הכנה לשאלון , רוב השאלות מבוססות על בחינות הבגרות

‫‪1‬‬

‫הכנה לשאלון ‪ ,043881‬רוב השאלות מבוססות על בחינות הבגרות‬

‫שנת תשע"ז ‪2017‬‬

‫© בעריכת רונית לבקוביץ‬

‫© בעריכת רונית לבקוביץ בהתאם לתוכנית הלימודים ‪2017‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫התא – מבנה ופעילות‪3 ....................................................................................................‬‬ ‫מאפייני חיים ומבנה התא ‪9 .....................................................................................................‬‬ ‫הרכב הכימי של התא ‪9 ..........................................................................................................‬‬ ‫מעבר חומרים אל התא וממנו‪10 ..............................................................................................‬‬ ‫חילוף חומרים ושינויים אנרגטיים‪ -‬אנזימים ‪11 ...........................................................................‬‬ ‫חילוף חומרים ושינויים אנרגטיים‪ -‬תהליך הנשימה תאית ‪12 .........................................................‬‬ ‫חילוף חומרים ושינויים אנרגטיים‪ -‬תהליך הפוטוסינתזה ‪13 ...........................................................‬‬ ‫החומר התורשתי ‪14 ..............................................................................................................‬‬ ‫מחזור התא וחלוקות תא ‪15 ....................................................................................................‬‬ ‫מ‪ DNA‬לחלבון ‪17 ................................................................................................................‬‬ ‫מוטציות ‪18 ..........................................................................................................................‬‬ ‫תורשה מנדלית ‪20 ................................................................................................................‬‬ ‫תורשה רפואה וחברה‪21 ........................................................................................................‬‬

‫גוף האדם בדגש הומאוסטזיס ‪28 ..........................................................................‬‬ ‫מערכת העיכול ‪34 .................................................................................................................‬‬ ‫מערכת הנשימה ‪38 ...............................................................................................................‬‬ ‫מערכת ההובלה ‪41 ...............................................................................................................‬‬ ‫מערכת הפרשה‪54 ................................................................................................................‬‬ ‫מערכת ההגנה ‪57 .................................................................................................................‬‬ ‫מערכות תקשורת מערכת העצבים‪59 .......................................................................................‬‬ ‫מערכות תקשורת המערכת ההורמונלית ‪Error! Bookmark not defined. .................................‬‬ ‫כבד‪65 ................................................................................................................................‬‬ ‫דוגמאות להומאוסטזיס תקין בגוף האדם ולהפרתו‪65 ..................................................................‬‬ ‫אחריות האדם לבריאותו ‪69 ....................................................................................................‬‬ ‫מערכת הרבייה באדם ‪71 .......................................................................................................‬‬ ‫אקולוגיה‪77 .......................................................................................................................‬‬ ‫מאפיינ י הסביבה ע"י גורמים אביוטיים וגורמים ביוטיים ‪80 ............................................................‬‬ ‫יחסי גומלין ‪Error! Bookmark not defined. ........................................................................‬‬ ‫מקורות אנרגיה‪ ,‬מעברי אנרגיה ומעברי חומרים במערכת אקולוגית ‪Error! Bookmark not ...........‬‬ ‫‪defined.‬‬ ‫תהליכים אבולוציונים ‪83 .........................................................................................................‬‬ ‫התאמה לבתי גידול‪84 ...........................................................................................................‬‬ ‫השפעת האדם על הסביבה על תהליכים אבולוציונים‪Error! Bookmark not defined. .................‬‬ ‫דוגמאות לשאלות עמ"ר ‪90 ..............................................................................................‬‬ ‫רעיונות מרכזיים ומושגי יסוד בביולוגיה‪92 ......................................................................‬‬


‫‪3‬‬

‫התא – מבנה ופעילות‬ ‫מבוא‬ ‫נושא זה מייצג את הרמה התאית של האורגניזמים ומתמקד במבנים ובתהליכים ברמה זו‪.‬‬ ‫במסגרת לימוד הנושא תודגש האחידות הקיימת ברמת ארגון זו‪ ,‬לצד השוני הרב‪ ,‬בעולם היצורים החיים‪.‬‬ ‫מבט על‬ ‫התא הוא יחידה בסיסית של מבנה ותפקוד ביצורים החיים‪ ,‬שיש לה כל מאפייני החיים של יצור שלם‪ .‬התא הוא יחידה‬ ‫מבחינת המידע התורשתי‪ .‬המבנה הבסיסי של התאים ותהליכי היסוד המתרחשים בהם דומים בכל היצורים החיים‪.‬‬ ‫לרוב התאים ממדים מיקרוסקופיים‪ ,‬אך לתאים ברקמות השונות יש גודל‪ ,‬הרכב‪ ,‬צורה ותפקוד ייחודיים‪.‬‬ ‫התא מופרד מן הסביבה על ידי קרום בררני‪ ,‬המאפשר לחומרים או מונע מהם לעבור דרכו‪ ,‬והודות לתכונה זו נשמרת‬ ‫בתוך התא סביבה פנימית שונה מהסביבה החיצונית‪ .‬קרום התא הוא מבנה בררני דינמי‪ ,‬המאפשר קיום יחסי גומלין‬ ‫מבוקרים עם הסביבה‪ .‬גם בתוך התא קיימים קרומים שמבנם הבסיסי כמבנה קרום התא‪ .‬קרומים אלה תוחמים‬ ‫אברונים תוך‪-‬תאיים שונים‪ ,‬ויוצרים מידור בתא‪ .‬לאברונים התוך‪-‬תאיים תפקודים שונים‪ ,‬וגם ביניהם מתקיימים יחסי‬ ‫גומלין‪.‬‬ ‫בתאים בעלי גרעין קיים שלד תוך‪-‬תאי‪ ,‬הבנוי מכלול חלבונים היוצרים סיבים‪ ,‬אשר אחראים לצורת התא‪ ,‬לתנועת‬ ‫מרכיבים שונים בתוך התא ולתנועתם של חלק מהתאים‪.‬‬ ‫המים הם רוב תכולתו של התא‪ .‬החומרים העיקריים האחרים הבונים את התאים הם תרכובות פחמן (תרכובות‬ ‫אורגניות)‪ .‬היסודות העיקריים הבונים את התרכובות האורגניות הם מועטים‪ :‬פחמן‪ ,‬חמצן‪ ,‬מימן‪ ,‬חנקן‪ ,‬זרחן וגפרית‪,‬‬ ‫ואף על פי כן מגוון התרכובות בכל תא גדול מאוד‪ .‬בין תרכובות הפחמן בתא יש חשיבות מיוחדת לחלבונים כמרכיבים‬ ‫במבנה התא‪ ,‬בתפקודו ובבקרת תהליכים בתא‪.‬‬ ‫מרבית התהליכים המתרחשים ברמת התא משותפים ליצורים רבים‪ .‬החומרים בתאים עוברים תהליכים של פירוק‪,‬‬ ‫בנייה ושינוי‪ ,‬ותהליכים אלה מלווים בשינויים אנרגטיים‪ .‬אלה הם תהליכי חילוף חומרים (מטבוליזם)‪ .‬התהליכים‬ ‫הכימיים בתוך התא מזורזים על ידי אנזימים‪.‬‬ ‫על פי רוב‪ ,‬בכל תא נמצא כל המידע התורשתי של היצור‪ ,‬אך בסיוע מנגנוני בקרה מתאימים מתבטאים בכל תא גנים‬ ‫מסוימים ולא אחרים‪ .‬ביטוי המידע התורשתי בתא נעשה במסלול של‪  RNA  DNA :‬חלבון‪ ,‬והוא מבוקר על ידי‬ ‫מנגנוני בקרה‪ ,‬הן באמצעות מסרים המועברים אל התא מבחוץ והן על ידי תהליכים המתרחשים בתא‪.‬‬ ‫כל תא נוצר מתא קודם‪ .‬בחומר התורשתי (ה‪ )DNA-‬המצוי בו מוצפן המידע לביטוי התכונות התורשתיות של היצור‪,‬‬ ‫והוא מועבר באופן מדויק‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מדור לדור‪ .‬רביית תאים אאוקריוטים מתבצעת בדרך כלל באמצעות חלוקת‬


‫‪4‬‬ ‫מיטוזה‪ .‬ביצורים אאוקריוטים‪ ,‬שבהם מתקיימת רבייה זוויגית‪ ,‬מתרחשת חלוקת הפחתה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬ונוצרים תאים‬ ‫המשתתפים בתהליך הרבייה (גמטות)‪.‬‬ ‫התפתחות התא האאוקריוטי על אברוניו כיחידת תפקוד באורגניזם מוסברת על ידי תאוריית האנדוסימביוזה‪.‬‬ ‫התקדמות המדע וההבנה של מבנים ותהליכים המתרחשים בתאים‪ ,‬בצד פיתוח שיטות חדשות לטיפול בתאים‬ ‫והתפתחות היכולת לשנות את תכונותיהם (כגון הנדסה גנטית‪ ,‬שיבוט‪ ,‬שימוש בתאי גזע)‪ ,‬מאפשרים כיום לטפל‬ ‫במחלות ולסייע לחולים באופן שלא היה אפשרי בעבר‪ ,‬אך מעוררים דילמות מוסריות וביואתיות‪ ,‬שעל האדם לתת את‬ ‫דעתו עליהן‪.‬‬ ‫מבוא לתורשה‬ ‫תגליות גדולות של הביולוגיה במאה העשרים היו קשורות בעיקר לנושא התורשה‪ .‬בעקבותיהן יודעים היום הרבה על‬ ‫הבסיס המולקולרי של הורשת תכונות‪ .‬הבסיס המולקולרי מתייחס להיבטים רבים של ההורשה‪ ,‬שאחד מהעיקריים‬ ‫שבהם הוא הקשר שבין סדר התת‪-‬יחידות (נוקלאוטידים) במולקולות של חומצות הגרעין לבין החלבונים‪ .‬במהלך‬ ‫תגליות אלה פוענח הצופן הגנטי האוניברסלי (דהיינו – הקשר שבין רצפים של שלשות נוקלאוטידים בחומצות הגרעין‬ ‫ובין רצפים של חומצות אמיניות בחלבונים)‪ ,‬והוברר רצף הנוקלאוטידים בגנום האדם ("הגנום האנושי") ובגנומים של‬ ‫יצורים (אורגניזמים) נוספים‪ .‬שיטות מחקר חדשות של הנדסה גנטית וביולוגיה מולקולרית תרמו להבנה‪ ,‬כי כל תכונה‬ ‫תורשתית של יצור חי כרוכה בפעילות של גן אחד או יותר‪.‬‬ ‫הדגשים העיקריים במחקר המדעי במחצית השנייה של המאה העשרים היו במחקר החומר התורשתי ותכונותיו‪ .‬על‬ ‫כן‪ ,‬בהוראת נושא זה נדגיש את מהות החומר המעביר את התכונות התורשתיות ואת הפיקוח על ביטויו‪ .‬בהנחה‬ ‫שתורשה מנדלית נלמדה בחטיבת הביניים ואינה זרה לתלמידים‪ ,‬לעיסוק בה לא יינתן מקום מרכזי בפרק זה‪.‬‬ ‫תכנית לימודים ז ו מציגה את יסודות הגנטיקה הקלסית והמולקולרית‪ ,‬תוך הדגשת פריצות הדרך הרלוונטיות לתחילת‬ ‫שנות ה‪.2000-‬‬ ‫מבט על תורשה‬ ‫הפנוטיפ של כל יצור הוא תוצאה של יחסי גומלין בין מטענו התורשתי – הגנוטיפ שלו – ובין הסביבה שבה הוא‬ ‫מתפתח ומתקיים‪ .‬במאה ה‪ 20-‬חלה פריצת דרך‪ ,‬אשר הביאה להבנת הבסיס התורשתי של תכונות היצורים החיים‬ ‫על פני כדור הארץ‪ .‬התברר מהו הבסיס המולקולרי של התורשה‪ .‬החומר התורשתי‪ ,‬ה‪ ,DNA-‬הוא חומצת גרעין‪ ,‬ואלו‬ ‫תכונותיו‪ :‬הוא בעל כושר שכפול ונשמר ברובו במעבר בין הדורות; חלק ממנו מקודד לחלבונים‪ ,‬המתבטאים בתכונות;‬ ‫הוא יצ יב מאוד ועם זאת הוא יכול לעבור שינויים (מוטציות);הוא מאורגן בכרומוזום או בכרומוזומים שהרכבם וצורתם‬ ‫קבועים למין‪.‬‬ ‫הצופן הגנטי הוא המפתח לביטוי החומר התורשתי בחלבונים‪ .‬זהו צופן של שלשות הבנויות מצירופים שונים של‬ ‫ארבעה נוקלאוטידים‪ ,‬והוא מקודד ל‪ 20-‬חומצות אמיניות‪ .‬הצופן אחיד בכל היצורים החיים‪ .‬הודות לדיוק בשכפול‪,‬‬ ‫המידע התורשתי נשמר במשך הדורות‪ .‬בעקבות מוטציות מידע זה עשוי להשתנות‪.‬‬ ‫הגנום אופייני למין וחלק ממנו ייחודי לפרט‪ .‬על כן‪ ,‬רצף הנוקלאוטידים ב‪ DNA -‬יכול לשמש אמצעי לזיהוי פרטים‬ ‫ולגילוי קרבה בין פרטים בני אותו מין וגם בין מינים שונים‪.‬‬


‫‪5‬‬ ‫כאמור‪ ,‬החומר התורשתי מאורגן בכרומוזומים‪ ,‬שהרכבם וצורתם קבועים למין‪ .‬בתאי הגוף של יצורים דיפלואידים‬ ‫נמצאים זוגות של כרומוזומים הומולוגיים‪ .‬הרכב הכרומוזומים של המין נשמר הן במעבר מתא לתא (בתהליך‬ ‫המיטוזה) והן במעבר מדור לדור‪ .‬שני גנ ים אללים‪ ,‬הנמצאים בכרומוזומים ההומולוגיים‪ ,‬יכולים להיות שונים זה מזה‬ ‫(בהטרוזיגוט) או זהים זה לזה (בהומוזיגוט)‪ .‬לכן בעת המיוזה (חלוקת ההפחתה) נוצרות גמטות שאינן זהות זו לזו‪,‬‬ ‫ובעקבות המיוזה וההפריה נוצרים צירופים חדשים של אללים בצאצאים‪.‬‬ ‫מנדל היה הראשון שזיהה את החוקיות שבהעברת תכונות מדור לדור‪ ,‬והסיק מהניסויים שערך שקיימים גורמים‬ ‫תורשתיים‪ ,‬ביניהם כאלה שלא תמיד מתבטאים בפנוטיפ‪ .‬רוב מסקנותיו זכו לאישוש על ידי ניסויים נוספים שנערכו‬ ‫במשך השנים‪ .‬בכללי התורשה שקבע מנדל בא לידי ביטוי האופי ההסתברותי של מעבר התכונות מדור לדור והרעיון‪,‬‬ ‫כי ברבייה זוויגית נוצרים צירופים חדשים של תכונות תורשתיות‪ ,‬שמקורן בהורים‪.‬‬ ‫בחקלאות מבצעים זיווגים מכוונים במטרה לטפח זנים חדשים של צמחים וגזעים של בעלי חיים בעלי ערך כלכלי‪.‬‬ ‫פעולת הטיפוח נעשית על ידי הגדלת השונות הגנטית באוכלוסיה וברירה של הפרטים הרצויים‪.‬‬ ‫שיטות המחקר שפותחו אפשרו את הזיהוי של רצף הבסיסים בגנום של מספר יצורים (בכללם האדם)‪ .‬זיהוי זה הינו‬ ‫שלב חשוב בהבנת תפקוד הגנום‪ ,‬שעיקרו‪ :‬ביטוי מבוקר של גנים‪ .‬הבנת הבקרה על פעילות הגנים (בזמן הנכון‪,‬‬ ‫במקום הנכון ובעוצמה הנכונה) היא מפתח להבנת ההתפתחות והתפקוד של היצורים החיים‪ ,‬ובכך מתמקד היום‬ ‫המחקר בתחומים רבים של הביולוגיה‪.‬‬ ‫הידע בגנטיקה ובהנדסה הגנטית מיושם כיום לצורכי מחקר‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תעשייה ביוטכנולוגית ורפואה‪ .‬ליישומים אלה‬ ‫יש השלכות חברתיות‪ ,‬מוסריות‪ ,‬משפטיות וכלכליות‪.‬‬ ‫סוגיות אלה מקנות להצטברות הידע בגנטיקה וליישומו משמעות של מהפכה בדברי ימיה של האנושות‪.‬‬

‫התא ‪ -‬מבנה ופעילות‪ -‬מפרט תכנים (‪ 80-70‬שעות)‬ ‫רעיון ‪ /‬תופעה‬

‫מפרט תכנים‬

‫מונחים ומושגים נוספים‬

‫מאפייני החיים ומבנה התא –‬ ‫התא הוא יחידת‬ ‫מבט על (‪ 5-4‬שעות)‬ ‫המבנה והתפקוד‬ ‫• הפרדה מהסביבה החיצונית‪,‬‬ ‫ביצורים החיים‪.‬‬ ‫סביבה פנימית יציבה‪ ,‬חילוף‬ ‫בכל היצורים ניכרת‬ ‫חומרים (מטבוליזם)‪ ,‬התרבות‪,‬‬ ‫אחידות רבה במבנה‬ ‫תגובה לגירוי‪ ,‬גדילה והתפתחות‬ ‫הבסיסי של התאים‪,‬‬ ‫מאפיינים תאים‪.‬‬ ‫בהרכב שלהם‬ ‫ובתהליכי היסוד‬ ‫תא בעל חיים‪ ,‬תא חיידק‪ ,‬תא‬ ‫• תאים פרוקריוטים ותאים‬ ‫המתקיימים בהם‪,‬‬ ‫צמח‬ ‫אאוקריוטים ‪ -‬מאפיינים‬ ‫בצד שונות בצורה‬ ‫גרעין התא‪ ,‬דופן תא‪ ,‬חלולית‪,‬‬ ‫• אברוני התא ותפקודם‬ ‫ובתפקוד‪.‬‬ ‫ליזוזומים‪ ,‬מיטוכונדריה‪,‬‬ ‫• סוגי תאים ביצור רב תאי‪ :‬דמיון‪ ,‬פלסטידות‪ ,‬ציטופלסמה‪ ,‬קרום‬ ‫שוני‪ ,‬התאמה בין מבנה לתפקוד‪ .‬התא‪ ,‬ריבוזומים‪ ,‬שלד תוך תאי‪.‬‬ ‫• נגיפים (וירוסים)‬ ‫• חיידקים‬

‫הערות‪ ,‬הסברים‬ ‫יש לציין כי מאפייני‬ ‫החיים המאפיינים כל‬ ‫תא מאפיינים גם‬ ‫אורגניזם שלם רב תאי‪.‬‬

‫חשיבות היחס בין שטח‬ ‫הפנים לנפח תודגש‬ ‫בהקשר לגודל התא‬ ‫ולמבנה חלק‬ ‫מהאברונים‪.‬‬ ‫יש לציין כי הנגיפים הם‬ ‫קבוצה ייחודית של‬ ‫טפילים בעלי מבנה‬ ‫בסיסי של מעטפת‬ ‫וחומר תורשתי – ‪DAN‬‬ ‫או ‪ RNA‬שאינם‬ ‫מסוגלים להתרבות‬ ‫בעצמם‪.‬‬


‫‪6‬‬ ‫יש להדגיש את ההבדל‬ ‫העקרוני בין נגיפים‬ ‫שהם טפילים מוחלטים‬ ‫שלא מתקיים בהם‬ ‫חילוף חומרים‪ ,‬הם‬ ‫תלויים בתא המאכסן‬ ‫ומסוגלים להתרבות רק‬ ‫בתאי אורגניזמים‬ ‫אחרים‪ .‬לבין חיידקים‬ ‫שהם אורגניזמים‬ ‫עצמאיים‪.‬‬ ‫בתא מתקיימת‬ ‫סביבה מימית‪ .‬רוב‬ ‫החומרים הבונים‬ ‫את תאי היצורים‬ ‫החיים הם תרכובות‬ ‫פחמן אורגניות‬ ‫מסוגים שונים‪.‬‬ ‫בתאים מצויים גם‬ ‫מינרלים‪.‬‬

‫קרום התא‬ ‫(ממברנה) מפריד‬ ‫בין הסביבה‬ ‫הפנימית לסביבה‬ ‫החיצונית של התא‪,‬‬ ‫דרכו מתקיים מעבר‬ ‫דו כיווני של חומרים‪.‬‬

‫ההרכב הכימי של התא‬ ‫דו סוכר‪ ,‬חד‪-‬סוכר‪ ,‬חומצות‬ ‫(‪ 6-5‬שעות)‬ ‫אמיניות‪ ,‬חומצות גרעין‪ ,‬חומרים‬ ‫• היסודות העיקריים הבונים את אורגניים‪ ,‬חומרים אי‪-‬אורגניים‪,‬‬ ‫חלבונים‪ ,‬ליפידים‪ ,‬נוקלאוטידים‪,‬‬ ‫התרכובות האורגניות הם‬ ‫מועטים (‪ ,)C,H,O,N,P,S‬ואף פחמימות‪ ,‬רב‪-‬סוכר‪ ,‬תאית‪,‬‬ ‫על פי כן מגוון התרכובות בכל ‪.DNA, RNA‬‬ ‫תא גדול מאוד‪.‬‬ ‫• ההרכב והתכונות של פחמימות‪,‬‬ ‫ליפידים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬חומצות‬ ‫גרעין‪.‬‬ ‫חומרי תשמורת‪ :‬גליקוגן‪ ,‬עמילן‪,‬‬ ‫• חומרי תשמורת‪ :‬חשיבות‪,‬‬ ‫שומנים‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ ,‬דוגמאות בצמחים‬ ‫ובבעלי חיים‪.‬‬ ‫• חשיבות המים והמינרלים‪.‬‬ ‫מעבר חומרים אל התא וממנו‬ ‫(‪ 10-8‬שעות)‬ ‫איזוטוני‪ ,‬בררנות‪ ,‬הומאוסטזיס‪,‬‬ ‫היפוטוני‪ ,‬היפרטוני‪ ,‬חדירות‬ ‫• קרום התא‪ ,‬הוא מבנה דינמי‪,‬‬ ‫המאפשר קיום סביבה פנימית הקרום‪.‬‬ ‫יציבה השונה מן הסביבה‬ ‫החיצונית של התא‪.‬‬ ‫חלבונים‪ ,‬משאבות‪ ,‬נשאים‬ ‫• מבנה קרום התא והתאמה‬ ‫פוספוליפידים‪ ,‬קולטנים‪ ,‬תעלות‪.‬‬ ‫לתפקוד‪.‬‬ ‫•‬

‫בתוך תא אאוקריוטי‬ ‫יש קרומים‬ ‫התוחמים אברונים‬ ‫ויוצרים מידור בתא‪.‬‬ ‫בתאים מתקיימים‬ ‫תהליכים של פירוק‪,‬‬ ‫בנייה ושינוי – חילוף‬ ‫חומרים‬ ‫(מטבוליזם)‪.‬‬ ‫תהליכים אלה‬ ‫מלווים בשינויים‬ ‫אנרגטיים‪.‬‬

‫דרכים למעבר חומרים דרך‬ ‫קרום התא‪.‬‬

‫אוסמוזה‪ ,‬אנדוציטוזה‪,‬‬ ‫אקסוציטוזה‪ ,‬דיפוזיה‪,‬‬ ‫דפלסמוליזה‪ ,‬העברה פעילה‪,‬‬ ‫מפל ריכוזים‪ ,‬פלסמוליזה‪.‬‬ ‫קולטנים יחודיים‬

‫• קליטת אותות מהסביבה‬ ‫החיצונית אל תוך התאים נעשית‬ ‫דרך קרום התא‪.‬‬ ‫• המידור בתא מאפשר פעילות כלורופלסטידות‪,‬‬ ‫מיטוכונדריה‬ ‫מגוונת וקיום סביבות שונות‬ ‫בתוך התא ובתוך האברונים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫חילוף חומרים ושינויים אנרגטיים‬ ‫(‪ 14-12‬שעות)‬ ‫• מקור החומרים המשמשים‬ ‫לתהליכי חילוף החומרים הוא‬ ‫הזנה הטרוטרופית או‬ ‫אוטוטרופית‪.‬‬ ‫• תהליך הפוטוסינתזה כתהליך כלורופיל‪ ,‬כלורופלסטידות‪.‬‬ ‫המרת אנרגיית אור לאנרגיה‬

‫בהוראת הנושא יש‬ ‫לתאר את התהליך‪:‬‬ ‫מגיבים‪ ,‬המרות אנרגיה‬ ‫ותוצרים‪ ,‬ללא פרוט‬ ‫השלבים‪.‬‬


‫‪7‬‬ ‫התהליכים הכימיים‬ ‫ביצור החי מזורזים‬ ‫על ידי אנזימים‪.‬‬

‫כימית‪ ,‬הניתנת לניצול על ידי‬ ‫יצורים חיים‪.‬‬ ‫הנשימה התאית כתהליך‬ ‫אנזימטי רב‪-‬שלבי‪ ,‬שבו מופקת‬ ‫אנרגיה כימית‪ ,‬המשמשת‬ ‫לביצוע כל תהליכי החיים בתא‪.‬‬ ‫חשיבות ה‪ ATP-‬כמתווך‬ ‫בתהליכים צורכי אנרגיה כגון‬ ‫העברה פעילה‪ ,‬ושינויים כימיים‬

‫בהוראת הנושא יש‬ ‫אנרגיית חום‪ ,‬גליקוליזה‬ ‫•‬ ‫חד‪-‬סוכר‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬נשימה להתייחס לשני שלבים‬ ‫עיקריים‪:‬‬ ‫אירובית‪ ,‬פוספט (זרחה)‪,‬‬ ‫‪ .1‬שלב הגליקוליזה‪.‬‬ ‫תסיסה‪.ADP, ATP ,‬‬ ‫‪ .2‬שלב נשימה תאית‬ ‫אתר פעיל‪ ,‬בופר‪ ,‬דנטורציה‪,‬‬ ‫•‬ ‫אווירנית (אירובית)‪.‬‬ ‫מבנה מרחבי‪ ,‬מעכב‪,‬‬ ‫בכל שלב יש להתייחס‬ ‫ספציפיות‪.‬‬ ‫למגיבים‪ ,‬לתוצרים‬ ‫ולרווח אנרגטי יחסי‪.‬‬ ‫• האנזימים כזרזים ביולוגיים‪,‬‬ ‫תסיסה לקטית ותסיסה‬ ‫המאפשרים את קיומם של‬ ‫כוהלית –יש להתייחס‬ ‫התהליכים בתא‪.‬‬ ‫למגיבים‪ ,‬לתוצרים‬ ‫• פעולת האנזימים מושפעת‬ ‫ולרווח אנרגטי‪.‬‬ ‫מגורמים שונים‪ ,‬כמו ‪,pH‬‬ ‫יש להסביר מהי תמיסת‬ ‫טמפרטורה‪ ,‬ריכוז סובסטרט‬ ‫בופר ומהי חשיבותה‬ ‫(מצע)‪ ,‬ריכוז אנזים ומעכבים‪.‬‬ ‫למערכות ביולוגיות‪ .‬אין‬ ‫צורך להתייחס לתגובה‬ ‫הכימית‪.‬‬ ‫החומר התורשתי (‪ 4-3‬שעות)‬ ‫בסיס חנקני‪ ,‬גדיל‪ ,‬גדיל משלים‪ ,‬יש להזכיר שבחלק‬ ‫החומר התורשתי‬ ‫מהנגיפים החומר‬ ‫גן‪,‬‬ ‫בכל היצורים הוא ה‪ • -‬מבנה ה‪.DNA-‬‬ ‫התורשתי הוא ‪.RNA‬‬ ‫דאוקסי‪-‬ריבוז‪ ,‬זרחה‪ ,‬חומצות‬ ‫• מאפייני ה‪DNA:-‬‬ ‫‪DNA‬‬ ‫• בעל הרכב אופייני למין וייחודי גרעין‪ ,‬נוקלאוטיד‪ ,‬סליל כפול‪,‬‬ ‫ריבוז‪ .‬מוטציה‬ ‫לפרט;‬ ‫הצופן הגנטי פוענח‪,‬‬ ‫• נשמר (ברובו) במעבר בין הדורות;‬ ‫והוא אחיד בכל‬ ‫• יציב מאוד;‬ ‫היצורים החיים‪.‬‬ ‫• יכול לעבור שינויים (מוטציות)‪.‬‬ ‫בתאים אאוקריוטים • מבנה הכרומוזום‬ ‫כרומטידות‪ ,‬צנטרומר‬ ‫ה‪ DNA-‬מאורגן‬ ‫בכרומוזומים‪.‬‬ ‫מספרם קבוע‬ ‫ואופייני למין‪.‬‬ ‫מחזור התא (‪10-8‬שעות)‬ ‫במחזור התא יש‬ ‫כל תא נוצר מתא‬ ‫להתייחס לגידול בנפח‬ ‫כישור‪ ,‬כרומוזומים‪,‬‬ ‫קודם‪ .‬לפני חלוקת • שיכפול ‪DNA‬‬ ‫התא‪ ,‬לסינתזת ‪DNA‬‬ ‫דיפלואיד‪ ,‬הפלואיד‪ ,‬הפרדה‬ ‫• מיטוזה‬ ‫התא ה‪DNA-‬‬ ‫ולמיטוזה‪ .‬אין צורך‬ ‫בלתי תלויה‪ ,‬הפריה‪ ,‬זיגוטה‪,‬‬ ‫• מתרחשת בתאי גוף (תאים‬ ‫משוכפל ומועבר‬ ‫להכיר את שמות שלבי‬ ‫כרומוזומים הומולוגיים‪ ,‬תא‬ ‫סומטיים)‬ ‫בצורה מדויקת‬ ‫המיטוזה‪.‬‬ ‫רבייה (גמטה)‪ ,‬תא ביצה‪ ,‬תא‬ ‫(לרוב) לתאי הבת‪ • .‬חשיבות התהליך‪ :‬גדילה‪,‬‬ ‫זרע‬ ‫התמיינות‪ ,‬רבייה אל זוויגית‪.‬‬ ‫• עיקרון החלוקה‪ :‬יצירת שני תאי בת‬ ‫זהים לתא האם‪.‬‬ ‫• מיוזה‪ :‬חלוקת הפחתה‬ ‫ביצורים שבהם‬ ‫• הבסיס התאי של הרבייה‬ ‫מתקיימת רבייה‬ ‫הזוויגית‬ ‫זוויגית מתרחשת‬ ‫• עיקרון החלוקה‪ :‬יצירת תאי בת‬ ‫חלוקת הפחתה‬ ‫המכילים מחצית ממספר‬ ‫(מיוזה)‪.‬‬ ‫הכרומוזומים‪.‬‬ ‫• חשיבות התהליך‪ :‬יצירת תאים תסמונת דאון‬ ‫הפלואידים; הגדלת השונות‬ ‫הגנטית‪.‬‬ ‫• שגיאות בהיפרדות כרומוזומים‬


‫‪8‬‬ ‫מ‪ DNA-‬לחלבון (‪ 8‬שעות)‬ ‫גן‪ ,‬חומצה אמינית‪ ,‬צופן גנטי‬ ‫החומר התורשתי‬ ‫(קוד גנטי)‪ ,‬קודון‪ ,‬ריבוזומים‪,‬‬ ‫• ביטוי החומר התורשתי נעשה‬ ‫מקודד ליצירת‬ ‫תעתוק‪ ,‬תרגום‪,‬‬ ‫בדרך כלל במסלול של ‪:‬‬ ‫חלבונים‪ ,‬הבאים‬ ‫‪ RNA‬מוביל ‪(tRNA), RNA‬‬ ‫‪ ← RNA ← DNA‬חלבון‬ ‫לידי ביטוי בתכונות‪.‬‬ ‫שליח (‪.)mRNA‬‬ ‫כל הגנום נמצא בכל • ביטוי גנים מבוקר על ידי אותות תוך‬ ‫הורמונים‪ ,‬קולטנים‬ ‫תאיים וחוץ תאיים‪.‬‬ ‫התאים בגוף‪ ,‬אך‬ ‫בכל תא באים לידי • באאוקריוטים – בקרה על ביטוי תא גזע (‪.)stem cell‬‬ ‫גנים יכולה להיות בכל אחד‬ ‫ביטוי רק חלק מן‬ ‫מהשלבים במסלול מ‪DNA-‬‬ ‫הגנים‪ .‬קיימת בקרה‬ ‫לחלבון‪.‬‬ ‫על ביטוי הגן‬ ‫המתאים בעוצמה‪,‬‬ ‫• בעת התמיינות ביצורים רב‬ ‫במקום ובזמן‪,‬‬ ‫תאיים נקבעים תפקודים שונים‬ ‫בהתאם לתנאי‬ ‫של התא באמצעות תהליכי‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫בקרה על פעילות הגנים‬ ‫(הפעלה‪ ,‬השתקה)‪.‬‬ ‫מוטציות (‪ 2‬שעות)‬ ‫מוטגן‬ ‫במולקולות ה‪ • DNA -‬מוטציה היא שינוי ברצף הבסיסים‬ ‫ב‪.DNA-‬‬ ‫חלים לעתים‬ ‫• מוטציות נקודתיות (החסרה‪,‬‬ ‫שינויים‪.‬‬ ‫הוספה‪ ,‬החלפה)‪.‬‬ ‫• לא כל שינוי ברמת ה‪DNA-‬‬ ‫מתבטא ברמת החלבון‪.‬‬ ‫)‬ ‫שעות‬ ‫קיימים כללים שעל תורשה מנדלית (‪12-10‬‬ ‫אלל‪ ,‬אלל דומיננטי‪ ,‬אלל רצסיבי‪,‬‬ ‫תכונה גנוטיפ‪ ,‬דומיננטיות מלאה‪,‬‬ ‫פיהם בא לידי ביטוי • כללי מנדל‪ :‬דרך ההורשה של גן‪,‬‬ ‫דור ההורים (‪ ,)P‬דור צאצאים‬ ‫אחת‪ ,‬היחסים המספריים בין‬ ‫האופי ההסתברותי‬ ‫הפנוטיפים‪ ,‬הכלאות מבוקרות‪ .‬ראשון (‪ ,)F1‬דור צאצאים שני‬ ‫של מעבר התכונות‬ ‫(‪ ,)F2‬הומוזיגוט‪ ,‬הטרוזיגוט‪,‬‬ ‫• גנים מרובי אללים‬ ‫מדור לדור‪.‬‬ ‫הכלאת מבחן‪ ,‬זוויג‪ ,‬זן (גזע)‬ ‫• הורשה בתאחיזה לזוויג‬ ‫• גנטיקה במשפחת האדם‪ :‬סוגי טהור‪ ,‬פנוטיפ‪ ,‬קודומיננטיות‪,‬‬ ‫דם‪ ,‬דממת (המופיליה)‪ ,‬עיוורון שושלות‪.‬‬ ‫צבעים‪.‬‬ ‫הידע בתורשה‬ ‫ובהנדסה גנטית‬ ‫מיושם בחקלאות‪,‬‬ ‫בתעשייה‬ ‫הביוטכנולוגית‬ ‫וברפואה‪.‬‬

‫תורשה‪ ,‬רפואה וחברה (‪ 2‬שעות)‬ ‫• הנדסה גנטית‬ ‫• מאפשרת שינויים מכוונים‬ ‫ב‪ DNA-‬של תא או של‬ ‫אורגניזם‪.‬‬ ‫• דוגמאות ליישומים‪ :‬עמידות‬ ‫צמחים למזיקים‪ ,‬שיפור יבול‪,‬‬ ‫יצור חלבונים והורמונים‬ ‫• חסרונות‪ :‬הפצת גנים באופן‬ ‫בלתי מבוקר‪.‬‬ ‫• שיבוט ושימוש בתאי גזע‪.‬‬

‫פרויקט הגנום‪.‬‬

‫יש ללמד רק את הרעיון‬ ‫של קיום בקרה‬ ‫בשלבים השונים‬ ‫וחשיבותו‪ .‬אין צורך‬ ‫להתייחס לפרטי‬ ‫הבקרה‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי תא‬ ‫גזע הוא תא שלא עבר‬ ‫התמיינות סופית‪ ,‬בעל‬ ‫יכולת להתפתח לתאים‬ ‫מסוגים שונים‪ ,‬או‬ ‫להמשיך להתחלק כתא‬ ‫גזע‪.‬‬ ‫בתהליך ההתמיינות של‬ ‫התאים חשוב שיובן‬ ‫העיקרון בלבד‪.‬‬

‫ניתן ללמד את הנושא‬ ‫תורשה מנדלית אחרי‬ ‫הוראת הנושא מחזור‬ ‫חיי התא‪.‬‬

‫יש ללמד רק את‬ ‫העקרונות של הנדסה‬ ‫גנטית‪ :‬יכולת לזהות‬ ‫ולבודד גן‪ ,‬לרבות אותו‬ ‫ולהחדירו לתא אחר‪ ,‬כך‬ ‫שיבוא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫בנושא שיבוט ותאי גזע‬ ‫יש ללמד את העקרונות‪,‬‬ ‫בלי להתייחס לפרטים‪.‬‬ ‫הוראת הנושא מזמנת‬ ‫התייחסות לדילמות‬ ‫ערכיות‪.‬‬


‫‪9‬‬

‫מאפייני חיים ומבנה התא‬ ‫‪.1‬אילו תהליכי חיים מתקיימים בתאים?‬ ‫א‪ .‬שמירה על סביבה פנימית שונה מהחיצונית‪ ,‬גדילה והתרבות‬ ‫ב‪ .‬תגובה לגירויים חיצוניים ופנימיים‪ ,‬נשימה ותזונה‬ ‫ג‪ .‬חילוף חומרים‪ -‬קליטה עיבוד והפרשה‬ ‫ד‪ .‬כל התהליכים שהוזכרו בתשובות א' עד ג'‬ ‫‪.2‬ההבדל בין תא אאוקריוטי לתא פרוקריוטי הוא ‪:‬‬ ‫א‪ .‬תא אאוקריוטי מכיל גרעין ואילו לתא הפרוקריוטי אין גרעין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בתא אאוקריוטי ה ‪ DNA‬חשוף ואינו עטוף בקרום‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בתא אאוקריוטי האברונים בתא אינם עטופים בקרום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בתא אאוקריוטי אין מיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪.3‬מה משותף לתא של בעלי חיים‪ ,‬לתא של צמח ולתא של חיידק?‬ ‫א‪ .‬הימצאות קרום תא ודופן תא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יכולת לבצע נשימה אווירנית (אירובית) ואל‪-‬אווירנית (אנאירובית)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הימצאות גרעין‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬וריבוזומים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הימצאות ‪ RNA‬ו‪. DNA -‬‬ ‫‪.4‬צביעת תכשיר במעבדה מתבצעת על מנת ‪:‬‬ ‫ב‪ .‬לראות דופן בתאים צמחיים‪.‬‬

‫א‪ .‬לראות תאים שקופים‪.‬‬

‫ד‪ .‬א‪-‬ב‪-‬ג לא נכונים‪.‬‬

‫ג‪ .‬להבחין בחלקי תא‪.‬‬

‫‪ .5‬איזה מאברוני התא משותף לתאים של כל היצורים החיים?‬ ‫א‪ .‬קרום תא‪.‬‬

‫ב‪ .‬גרעין‪.‬‬

‫ג‪ .‬מיטוכונדריה‪.‬‬

‫ד‪ .‬דופן תא עשוי תאית‪.‬‬

‫הרכב הכימי של התא‬ ‫‪.1‬חומר אנאורגני הוא‪:‬‬ ‫א‪ .‬חומר המגלה סימני חיים‪.‬‬

‫ב‪ .‬חומר הבונה את התא ונוצר על ידו‪.‬‬

‫ג‪ .‬חומר שמקורו מיצור חי‪.‬‬

‫ד‪ .‬חומר שלא נוצר על ידי אורגניזם‪.‬‬

‫‪.2‬מהי תאית?‬ ‫א‪ .‬פולימר של גלוקוז‪.‬‬

‫ב‪ .‬חומר שנוצר רק ע"י התא הצמחי‪.‬‬


‫‪10‬‬ ‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫ג‪ .‬בונה את דופן תא הצמח‪.‬‬ ‫‪ .3‬מה מבין התכונות הנ"ל אינה של חד סוכרים ?‬ ‫א‪ .‬מסיסים בשומן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מצב צבירה מוצק‪ ,‬צבע לבן‪ ,‬טעם מתוק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משמשות מקור ישיר להפקת אנרגיה בנשימה התאית‪.‬‬

‫ד‪ .‬חומרים אורגנים הנוצרים ע"י הצמחים הירוקים בפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪ .4‬ויטמינים הם‬ ‫א‪ .‬חומרים אורגנים שהאורגניזם חייב לקבלם במזון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חומרים אנאורגנים שהאורגניזם חייב לקבלם במזון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חומרים שומניים שרצוי לכלול אותם בתפריט היומי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חומרים שומניים הדרושים לגוף בכמות מועטה‪.‬‬ ‫‪ .5‬איזו רשימה מכילה רק חומרים אורגניים?‬ ‫א‪ .‬שומנים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬מים‪ ,‬ויטמינים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שומנים‪ ,‬חומצות גרעין‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שומנים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬חלבונים‪ ,‬חומצות גרעין‪ ,‬ויטמינים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פחמימות‪ ,‬מים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬חומצות גרעין‪.‬‬

‫מעבר חומרים אל התא וממנו‬ ‫‪ .1‬ההרכב הכימי של קרומי התאים וקרומי האברונים בנוי מהחומרים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שומנים‪ ,‬חלבונים‪.‬‬

‫ב‪ .‬שומנים‪ ,‬פחמימות‪.‬‬

‫ג‪ .‬שומנים‪ ,‬חלבונים ופחמימות‪.‬‬

‫ד‪ .‬שומנים‪ ,‬פוספוליפידים וגליצרול‪.‬‬

‫‪.2‬כיצד מאורגנים הפוספוליפידים והחלבונים בקרום ?‬ ‫א‪ .‬שתי שכבות של פוספוליפידים כך שהקצוות ההידרופוביים של חומצות השומן מופנות אחת כלפי השנייה‬ ‫והקצוות ההידרופיליות מופנות כלפי פנים וחוץ התא‪ ,‬ביניהם משובצים החלבונים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שתי שכבות של פוספוליפידים כך שהקצוות ההידרופיליים של חומצות השומן מופנות אחת כלפי השנייה‬ ‫והקצוות ההידרופוביים מופנות כלפי פנים וחוץ התא‪ ,‬ביניהם משובצים החלבונים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שתי שכבות של פוספוליפידים וחלבונים לסירוגין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שכבה שומנית כפולה שקשורה לסוכרים‪ -‬גליקוליפידים‪.‬‬ ‫‪.3‬בדרך כלל‪ ,‬ככל שמסיסותו של חומר בשומנים גבוהה יותר‪ ,‬כך הוא חודר מהר יותר לתוך התאים‪.‬‬


‫‪11‬‬ ‫ההסבר לתופעה הוא‬ ‫א‪ .‬בקרום התא שקועים החלבונים‪.‬‬

‫ב‪ .‬קרום התא בנוי בעיקר מפוספוליפידים‪.‬‬

‫ג‪ .‬קרום התא הוא דו שכבתי‪.‬‬

‫ד‪ .‬בקרום התא יש נשאים ייחודיים‪.‬‬

‫‪ .4‬תפקיד הסוכרים המצויים על גבי קרום התא הוא‬ ‫א‪ .‬לשמש כתעלות בקרום התא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לשמש כמשאבות להעברה פעילה של חומרים אל ומחוץ לתא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לשמש כקולטנים‪ ,‬הם מהווים "תעודת זהות" לתא‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לשמש כנשאים לחומרים אל התא וממנו‪.‬‬ ‫‪.5‬מבנהו של קרום התא‬ ‫א‪ .‬אינו סימטרי ב‪ 2-‬צדדיו‪ ,‬המולקולות שבו נמצאות בתנועה מתמדת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מקומם של החלבונים בקרום הוא קבוע ויציב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מקומם של הפוספוליפידים הוא קבוע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סימטרי ב‪ 2-‬צדדיו‪.‬‬

‫חילוף חומרים ושינויים אנרגטיים‪ -‬אנזימים‬ ‫‪.1‬למה משמשים האנזימים?‬ ‫א‪ .‬כחומרי מזון ליצורים חיים‪.‬‬

‫ב‪ .‬להגנה מפני מחלות‪.‬‬

‫ג‪ .‬לבנייה ולפירוק של חומרים‪.‬‬

‫ד‪ .‬לשיפור טעמם של מזונות‪.‬‬

‫‪.1‬איזו מן התכונות הבאות אינה מאפיינת אנזים?‬ ‫א‪ .‬עוזר להפוך את חומר המוצא לתוצר‪.‬‬ ‫ב‪" .‬מכיר" את הסובסטרט באמצעות התאמה מבנית ביניהם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מקטין את אנרגית ההפעלה של הריאקציה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מתפרק במהלך הריאקציה אותה הוא מזרז‪.‬‬ ‫‪ .2‬האנזים קטלאז מזרז את הריאקציה הבאה‪H202 2 H20 +O2 :‬‬

‫בריאקציה כזאת‪:‬‬

‫א‪.‬‬

‫ככל שריכוז הקטלאז עולה‪ ,‬כך קטן ריכוז החמצן‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫אין השפעה לריכוז ה ‪.H202‬‬

‫ג‪.‬‬

‫כשמעלים את הטמפרטורה מ ‪ 5 oC‬ל‪ ,20 oC -‬שעור יצירת התוצרים עולה‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫ריכוז האנזים יורד במהלך הריאקציה‪.‬‬


‫‪12‬‬ ‫‪.3‬איזה מהשינויים הבאים עשוי ל ה ג ב י ר קצב של התגובה אנזימתית?‬ ‫א‪.‬הגדלת ריכוז התוצר‪.‬‬

‫ב‪.‬הגדלת ריכוז הסובסטרט‪.‬‬

‫ג‪.‬הקטנת ריכוז האנזים‪.‬‬

‫ד‪.‬הקטנת ריכוז הסובסטרט‪.‬‬

‫‪.4‬פירוק צמחים מתים בטבע נעשה על ידי מפרקים‪ .‬תהליך הפירוק מתבצע באמצעות‪:‬‬ ‫א‪ .‬ריבוזומים‪.‬‬

‫ב‪ .‬אנזימים‪.‬‬

‫ג‪ .‬אוסמוזה‪.‬‬

‫ד‪ .‬רשת אנדופלסמטית‪.‬‬

‫‪.5‬פעילותו הייחודית (הספציפית) של אנזים על מצע נקבעת לפי‪:‬‬ ‫ב‪ .‬מבנה המרחבי של המצע ‪.‬‬

‫א‪ .‬מבנה המרחבי של האנזים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מבנה המרחבי של המצע והאנזים‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫עקומה ‪1‬‬

‫ב‪ .‬עקומה ‪2‬‬

‫ד‪ .‬מיקומו של האתר הפעיל‪.‬‬

‫ד‪ .‬עקומה ‪4‬‬

‫ג‪ .‬קומה ‪3‬‬

‫חילוף חומרים ושינויים אנרגטיים‪ -‬תהליך הנשימה תאית‬ ‫‪.1‬תהליך הנשימה התאית‪:‬‬ ‫א‪ .‬תהליך אנזימטי רב שלבי שבו מופקת אנרגיה כימית ואנרגיית חום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תהליך אנזימטי חד שלבי שבו מופקת אנרגיה כימית ואנרגיית חום‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תהליך אנזימטי חד שלבי שבו מופקת אנרגיה כימית הנדרשת לפעולת החיים של התא‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תהליך אנזימטי רב שלבי שבו מופקת אנרגית חום הנדרשת לפעולת החיים של התא‪.‬‬ ‫‪.2‬תהליך הנשימה התאית‪:‬‬ ‫א‪ .‬מתקיים בתאים אאוקריוטים בלבד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מתקיים בתאים פרוקריוטיים ובתאי בע"ח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מתקיים בתאים אאוקריוטים ובתאי פטריות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מתקיים בכל התאים החיים אאוקריוטיים ופרוקריוטיים‪.‬‬ ‫‪.3‬החומרים המעורבים בתהליך הנשימה התאים הם‪:‬‬ ‫א‪ .‬חומרי המוצא הם‪ :‬פחמן דו חמצני ומים‪ ,‬התוצרים הם‪ :‬גלוקוז וחמצן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חומרי המוצא הם‪ :‬גלוקוז ומים‪ ,‬התוצרים הם‪ :‬פחמן דו חמצני וחמצן‪.‬‬


‫‪13‬‬ ‫ג‪ .‬חומרי המוצא הם‪ :‬פחמן דו חמצני וחמצן‪ ,‬התוצרים הם‪ :‬גלוקוז ומים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חומרי המוצא הם‪ :‬גלוקוז וחמצן‪ ,‬התוצרים הם‪ :‬פחמן דו חמצני ומים‪.‬‬ ‫‪.4‬בתהליך הנשימה התאית‪:‬‬ ‫א‪ .‬משתחררת האנרגיה בתרכובות אורגניות לאנרגיה כימית ב‪ ATP -‬ואנרגיית חום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נקלטת אנרגית האור של השמש בתרכובות אורגניות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משתחררת האנרגיה בתרכובות האי‪-‬אורגניות לאנרגיה כימית ולאנרגיית חום‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נקלטת אנרגית האור של השמש בתרכובות אי אורגניות‪.‬‬ ‫‪.5‬מולקולת ה‪ ATP-‬מורכבת מ‪-‬‬ ‫א‪ .‬אדנוזין‪ -‬סוכר שקשור לבסיס חנקני אדנין ו‪ 3 -‬קבוצות של זרחה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סוכר ו‪ 2-‬קבוצות של זרחה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בסיס חנקני ו‪ 3‬קבוצות של זרחה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בסיס חנקני ו‪ 2-‬קבוצות של זרחה‪.‬‬

‫חילוף חומרים ושינויים אנרגטיים‪ -‬תהליך הפוטוסינתזה‬ ‫‪.1‬יש בעיות המתעוררות בעת שהייה בספינת חלל‪ ,‬אשר ניתן לפתור אותן בעזרת מיקרואורגניזמים שונים ויש‬ ‫בעיות‪ ,‬שאינן ניתנות לפתרון בעזרת מיקרואורגניזמים‪ .‬איזו מהבעיות הבאות לא תיפתר בעזרת מיקרואורגניזמים?‬ ‫א‪ .‬אספקת חמצן‪.‬‬

‫ב‪ .‬פירוק פסולת אורגנית‪.‬‬

‫ג‪ .‬אספקת מים‪.‬‬

‫ד‪ .‬אספקת מזון אורגני‪.‬‬

‫‪.2‬חוקר מצא מין חדש של יצורים חד‪-‬תאיים‪ .‬על סמך מה רשאי החוקר לקבוע אם יצורים אלה הם אוטוטרופים ?‬ ‫א‪ .‬הם נעו לכוון האור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצליחו לבודד מהם אנזימים שגורמים לחמצון גלוקוז‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הם משמשים מזון ליצורים אחרים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הצליחו לגדלם בתמיסת מלחים‪ ,‬בכלי פתוח ומואר‪.‬‬ ‫‪.3‬הצמח הירוק נושם ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬אך מבצע פוטוסינתזה רק בשעות האור‪:‬‬ ‫א‪ .‬לכן פולט הצמח ביממה שלמה יותר פחמן דו חמצני מאשר חמצן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬פולט הצמח ביממה שלמה יותר חמצן מאשר ‪.CO2‬‬ ‫ג‪ .‬תשובה ב' נכונה רק כאשר הלילה קר מאד ונשימה מואטת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תשובה א' נכונה רק אם הצמח מצוי בשלבי גדילה ונשימתו מוגברת‪.‬‬ ‫‪.4‬ניתן להעלות את שיעור הפוטוסינתזה בצמחי מים הגדלים בכלי זכוכית בתנאי תאורה וטמפרטורה קבועים‪ ,‬ע"י‪:‬‬ ‫א‪ .‬כיסוי הכלי בלוח זכוכית ירוק‪.‬‬

‫ב‪ .‬הגדלת ריכוז ה‪ CO2 -‬באוויר‪.‬‬

‫ג‪ .‬הקטנת ריכוז המגנזיום במים‪.‬‬

‫ד‪ .‬הקטנת ריכוז החמצן במים‪.‬‬


‫‪14‬‬

‫‪.5‬תא אוטוטרופי שונה מתא הטרוטרופי בכך ש‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוא חסר מיטוכונדריה וריבוזומים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוא עשיר במיטוכונדריה וריבוזומים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוא מייצר פחמימות באופן ישיר מחומרים אנאורגאניים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוא קולט חומרים מהסביבה‪.‬‬

‫החומר התורשתי‬ ‫‪ .1‬לשני הגדילים של מולקולת ה‪ -DNA‬יש‪:‬‬ ‫א‪ .‬אותו מבנה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מבנה משלים‪.‬‬

‫ג‪ .‬אותו סדר של בסיסים חנקניים‪.‬‬

‫ד‪ .‬סדר משלים של בסיסים חנקניים אך במקום ‪ T‬יש ‪. U‬‬

‫‪ DNA .2‬של אדם אחד נבדל מ‪ DNA -‬של אדם שני‪:‬‬ ‫א‪ .‬בסידור הסוכר והחומצה הזרחתית בנוקליאוטידים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במנה המרחבי של הסליל הכפול‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בזיווג הבסיסים בסליל הכפול‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ברצף הבסיסים בכל גדיל של ‪.DNA‬‬ ‫‪ DNA .3‬חשוב ביותר ‪ ,‬מבחינה תיאורתית‪ ,‬להבנת תהליכי החיים כי הוא ‪:‬‬ ‫א‪ .‬מולקולה מסולסלת הבנויה מנוקליאוטידים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תרכובת מסובכת הכרחית לחיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נושא את המידע התורשתי ומעבירו מהורים לצאצאים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מצוי בגרעיני התאים של כל היצורים החיים שנחקרו‪.‬‬ ‫‪.4‬כאשר גואנין או אדנין נקשרים לסוכר והסוכר נקשר לזרחה ‪ ,‬מתקבלת מולקולה הקרויה בשם‪:‬‬ ‫א‪ .‬נוקליאוטיד‬

‫ב‪DNA .‬‬

‫ג‪RNA .‬‬

‫ד‪ATP .‬‬

‫‪.5‬ה‪ DNA-‬של אדם אחד נבדל מה ‪ DNA-‬של האחר ב‪:‬‬ ‫א‪ .‬בסידור הסוכר והזרחה בנוקליאוטיד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במבנה המרחבי של הסליל הכפול‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בזיווג הבסיסים בסליל הכפול‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ברצף הבסיסים לאורך כל גדיל של ‪. DNA-‬‬ ‫‪.6‬ארבעת סוגי הנוקליאוטידים השונים‪ ,‬שונים זה מזה ב‪:‬‬ ‫א‪ .‬סוג הבסיס‬

‫ב‪ .‬סוג הזרחה‬

‫ג‪ .‬אורך המולקולה‬

‫ד‪ .‬סוג הסוכר‬


‫‪15‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬

‫מחזור התא וחלוקות תא‬ ‫‪.1‬מהו הרצף הנכון שמתאר את מחזור התא?‬ ‫א‪ .‬גידול בנפח התא‪ ,‬סינתזה (שכפול) של ‪ , DNA‬מיטוזה‪ ,‬גידול בנפח התא‪ ,‬חלוקת תא‬ ‫ב‪ .‬סינתזה (שכפול) של ‪ , DNA‬מיטוזה‪ ,‬גידול בנפח התא‪ ,‬חלוקת תא‬ ‫ג‪ .‬סינתזה (שכפול) של ‪ , DNA‬גידול בנפח התא‪ ,‬מיטוזה‪ ,‬גידול בנפח התא‬ ‫ד‪ .‬מיטוזה‪ ,‬גידול בנפח התא‪ ,‬סינתזה (שכפול) של ‪ , DNA‬חלוקת תא‬ ‫‪.2‬רוב תאי הצמח אינם מתחלקים‪ ,‬התחלקות של התאים במיטוזה מתרחשת רק באזורים בקצוות הגבעול‪ ,‬הענפים‬ ‫והשורשים בכך‬ ‫א‪ .‬הם דומים לתאי שריר ועצב בבעלי חיים ומחזור חייהם אינו כולל את שלב הגידול בנפח התא‬ ‫ב‪ .‬הם דומים לתאי שריר ועצב בבעלי חיים ומחזור חייהם אינו כולל את שלב הכפלת ה‪ - DNA‬מיטוזה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הם שונים מתאי שריר ועצב בבעלי חיים ומחזור חייהם אינו כולל את שלב הגידול בנפח התא‬ ‫ד‪ .‬הם שונים לתאי שריר ועצב בבעלי חיים ומחזור חייהם אינו כולל את שלב הכפלת ה‪ - DNA‬מיטוזה‪.‬‬ ‫‪.3‬בגרף מתואר השינוי בכמות ה‪ DNA-‬בתא לאורך מחזור תא אחד‪ .‬איזה משפט מתאר נכון את שלבי המחזור‬ ‫לבין הספרה המתארת אותו בגרף?‬

‫כמות ה‪DNA-‬‬ ‫בתא‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫א‪ -1 .‬שלב הגידול‪ -2 ,‬שכפול ה‪ -3 , DNA-‬שלב הגידול‪ -4 ,‬חלוקת התא‬ ‫ב‪ -1 .‬שכפול ה‪ -2 , DNA-‬שלב הגידול‪ -3 ,‬חלוקת התא‪ -4 ,‬שלב הגידול‬ ‫ג‪ -1 .‬שלב הגידול‪ -2 ,‬חלוקת תא‪ -3 ,‬שלב גידול‪ -4 ,‬שכפול ה‪DNA-‬‬


‫‪16‬‬ ‫ד‪ -1 .‬חלוקת תא‪ -2 ,‬שכפול ה‪ -3 , DNA-‬שלב גידול‪ -4 ,‬מיטוזה‬ ‫‪ .4‬לפניך שרטוט מחזור החיים של תא‪ ,‬באיזה שלב‪ /‬שלבים מתבצעים בו חילוף חומרים נמרץ‪ ,‬מיוצרות בו‬ ‫מולקולות רבות של ‪ ,RNA‬חלבונים ומרכיבי תא נוספים?‬ ‫א‪ .‬בשלב ‪G1‬‬ ‫ב‪ .‬בשלבים ‪ G1‬ו‪G2 -‬‬ ‫ג‪ .‬בשלב ה‪ S-‬סינתזה‪ -‬הכפלת ה‪.DNA‬‬ ‫ד‪ .‬בשלב ‪ -M‬מיטוזה‪.‬‬

‫‪ .5‬תאים עובריים מתחלקים בצורה נמרצת ונפחם לא גדל‪ .‬מכאן‬ ‫א‪ .‬הם מדלגים על שלב ה‪ S-‬סינתזה‪ -‬הכפלת ה‪DNA‬‬ ‫ב‪ .‬הם מדלגים על שלבים ‪ G1‬ו‪G2 -‬‬ ‫ג‪ .‬שהם נמצאים בשלב ה‪ S-‬סינתזה‪ -‬הכפלת ה‪ DNA‬בלבד‬ ‫ד‪ .‬הם נמצאים בשלב ‪ -M‬מיטוזה בלבד‬ ‫‪.6‬במהלך ההתמיינות של התאים היוצרים את הגפיים בעּובָּ ר האדם‪ ,‬סדר התהליכים עשוי להיות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מיטוזה‪ ,‬התמיינות‪ ,‬אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן מראש)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מיטוזה‪ ,‬גדילה‪ ,‬מיוזה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אפופטוזיס‪ ,‬מיטוזה‪ ,‬התמיינות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מיוזה‪ ,‬אפופטוזיס‪.‬‬ ‫‪.7‬מהו הרצף של מהלך הרבייה?‬ ‫א‪ .‬גמטה‪ ,‬מיטוזה‪ ,‬זיגוטה ‪ ,‬התמיינות‬ ‫ב‪ .‬גמטה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬מיטוזה‪ ,‬התמיינות‬ ‫ג‪ .‬מיטוזה‪ ,‬גמטה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬התמיינות‬ ‫ד‪ .‬זיגוטה‪ ,‬גמטה‪ ,‬התמיינות ‪ ,‬זיגוטה‬ ‫‪.8‬בסוף התהליך נוצרות שתי מולקולות ‪ DNA‬נפרדות מהו המשפט הנכון?‬ ‫א‪.‬‬

‫שתי המולקולות אינן זהות לחלוטין‬


‫‪17‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫כל אחת מהמולקולות מורכבת מגדיל ישן וגדיל חדש‬

‫ג‪.‬‬

‫אל נוקליאוטיד ‪ A‬נקשר נוקליאוטיד ‪ U‬ולהפך‬

‫ד‪.‬‬

‫כל מולקולה בנויה מגדיל אחד של ‪DNA‬‬

‫‪.9‬חיידקים גודלו במשך דורות מספר בתמיסת מזון שהוסיפו לה ‪ ( T‬טימין) רדיואקטיבי ( מסומן ) ‪ .‬בדיקה של תאי‬ ‫החיידקים הראתה שהטימין נמצא רק ב‪ . DNA -‬תאי החיידקים שסומנו בדרך זו הועברו לתמיסה שבה הטימין לא‬ ‫מסומן ( לא רדיואקטיבי ) ‪ .‬בחלוקה שנייה יימצא סימון של ‪ ( T‬טימין ) רדיואקטיבי‪-‬‬ ‫א ‪ .‬בכל התאים‬

‫ג ‪ .‬בגרעין ובציטופלסמה של כל התאים‪.‬‬

‫‪ . 2‬במחצית מהתאים‪.‬‬

‫ד ‪ .‬בגרעין ובציטופלסמה של מחצית מהתאים‪.‬‬

‫‪.10‬את הכרומוזומים ניתן לראות ‪:‬‬ ‫א ‪ .‬בכל מצב‪.‬‬

‫ב ‪ .‬רק בזמן חלוקת התא‪.‬‬

‫ג ‪ .‬לא ניתן לראות את הכרומוזומים בשום מצב‪.‬‬

‫ד ‪ .‬לאחר שהתא מת‪.‬‬

‫מ‪DNA‬‬

‫‪.1‬‬

‫לחלבון‬

‫יצירת חלבונים מתרחשת ‪:‬‬ ‫א‪ .‬בגרעין‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫לפני יצירת החלבונים נמצאות מולקולות של חומצות אמיניות בציטופלסמה מחוברות ל‪:-‬‬ ‫א‪ .‬זו לזו‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫ב‪ .‬בציטופלסמה‪.‬‬

‫ג‪.‬בקרום התא‪.‬‬

‫ד‪ .‬בכל מקום בתא‪.‬‬

‫ב‪ .‬לריבוזומים‪.‬‬

‫ג‪ .‬למולקולת ‪. DNA‬‬

‫ד‪ .‬למולקולות ‪( t-RNA‬מעביר)‪.‬‬

‫תפקיד הריבוזום ביצירת חלבונים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוא מכיל את המידע על סדר חומצות האמיניות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוא מכיל חומצות האמיניות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוא מספק אנרגיה ליצירת הקשרים הפפטידיים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוא מאפשר למולקולה של ‪ RNA‬מעביר להתחבר לקודון של ‪ RNA‬שליח‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫אנטי קודון הוא‪:‬‬ ‫א‪ .‬מולקולה המונעת את פענוח הצופן הגנטי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שלישיה של נוקלאוטידים ב‪. DNA‬‬ ‫ג‪ .‬שלישיה של נוקלאוטידים ב‪ -RNA‬מעביר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סדר חומצות האמיניות בחלבון‪.‬‬


‫‪18‬‬ ‫‪.5‬‬

‫החומר האנטיביוטי סטרפטומיצין נצמד לריבוזומים של חיידקים ובכך קודם כל גורם ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬האטה בהפקת האנרגיה בתא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפסקה בסינתזת החלבונים בתא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הפסקת מעבר חומרים ברשת האנדופלסמטית בתא‪.‬‬

‫ד‪ .‬הפרעה בחלוקת התא‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫קטע ‪ mRNA‬המכיל מידע ליצירת אנזים מסוים מכיל ‪ 333‬נוקלאוטידים‪ .‬האנזים שיבנה לפי קטע זה יכיל‪:‬‬

‫א‪ 999 .‬חומצות אמיניות‪.‬‬

‫ב‪ 111 .‬חומצות אמיניות‪.‬‬

‫ב‪ 210 .‬חומצות אמיניות‪.‬‬

‫ד‪ .‬אי אפשר לדעת את מספר החומצות האמיניות‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫מבנה החלבונים בתאי גוף האדם נקבע על ידי‪:‬‬ ‫א‪ .‬האנזימים המופרשים במערכת העיכול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החלבונים המרכיבים את מזונו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חומצות האמינו הנספגות לדם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המידע ב–‪ DNA‬בתאי גופו‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫ביצורים רב תאיים קיימת התמחות של תאים לרקמות שונות‪ .‬התמחות זו‪:‬‬ ‫א‪ .‬מלווה בירידה בכושרם של התאים להתקיים כיחידות עצמאיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מלווה בעלייה בכושרם של התאים להתחלק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התאפשרה הודות להופעת אנזימים המזרזים תהליכים בתא‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אפשרה ליצורים להשתחרר מהצורך באנרגיה המופקת במיטוכונדריה‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫פגיעה בקשירת ‪ – RNA‬מעביר (‪ )t-RNA‬לריבוזום תעכב (בשלב הראשון) את היצירה של‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪.DNA‬‬

‫ב‪ – RNA .‬שליח (‪.)m-RNA‬‬

‫ג‪.‬‬

‫‪ – RNA‬מעביר (‪.)t-RNA‬‬

‫ד‪ .‬חלבון‪.‬‬

‫‪ .10‬מה נבנה ישירות על תבנית של גדיל ‪?DNA‬‬ ‫א‪ DNA .‬בלבד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חלבון בלבד‬

‫ב‪ RNA .‬בלבד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬גם ‪ DNA‬וגם ‪.RNA‬‬

‫מוטציות‬ ‫‪ .1‬איזה סוג של מוטציה התרחשה בדוגמה שלפניך‬


‫‪19‬‬

‫א‪ .‬מוטציה נקודתית‪ -‬החסרה של בסיס חנקני‬ ‫ב‪ .‬מוטציה נקודתית‪ -‬החלפה של בסיס חנקני‬ ‫ג‪ .‬מוטציה נקודתית‪ -‬הוספה של בסיס חנקני‬ ‫ד‪ .‬מוטציה כרומוזומלית של היפוך קטע מכרומוזום‬ ‫‪ .2‬לאיזו מוטציה בגן לחלבון יש סיכוי להיות חמורה יותר ואולי לגרום לשינוי במבנה החלבון ?‬ ‫א‪ .‬החלפה של בסיס חנקני מכיון שהיא עלולה לגרום להחלפה של חומצה אמינית בחלבון‬ ‫ב‪ .‬הוספה של בסיס חנקני מכיון שכל מסגרת הקריאה משתנה ובעקבותיה רצף חומצות האמיניות בחלבון‬ ‫ג‪ .‬הושמטה של בסיס חנקני מכיון שכל מסגרת הקריאה משתנה ובעקבותיה רצף חומצות האמיניות בחלבון‬ ‫ד‪ .‬תשובות ב‪-‬ו‪ -‬ג נכונות‬ ‫‪ .3‬מהו המשפט הנכון בקשר למוטציות ?‬ ‫א‪ .‬כל שינוי ברמת ה‪ DNA‬יתבטא בחלבון‬ ‫ב‪ .‬כל מוטציה נקודתית תתבטא בחלבון‬ ‫ג‪ .‬רוב המוטציות מזיקות לאורגניזם‬ ‫ד‪ .‬ישנן מוטציות שלא יתבטאו בחלבון‬ ‫‪.11‬באיזו מוטציה יתקבל חלבון קצר מהרגיל?‬ ‫א‪ .‬במקרה של שינוי שיגרום לקוד של הפסקת התרגום‬ ‫ב‪ .‬במקרה של הוספת קודון סיום‬ ‫ג‪ .‬במקרה של מוטציה כרומוזומלית של הכפלת הכרומוזום‬ ‫ד‪ .‬במקרה של שגיאה בהפרדות הכרומוזומים‬ ‫‪.12‬הסיכוי למוטציה לשרוד ‪:‬‬ ‫א ‪ .‬מותנה בכך שהמוטציה תהיה קודומיננטית‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬מותנה בכך שהמוטציה תהיה רצסיבית‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬אינו תלוי בסביבה שבה חי האורגניזם בעל המוטציה‪.‬‬ ‫ד ‪ .‬תלוי בסביבה שבה חי האורגניזם בעל המוטציה‪.‬‬ ‫‪.13‬מוטציה שחלה בתאי הגוף ולא בתאי הרבייה ( גמטות ) של בעל‪-‬חיים ‪ ,‬עשויה‪:‬‬ ‫א ‪ .‬לעבור רק לצאצאים ממין נקבה‪.‬‬

‫ג ‪ .‬להתבטא רק בפרט שבו נוצרה‪.‬‬


‫‪20‬‬ ‫ב ‪ .‬לעבור רק לצאצאים ממין זכר‪.‬‬

‫ד ‪ .‬להתבטא רק בצאצאיו של הפרט שבו נוצרה‪.‬‬

‫‪.14‬מוטציות ב‪ DNA -‬הנמצא במיטוכונדריה ‪:‬‬ ‫א ‪ .‬אינן מועברות לצאצאים מאף אחד מההורים‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬מועברות לצאצאים מהאם בלבד‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬מועברות לצאצאים מהאב בלבד‪.‬‬ ‫ד ‪ .‬מועברות לצאצאים הן מהאב והן מהאם‪.‬‬ ‫‪.15‬בגן האחראי ליצירת חלבון ‪ X‬בחיידקים התרחשה מוטציה של החלפת בסיס אחד בבסיס אחר‪ .‬מה יקרה ל‪-‬‬ ‫‪ mRNA‬ולחלבון ‪ X‬בתאים של הצאצאים המוטנטים?‬ ‫א ‪ .‬ה‪ m-RNA -‬לא יוכל להקשר לריבוזומים ‪ ,‬ולכן לא תתקיים סינתזה של החלבון‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬ב‪ m-RNA -‬יוחלף בסיס אחד בבסיס אחר‪ ,‬אך מנגנון התיקון יפעל ‪ ,‬ולכן החלבון יהיה תקין‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬ב‪ m-RNA -‬יוחלף בסיס אחד בבסיס אחר‪ ,‬וייתכן שבחלבון תוחלף חומצה אמינית אחת באחרת‪.‬‬ ‫ד ‪ .‬ב‪ m-RNA -‬יוחלף בסיס אחד בבסיס אחר ‪ ,‬ובחלבון תמיד תוחלף חומצה אמינית אחת באחרת‪.‬‬ ‫‪ .16‬מה מבין הבאים נחשב למוטגן – גורם למוטציות?‬ ‫א‪ .‬קרינת השמש‪ ,‬שחיה בים‬ ‫ב‪ .‬חשיפה לשמש‪ ,‬חומרים רדיואקטיביים‪ ,‬אכילת בשר‬ ‫ג‪ .‬שתיית מי ברז‪ ,‬עישון סיגריות‬ ‫ד‪ .‬חשיפה לאזבסט‪ ,‬קרינת רנטגן‪ ,‬קרינת ‪U.V‬‬ ‫‪.17‬הליקוי התורשתי‪ ,‬אשר נקרא "תסמונת דאון"‪ ,‬נגרם על ידי נוכחות שלושה כרומוזומים מספר ‪,21‬‬ ‫במקום שניים בלבד באדם הנורמאלי‪ .‬מצב כרומוזומלי זה‪ ,‬מקורו ב ‪-‬‬ ‫א‪ .‬אי הפרדה בין שני כרומוזומים הומולוגיים במיוזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היווצרות לא נורמאלית של המחיצה בין שני גרעיני התא במיוזה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מוטציה שנגרמה על ידי קרינה רדיואקטיבית בתא ביצה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬טעות בהכפלה של ה – ‪. DNA‬‬

‫תורשה מנדלית‬


‫‪21‬‬ ‫‪ .1‬קביעת הזוויג נעשית באופן דומה אצל כל היונקים ‪ .‬בתאי הגוף של עכבר הבית יש ‪ 40‬כרומוזומים‪ .‬כמה‬ ‫אוטוזומים ( כרומוזומים שאינם כרומוזומי זוויג ) יש בתא זרע של עכבר הבית ?‬ ‫א ‪40 .‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ג ‪38 .‬‬

‫‪20‬‬

‫ד ‪19 .‬‬

‫‪ .2‬אצל שלישייה נמצאו סוגי הדם האלה ‪ . O ,AB , B :‬מהו הגנוטיפ של הורי השלישייה ?‬ ‫א ‪IA Io.‬‬

‫‪IB Io ,‬‬

‫ב ‪IAIA, IBIo .‬‬

‫ג ‪IAIo, IBIB .‬‬ ‫ד ‪IAIB , IoIo .‬‬

‫‪ .3‬תכונת הננסות באפונה עוברת בתורשה‪ .‬נערך ניסוי בשני צמחי אפונה ננסיים מגזע טהור‪ .‬צמח א' גבה בעקבות‬ ‫טיפול בהורמון צמיחה‪ ,‬וצמח ב' לא קיבל כל טיפול‪.‬‬ ‫לאחר הכלאה בין צמח א' – שעבר טיפול ‪ ,‬לבין צמח ב' – שלא עבר טיפול‪ ,‬נמצא כי הצאצאים היו‪:‬‬ ‫א ‪ .‬כולם גבוהים‪.‬‬

‫ג ‪ 1/2 .‬גבוהים ו‪ 1/2 -‬ננסיים ‪.‬‬

‫ב ‪ 3/4 .‬גבוהים ו‪ 1/4 -‬ננסיים ‪.‬‬

‫ד ‪ .‬כולם ננסיים ‪.‬‬

‫‪ .4‬בהשוואה בין צאצאים של בני‪-‬דודים לבין צאצאים של זוגות שאין ביניהם קירבת משפחה ‪ ,‬סביר להניח שבַּ גֶנֹום‬ ‫של צאצאי בני‪-‬הדודים יהיו‪:‬‬ ‫א ‪ .‬יותר גנים במצב הומוזיגוטי‪.‬‬

‫ג ‪ .‬יותר ְּפ ַרטים בעלי מוטציות חדשות‪.‬‬

‫ב ‪ .‬פחות גנים במצב הומוזיגוטי‪.‬‬

‫ד ‪ .‬יתור תאומים‪.‬‬

‫‪ .5‬צמח תירס לבקן ( אלבינו ) הוא חסר כלורופיל ‪ ,‬ולכן אינו מסוגל לבצע פוטוסינתזה‪ .‬בכל זאת ממשיכים להופיע‬ ‫באוכלוסיה צמחי תירס לבקנים‪ .‬הסיבה לכך היא‪:‬‬ ‫א ‪ .‬צמחים לבקנים הופכים ירוקים באור השמש‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬בצמחים לבקנים יש האבקה עצמית‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬צמחים לבקנים מסוגלים להתקיים באדמה עשירה בחומרים אורגאניים‪.‬‬ ‫ד ‪ .‬צמחים ירוקים עשויים לשאת אלל ללבקנות‪.‬‬

‫תורשה רפואה וחברה‬ ‫‪ .1‬לצורך הדברת חרקים מזיקים בודד גן לעמידות מצמחים העמידים בפני חרקים אלה‪ .‬מהו סדר הפעולות שיש לבצע‬ ‫כדי לבדוק אם הגן שבודד מקנה עמידות זו לצמח ממין אחר?‬ ‫א‪ .‬חיבור הגן לפסמיד‪ ,‬בדיקת התבטאות הגן‪ ,‬החדרת הפלסמיד לתא צמח מהמין האחר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חיבור הגן לפסמיד‪ ,‬החדרת הפלסמיד לתא צמח מהמין האחר ‪ ,‬בדיקת התבטאות הגן‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬החדרת הפלסמיד לתא צמח מהמין האחר ‪ ,‬בדיקת התבטאות הגן‪ ,‬חיבור הגן לפסמיד ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬החדרת הפלסמיד לתא צמח מהמין האחר‪ ,‬חיבור הגן לפסמיד‪ ,‬בדיקת התבטאות הגן‪.‬‬ ‫‪.2‬מהו החיסרון של הנדסה גנטית?‬


‫‪22‬‬ ‫א‪.‬הפצת גנים באופן בלתי מבוקר לאורגניזמים שונים‬ ‫ב‪ .‬הקניית עמידות למזיקים לצמחי מאכל‬ ‫ג‪ .‬שיפור ייבול צמחי מאכל‬ ‫ד‪ .‬ייצור חלבונים והורמונים הומניים ע"י חיידקים‬ ‫‪.3‬מהו פרויקט הגנום ?‬ ‫א‪ .‬גילוי רצף הגנים המצוי ב‪ DNA‬של האדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גילוי רצף הגנים הגורמים למחלות גנטיות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גילוי רצף החלבונים הנוצרים באדם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ריפוי גנטי של מחלות תורשתיות‪.‬‬ ‫‪.4‬שיבוט תאים הוא היכולת של התאים להתרבות‬ ‫א‪ .‬בצורה של מיטוזה שבה מתקבלים תאים זהים לתא המקור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בצורה של מיוזה שבא מתקבלים תאים שונים מהמקור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בצורה של מיוזה ומיטוזה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬באופן מלאכותי ע"י מתן של הורמונים מסוימים‪.‬‬ ‫‪ .5‬במה שונה התרבות של תאי גוף משיבוט של עוברים ?‬ ‫א‪ .‬אין הבדל עקרוני ביניהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התרבות של תאי גוף אינה דורשת מעורבות חיצונית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שיבוט של עוברים מחייב הפריה חיצונית של תא זרע עם תא ביצה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שיבוט של עובר מחייב התערבות חיצונית‪ ,‬הכנסת גרעין דיפלואידי לתא ביצית שהוצא ממנו הגרעין‪.‬‬ ‫‪.6‬בשיבוט של הכבשה דולי השתתפו ‪ 3‬כבשים‪ :‬כבשה תורמת ביצית‪ ,‬כבשה תורמת תא גוף וכבשה פונדקאית‪ .‬למי מהן‬ ‫הכבשה דולי הייתה זהה ל‬ ‫א‪.‬‬

‫לכבשה תורמת הביצית‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫לכבשה תורמת תא גוף‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫לכבשה הפונדקאית‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫דולי ירשה תכונות משלושת הכבשים שתרמו את חלקם להבאתה לעולם‪.‬‬

‫‪.7‬שימוש בשיטה של הנדסה גנטית מאפשר‬ ‫א‪ .‬להעביר גנים בין אורגניזמים ממשפחות שונות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להעביר גנים בין יצורים שונים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לרפא גנים פגומים באורגניזם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שיבוט של יצורים חדשים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬


‫‪23‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חילופי הגזים בריאות נעשים דרך קרומי השלפוחיות‪ .‬יש כ – ‪ 14‬מיליארד שלפוחיות‪ .‬האם ניתן לבצע חילופי גזים‬ ‫אלה ביעילות אם הריאה הייתה בנויה כשק אחד גדול באותו נפח?‬ ‫ככל שנפח הריאות מחולק ליותר שלפוחיות‪ ,‬כך עולה היחס של שטח הפנים לנפח (הנפח אינו משתנה) ויחד איתו‬ ‫עולה יעילות תהליך מעבר הגזים‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הבא דוגמאות של מבנים מעולם החי של הגדלת שטח פנים‪.‬‬ ‫מבנה הזימים בדג – שערות הזימים מגדילות את שטח המגע עם המים מהם מגיע החמצן לדג‪.‬‬ ‫בצינור העיכול ‪ -‬במעי הדק דופן המעי בנוי מקיפולים רבים המגדילים את שטח ספיגת המזון המפורק מן המעי אל הדם‪.‬‬ ‫מערות האף‪ -‬הפיתולים במערות מגדילים את שטח המגע של האוויר הנשאף עם הריסים המבצעים סינון‪ .‬בגלל ריבוי‬ ‫כלי הדם באף מתחמם האוויר העובר דרכו כך שהאוויר המגיע לקנה הנשימה הוא בטמפרטורה של ‪35‬‬ ‫מעלות צלסיוס‪ ,‬חלל מערות האף מצופה ברירית‪ ,‬המעבירה לחות לאוויר‪ .‬האוויר העובר בפיתולים באף‬ ‫המגיע לקנה הנשימה הוא רווי בלחות‪.‬‬ ‫במיטוכונדריה‪ -‬הקרומים עליהם נמצאים אנזימי הנשימה מפותלים ובעלי שטח פנים גדול מאוד‪.‬‬ ‫בכלורופלסט‪ -‬הקרומים של התילקואידים עליהם נמצאים חלק מאנזימי הפוטוסינתזה‪ ,‬מגדילים את השטח עליו‬ ‫מתבצעים שלבי התהליך‪.‬‬ ‫הרשת האנדופלסמתית‪ -‬מאפשרת מידור תוך תאי למגוון של תהליכים בתא‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫תן דוגמא של התאמה בין צורת תא‪ ,‬מבנהו ותפקידו‬ ‫תא דם אדום תפקידו העברת חמצן אל התאים‪ .‬מבנהו – קטן‪ ,‬פחוס‪ ,‬מסוגל לעבור בקלות דרך נימי הדם‪ ,‬במעבר‬ ‫דרך נימי הדם‪ ,‬תאי הדם האדומים נדחסים ונצמדים לדופן הנימה בצורה שמגדילה את שטח המגע ביניהם‪.‬‬ ‫תא הדם האדום מכיל המוגלובין שהוא חלבון בעל זיקה גבוהה לחמצן כשהחמצן נמצא בריכוז גבוה והפוך‪,‬‬ ‫תא הדם האדום הוא חסר גרעין‪ ,‬יש הסוברים שהיעדרו של הגרעין "מפנה" מקום להמוגלובין וכך מגביר את יעילות‬ ‫נשיאת החמצן אל התאים‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫התאים הגדלים בתרבית רקמה אינם מצויים בגופו של יצור חי‪ .‬מדוע בכל זאת נכון לומר שהתאים בתרבית הם‬ ‫תאים חיים?‬ ‫היותם של התאים חיים נקבעת לפי סימני החיים שהם מראים‪ :‬הם מקיימים חילוף חומרים הסביבה מ(ספקים לתאים‬ ‫מזון )‪ ,‬הם נושמים‪ -‬יוצרים אנרגיה‪ ,‬פולטים פסולת לסביבה‪ ,‬מגיבים לסביבה ‪,‬מתרבים ואף מתים‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫הסבר באופן ברור את שני המשפטים הבאים‬ ‫א‪ .‬הסבר מדוע העברת התא צמחי מתמיסה מרוכזת למים מזוקקים‪ ,‬לא תפגע בחדירות קרום התא‪,‬‬ ‫ואילו בתא אנימלי אותו תהליך יפגע בחדירות קרום התא ‪.‬‬ ‫בתא צמח יש בנוסף לקרום גם דופן‪ .‬דופן התא קשיח יחסית ולא מאפשר למים הנכנסים לתא באוסמוזה להגדיל‬ ‫את נפח התא לכן הקרום לא יתפוצץ ולא ינזק‪ .‬לעומת זאת תא בעל חיים יתפוצץ במעבר לתמיסה היפו טונית‬ ‫וכשהקרום נקרע נפגע תפקודו‪.‬‬


‫‪24‬‬ ‫ב‪ .‬היונקות הם התאים החיצוניים של השורש בצמח‪ ,‬היוצרים שלוחות קטנות עם שטח פנים גדול מאוד‬ ‫לקליטת המים‪.‬‬ ‫יכולת הצמחים לחיות בתנאי יובש ומליחות מותנית ישירות ב‪ :‬לחץ האוסמוטי הנוצר ביונקות‪.‬‬ ‫היונקות מגדילות את שטח המגע של השורשים עם המים‪ .‬ככל שיש יותר יונקות קליטת המים ע"י השורשים גדלה‪.‬‬ ‫הצמח קולט מים באוסמוזה מהמים בקרקע‪ .‬כאשר ריכוז המומסים בצמח יהיה גדול מריכוז המומסים בקרקע‬ ‫מים יחדרו לצמח‪ .‬באדמות מלוחות חלק גדול מהצמחים לא יצליח לחיות כיוון שלא יצליח לקלוט מים‬ ‫באוסמוזה מהקרקע‪.‬‬ ‫בצמחים המותאמים לתנאים חיים של קרקע מלוחה נמצא בתאי היונקות שלהם לחץ אוסמוטי גבוה מאוד‪.‬‬ ‫בצמחים שלאין בתאי היונקות שלהם לחץ אוסמוטי גבוה‪ ,‬תתרחש בתאים שלו פלסמוליזה ‪ -‬מים יצאו מתאי‬ ‫היונקות‪ ,‬הצמח מאבד מים והוא עלול לנבול ולהתייבש‪(.‬הצמח נראה נבול‪ ,‬במיקרוסקופ‪ ,‬תאים שעברו‬ ‫פלסמוליזה ניתן להבחין בקרום התא שניתק מהדופן)‪ .‬צמח שהתייבש חלקית ניתן ל"הצילו" ע"י השקייתו במים‪ .‬במצב זה‬ ‫התאים שלו יעברו דפלסמוליזה תהליך בו תא במצב פלסמוליזה קולט מים ונפח התא שלו גדל‪,‬‬ ‫לחץ הטורגור בתאים גדל והצמח עובר ממצב של כמישה זמנית למצב רגיל‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫לפניך שתי עקומות המתארות סינתזה של שני חומרים בתא חיידק בעקבות העברתו למצע גידול המכיל לקטוז‪.‬‬ ‫החומרים הם ‪ RNA :‬שליח לאנזים לפרוק לקטוז ‪ ,‬והאנזים לפרוק לקטוז‪ .‬איזה עקום שייך לכל אחד מהחומרים?‬

‫כמות‬ ‫חומר‬

‫א‬

‫ב‬

‫זמן‬ ‫הוספת לקטוז‬

‫נמק‬ ‫חומר א הוא ‪ RNA‬שליח וחומר ב הוא האנזים כיוון שהאנזים שהוא חלבון נבנה לפי המידע הכתוב ב ‪RNA‬‬ ‫שליח ולכן ה‪ RNA‬נוצר לפני החלבון‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫לפניך שושלת המתארת מחלה תורשתית נדירה הנקראת תסמונת ֶמ ְרפֶ ן‪ .‬המחלה מתבטאת‬ ‫בבעיות בשלד‪ ,‬בלב ובאיברים אחרים‪.‬‬


‫‪25‬‬

‫א‪ .‬מבין ארבע דרכי ההורשה האלה ‪ -‬דומיננטית‪ ,‬דומיננטית אחוזה במין‪ ,‬רצסיבית‪ ,‬רצסיבית‬ ‫אחוזה במין ‪ -‬קבע מהו אופן ההורשה של מחלה זו‪ .‬הסבר כיצד קבעת זאת‪ 8( .‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬אילו אנשים במשפחה הם בוודאות הטרוזיגוטים לגן האחראי למחלה? נמק‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫ג‪ .‬האם יש בשושלת המוצגת פרט שהוא בוודאות הומוזיגוט לאלל הדומיננטי? נמק‪ 4(.‬נקודות)‬ ‫א‪ .‬מדובר בהורשה דומיננטית אוטוזומית‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬המחלה דומיננטית כי לזוג ששניהם חולים (פרטים ‪ 5‬ו‪ )6-‬יש בן בריא (פרט ‪ .)3‬מצב זה אפשרי‬ ‫רק אם המחלה דומיננטית‪ ,‬ואז שני ההורים הם הטרוזיגוטים‪ ,‬והבן קיבל מכל אחד מהם אלל רצסיבי‪.‬‬ ‫(לא מדובר בהורשה אחוזה במין‪ ,‬משום שלאם בריאה (פרט ‪ )1‬יש בן חולה (פרט ‪.)5‬‬ ‫או‪ :‬לא מדובר בהורשה אחוזה במין‪ ,‬כי יש זכרים ונקבות חולים בכל דור‪.‬‬ ‫הערות‪ :‬אי אפשר לנמק על פי היחסים המספריים‪ ,‬כי שושלת משפחתית אינה מדגם גדול ומייצג!!!‬ ‫חייבים לציין את מספר הפרט שעליו מסתמכים!!‬ ‫ב‪ .‬הפרטים שהם הטרוזיגוטים בוודאות‪:‬‬ ‫פרט ‪ – 2‬יש לו בת בריאה ולכן חייב להעביר לה ‪a‬‬ ‫פרט ‪ – 4‬אמו בריאה (פרט ‪ )1‬מקבל ממנה ‪ a‬ובתו בריאה (פרט ‪ – ) 9‬ולכן מכיל ‪ a‬באופן רצסיבי‪.‬‬ ‫פרט ‪ – 5‬אמו בריאה (‪ )1‬מקבל ‪ a‬ובנו בריא (‪ – ) 13‬מעביר ‪.a‬‬ ‫פרט ‪ – 6‬בנה בריא (פרט ‪ – ) 13‬מעבירה את האלל ‪.a‬‬ ‫פרט ‪ – 8‬אביו בריא (פרט ‪ ,)3‬העביר לו ‪. a‬‬ ‫פרט ‪ – 10‬אביו בריא (פרט ‪ , )3‬העביר לו ‪. a‬‬ ‫הערה ‪ :‬תלמיד שציין ארבעה פרטים ונימק נכון‪ ,‬יקבל את מלוא הנקודות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אין בשושלת זו פרטים שהם בבירור הומוזיגוטים דומיננטיים‪ .‬רק פרטים ‪ 11‬ו ‪ 12-‬עשויים להיות‬ ‫הומוזיגוטים דומיננטיים‪ ,‬אך הם גם עשויים להיות הטרוזיגוטים כי הוריהם הטרוזיגוטים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫שיטות ההנדסה הגנטית אפשרו לעבור את מחסום המינים‪ .‬מה במבנה האורגניזמים אפשר זאת?‬ ‫העובדה שמבנה ה ‪ DNA‬משותף לכל האורגניזמים החיים‪ ,‬צמחים ‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬ומיקרואורגניזמים אפשרה לעבור‬ ‫את מחסום המינים‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫א‪ .‬תעתוק מהופך נמצא בוירוסים מסוג ‪ .RNA‬הסבר מהוא תהליך תעתוק‪ ,‬ומהו תעתוק במהופך‪.‬‬ ‫במה שונה תהליך התעתוק באוקריוטים לעומת פרוקריוטים?‬


‫‪26‬‬ ‫תהליך התעתוק הוא תהליך יצירת ה‪ mRNA-‬מ‪ . DNA‬בוירוסים מסוימים ה‪ RNA-‬משמש כחומר הגנטי ולפיו‬ ‫נוצר ‪ DNA‬בעזרת האנזים ‪ REVERSE TRANSCRIPRAS‬הליך התעתוק ההפוך הוא יצירת ‪ DNA‬מ‪-‬‬ ‫‪. RNA‬ההבדל בין אוקריוטים לפרוקריוטים ביצירת ‪ RNA‬הוא שבפרוקריוטים אין תהליך עיבוד‪/‬שחבור‬ ‫לאחר יצירת ה‪ mRNA-‬ובאוקריוטים יש‪ ,‬כמו כן באאוקריוטים התעתוק נעשה בגרעין ואלו בפרוקריוטים‬ ‫בציטופלסמה‪.‬‬ ‫א‪ .‬בוירוסים שבהם יש תהליך תעתוק מהופך ‪ ,‬מוצאים מספר גדול של שינויים גנטיים‪ -‬מוטציות‪.‬‬ ‫מה ההסבר לכך בוירוסים בעלי תעתוק מהופך אחוז המוטציות גבוה מאוד לעומת וירוסים בהם יש תהליך‬ ‫שכפול ה ‪ DNA‬רגיל‪( .‬לא להתייחס ליצור שנקרא וירוס אלא לתהליכים המדוברים)‪ .‬תן שתי סיבות‪.‬‬ ‫‪ RNA‬היא מולקולה חד גדילית לכן אין זוגות של נוקלאוטידים השומרים על מבנה קבוע כמו ב ‪ .DNA‬לכן הסיכוי‬ ‫לשינוי בנוקלאוטידים גדול יותר כאשר המידע נשמר במולוקולה מסוג ‪.RNA‬‬ ‫כאשר המידע הגנטי שמור ב ‪ RNA‬יש בנית ‪ DNA‬לפי ה ‪ RNA‬ואחר כך מה ‪ DNA‬שנוצר‪ ,‬בניית ‪ RNA‬בכל פעם‬ ‫שיש תעתוק זה מגביר את הסיכוי לטעות‪.‬‬

‫‪ .10‬הסבר את חשיבות תהליך המיוזה לכל היצורים האאוקריוטים (התייחס לשני גורמים עיקריים)‪ 8( .‬נקודות)‬ ‫חשיבות תהליך המיוזה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫חלוקת הפחתה לחצי ממספר הכרומוזומים כך שבהפריה ישמר מספר קבוע של כרומוזומים למין לאורך‬ ‫הדורות‪( .‬ללא חלוקת הפחתה היה מוכפל כל פעם מספר הכרומוזומים)‬

‫ב‪.‬‬

‫ערבוב החומר הגנטי דבר המעלה את השונות הגנטית בתוך המין ‪ .‬דבר זה מעלה את הסיכוי של המין‬ ‫לשרוד לאורך האבולוציה‪.‬‬

‫‪ .11‬לפניך שושלת של משפחה‪.‬‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫זכר בעל סוג דם‬

‫‪.Rh+‬‬

‫נקבה בעלת סוג דם ‪.Rh+‬‬ ‫זכר בעל סוג דם ‪.Rh-‬‬ ‫נקבה בעלת סוג דם ‪.Rh-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫האלל לסוג דם ‪ Rh+‬דומיננטי על האלל לסוג דם ‪.Rh-‬‬ ‫א‪ .‬לבני הזוג המסומנים בשושלת במספרים ‪ 1‬ו‪ 2-‬אין עדיין ילדים‪.‬‬ ‫מהי ההסתברות ששניהם הטרוזיגוטים לאלל לסוג דם ‪ ?Rh‬נמק את תשובתך‪6( .‬נקודות)‬ ‫ההסתברות של כל אחד מבני הזוג להיות הטרוזיגוט היא ‪ 2/3‬ולכן הסיכוי של שניהם הוא ‪.4/9‬‬ ‫רואים שהם פנוטיפ דומיננטי לכן ברור שהם לא הומוזיגוטים רצסיביים‪ ,‬לכן יש אפשרות שהם‬ ‫הומוזיגוטים דומיננטיים‪ 1/3 =,‬ויש סיכוי שהם הטרוזיגוטים שהיא ‪2/3‬‬ ‫ב‪ .‬נניח שלבני הזוג ‪ 1‬ו‪ 2-‬נולדה בת שסוג הדם שלה הוא ‪.Rh-‬‬


‫‪27‬‬ ‫האם מידע זה משנה את ההסתברות לכך ששני בני הזוג הם הטרוזיגוטים? הסבר‪.‬‬

‫(‪ 6‬נקודות)‬

‫כאשר נולדה להם בת שהיא הומוזיגוטית רסציבית ברור כי שניהם הטרוזיגוטים ולכן זה משנה את ההסתברות‬ ‫ל‪ 100%‬שהם הטרוזיגוטים‪.‬‬ ‫‪ .12‬פטרייה מסוימת יכולה לגדול על מצע המכיל אחד משלושת החומרים האלו‪ :‬אורניטין‪ ,‬ציטרולין וארגנין‪ .‬פטרייה‬ ‫זו יכוה להפוך אורניטין לציטרולין‪ ,‬וציטרולין לארגנין‪ ,‬כפי שמתואר באיור שלפניך‪:‬‬ ‫גן ‪A‬‬

‫גן ‪B‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אנזים ‪A‬‬ ‫אורניטין‬

‫אנזים ‪B‬‬ ‫ארגנין‬

‫ציטרולין‬

‫אחרי חשיפה לחומר מוטגני‪ ,‬פטרייה זו גדלה רק על מצע המכיל או ציטרולין או ארגנין‪ .‬באיזה גן חלה מוטציה?‬ ‫בגן ‪.A‬‬ ‫‪ .13‬איזה מנגנון‪ ,‬נוסף למוטציות‪ ,‬הוא חלק חשוב בתהליך האבולוציה? הסבר את חשיבותו‬ ‫רקומבינציה היא תהליך המתרחש בתא דיפלואידי שבו נוצר צירוף של אללים או של כרומוזומים שלא היה בדור‬ ‫הקודם‪ .‬הצירופים הגנטיים החדשים‪ ,‬מתבטאים בצאצאים‪.‬‬ ‫‪ .14‬חוקר זיהה את רצפי הבסיסים בגן הקובע את חוסר הרגישות של אבובית הנפרון להורמון ‪.ADH‬‬ ‫תאר שתי מוטציות בגן שלא יתבטאו בחלבון שייבנה על פי גן זה‪.‬‬ ‫מוטציות שיתרחשו באינטרונים ובאזור הבקרה‪.‬‬ ‫‪ .15‬לאחרונה פורסם שמדענים שכפלו כבשה על ידי השתלת גרעין של תא עטין בתא ביצה שגרעינו הורחק‪ .‬כבר בשנות השבעים‬ ‫נערכו ניסויים דומים‪ ,‬אם כי לא ביונקים‪ .‬חוקר בשם גורדון ערך סדרת ניסויים בצפרדעים ‪ .‬בניסויים אלה הוציא גורדון תאי ביצה‬ ‫בלתי מופרים מגופה של צפרדע‪ ,‬הרס את הגרעין שבהם ‪ ,‬ובמקומו השתיל גרעין שנלקח מתאי רקמת מעי או עור של צפרדע‬ ‫בו גרת‪ ,‬כלומר מתאים שעברו התמיינות והם בעלי תפקיד מוגדר‪ .‬גורדון חזר על הניסויים מספר גדול מאוד של פעמים‪ .‬בחלק‬ ‫מהמקרים התפתחה צפרדע בוגרת נורמלית מתא ביצה שהושתל בו גרעין מתא רקמה שעברה התמיינות‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהי המסקנה העיקרית מן העובדה שגורדון הצליח לגרום להתפתחות צפרדע בוגרת מתא שהכיל גרעין של‬ ‫תא מעי או של תא עור? (‪)6‬‬ ‫המסקנה העיקרית מניסוי גורדון היא שבכל תא בגוף של אורגניזם יש את כל המידע הגנטי של היצור כולו‪.‬‬ ‫תא מעי או עור שעבר התמיינות מגרעינו נוצרה צפרדע‪ .‬מכאן שהיה בתא כל המידע הגנטי לכל תא בגוף‬ ‫הצפרדע‪.‬‬ ‫נניח שבצפרדעים התכונה לצבע עור כהה דומיננטית על תכונה לצבע עור בהיר‪ .‬במקרה זה אפשר לערוך ניסוי‬ ‫נוסף‪ :‬להשתיל גרעין שנלקח מתא מעי של צפרדע בהירת עור ‪ ,‬בתא ביצה בלתי מופרה שגרעינו נהרס‪ ,‬ואשר‬ ‫נלקח מצפרדע כהת עור מזן טהור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אילו תוצאות של הניסוי של הניסוי הנוסף יתמכו במסקנה מן הניסוי של גורדון ? (‪)7‬‬ ‫© בעריכת רונית לבקוביץ בהתאם לתוכנית הלימודים ‪2017‬‬

‫‪28‬‬ ‫אם התוצאות הניסוי יראו צפרדע בהירת עור זה יוכיח שוב שהצפרדע התפתחה מגרעין תא עור או מעי של‬ ‫צפרדע בהירה והגרעין בביצית אמנם נהרס‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היו חוקרים שטענו שיתכן שבחלק מן המקרים בניסוי של גורדון לא נהרס גרעין תא הביצה‪ ,‬והצפרדע‬ ‫שהתפתחה היא תוצאה של איחוד של חלק מן הגרעין המושתל עם גרעין תא הביצה ‪ .‬האם יכולות תוצאות‬ ‫הניסוי הנוסף להפריך טענה זאת ? נמק‪)7( .‬‬ ‫התוצאות יכולות להפריך טענה זאת כיוון שצבע עור בהיר רסציבי על כהה‪ ,‬ולכן אם נוצרה צפרדע בהירת עור‪ ,‬זה‬ ‫מוכיח שהיא נוצרה מהמידע הגנטי המלא בתא עור של צפרדע בהירה‪ ,‬וזה לא איחוד של תא ביצית עם מידע‬ ‫לעור כהה ותא עור עם מידע לעור בהיר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬גורדון גדל צפרדעים בוגרות מתאי ביצה שהושתלו בהם גרעינים שנלקחו מתאי מעי ‪ .‬האם תצפה למצוא‬ ‫אנזים עיכול בתאי העור של צפרדעים אלה? נמק‪)7( .‬‬ ‫לא אצפה לאנזים של מעי בתא עור כיוון שהתאים עברו התמינות ויצרו את הרקמות של גוף הלטאה‪ .‬בכל‬ ‫תא ישנם אזורים ב‪ DNA‬שעוברים תעתוק ויוצרים ‪ M-RNA‬וחלבון ואזורים אחרים משותקים‪ .‬התא עור לא‬ ‫באים לידי ביטוי חלבוני מעי כיוון שמידע זה מושתק‪.‬‬ ‫ה‪ .‬האם תצפה למצוא בתאי עור אלה ‪ RNA‬שליח לייצר אנזים עיכול? נמק‪)6( .‬‬ ‫לא אצפה למצוא ‪ M-RNA‬לאנזים מעי בתא עור כיוון שהמידע ליצירת חלבוני מעי מושתק בתאי עור‪.‬‬

‫גוף האדם בדגש הומאוסטזיס‬ ‫מבט על‬ ‫נושא זה נבחר כמייצג את רמת האורגניזם הרב‪ -‬תאי השלם בשל היותו רלוונטי לתלמיד‪ ,‬מאפשר מודעות‬ ‫לבריאות וחולי ומעורר עניין‪ ,‬סקרנות והתלהבות‪.‬‬ ‫מיקוד ההוראה יהיה סביב רעיון ההומיאוסטזיס‪ ,‬כאחד הרעיונות המרכזיים בהבנת הביולוגיה‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬ככל יצור חי‪ ,‬פועל כישות שלמה‪ .‬ישות זו מורכבת מחלקים ומרכיבים רבים‪ ,‬אך הגוף השלם בכל‬ ‫אורגניזם‪ ,‬הפועל כיחידה אחת‪ ,‬הוא הרבה יותר מסכום חלקיו‪ .‬בתכנית לימודים זו גוף האדם מייצג את עקרונות‬ ‫המבנה והתפקוד המאפיינים אורגניזם רב‪-‬תאי ורב‪ -‬מערכתי ‪.‬‬ ‫גוף האדם מופרד מן הסביבה‪ ,‬מקיים בתוכו סביבה יציבה‪ ,‬אך מקיים עם הסביבה החיצונית יחסי גומלין‬ ‫ותקשורת‪ ,‬הכוללים קליטת מידע‪ ,‬עיבודו ותגובה עליו‪.‬‬ ‫לצורך קיומו‪ ,‬גדילתו והתפתחותו‪ ,‬זקוק הגוף החי לחומרים ולאנרגיה‪ .‬הוא קולט חומרים מן הסביבה‪ ,‬מפיק‬ ‫מהם אנרגיה‪ ,‬משתמש בחומרים לבניין גופו ומפריש חומרי פסולת אל הסביבה‪ .‬הגוף בנוי מתאים רבים‬ ‫המאורגנים ברקמות‪ ,‬שמהן בנויים איברים ומערכות איברים‪.‬‬ ‫בגוף מתקיימת סביבה פנימית השונה מן הסביבה החיצונית ונשמרת יציבה בגבולות מסוימים – הומאוסטזיס‪.‬‬ ‫ההומאוסטזיס מושג תוך השקעת אנרגיה בסיוע תקשורת בסביבה הפנימית ובעזרת מנגנוני בקרה ומשוב‬ ‫מגוונים‪ ,‬הפועלים ברמות ארגון שונות‪.‬‬ ‫התפקוד הכולל של הגוף‪ ,‬כיישות אחת שלמה‪ ,‬מותנה בתיאום ובוויסות של כל הפעילויות המתרחשות בו ‪.‬‬ ‫בתכנית זו האדם מייצג את רמת הארגון האורגניזם השלם‪ ,‬אולם חשוב בהקשר זה להתייחס גם אל ייחודו של‬ ‫האדם ואחריותו לסביבה ולעצמו‪.‬‬ ‫© בעריכת רונית לבקוביץ בהתאם לתוכנית הלימודים ‪2017‬‬

‫‪29‬‬

‫שינויים עיקריים‪:‬‬ ‫•‬

‫היקף נושא מערכת העיכול צומצם מכוון שנושא זה נלמד בכיתה ט'‪.‬‬

‫•‬

‫בנושא מערכת העצבים נוספו תכנים בנושא המוח‪ ,‬לאור חשיבותו הגוברת של הנושא והעניין שהוא מעורר‬ ‫בקרב התלמידים‪.‬‬

‫•‬

‫נוספו תכנים בנושא מערכת הרבייה‪ ,‬בשל חשיבות הנושא‪.‬‬

‫גוף האדם בדגש הומיאוסטזיס ‪ -‬מפרט תכנים (‪ 70-80‬שעות)‬ ‫רעיון ‪ /‬תופעה‬


‫מונחים ומושגים‬ ‫נוספים‬

‫גוף האדם ‪ -‬מבט על‬ ‫גוף האדם בנוי מתאים‪ 6-4( ,‬שעות)‬ ‫רקמות‪ ,‬איברים‬ ‫• גוף האדם בנוי ממערכות‬ ‫ומערכות‪.‬‬ ‫הפועלות תוך וויסות ותיאום‪.‬‬ ‫התיאום והוויסות של‬ ‫פעולת המערכות בגוף‬ ‫התפקוד הכולל של‬ ‫האדם מתבצעים‬ ‫הגוף מותנה בתיאום‬ ‫באמצעות תקשורת‬ ‫ובוויסות כל הפעילויות‬ ‫בין המערכות‪ ,‬שבה‬ ‫המתרחשות בו‪.‬‬ ‫משתתפות מערכת‬ ‫ההובלה‪ ,‬מערכת‬ ‫האדם הוא יצור רב‪-‬‬ ‫העצבים והמערכת‬ ‫תאי‪ ,‬הוא מופרד מן‬ ‫ההורמונלית‪.‬‬ ‫הסביבה‪ ,‬מקיים עמה‬ ‫‪ ,ATP‬אנרגיית חום‪,‬‬ ‫יחסי גומלין ושומר על‬ ‫• הסביבה הפנימית של גוף אנרגיה כימית זמינה‪,‬‬ ‫יציבה‬ ‫נשמרת‬ ‫האדם‬ ‫יציבה‪.‬‬ ‫סביבה פנימית‬ ‫נשימה תאית (ללא‬ ‫מסוימים‬ ‫בתחומים‬ ‫פירוט התהליכים)‪.‬‬ ‫(הומיאוסטזיס)‪.‬‬ ‫חילוף חומרים‬ ‫• העור ורקמות החיפוי הם‬ ‫מאפיין‬ ‫(מטבוליזם)‬ ‫הסביבה‬ ‫בין‬ ‫הגבולות‬ ‫קרום בררני‪ ,‬אוסמוזה‪,‬‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫יצורים‬ ‫הפנימית של הגוף לסביבה דיפוזיה‪ ,‬העברה פעילה‪.‬‬ ‫בכל תא מתקיימים‬ ‫החיצונית‪.‬‬ ‫תהליכים להפקת‬ ‫אנרגיה זמינה‪.‬‬ ‫• יחסי הגומלין בין גוף‬ ‫האדם ובין סביבתו כוללים‪:‬‬ ‫התאים‪ ,‬מהם בנוי גוף‬ ‫קליטת חומרים ואנרגיה‪,‬‬ ‫האדם‪ ,‬מופרדים מן‬ ‫קליטת מידע‪ ,‬הפרשת‬

‫הערות‪ ,‬הסברים‬ ‫בנושא זה חשוב להדגיש את‬ ‫המבנה והתפקוד של גוף האדם‬ ‫כמייצג יצורים (אורגניזמים) רב‪-‬‬ ‫תאיים‪.‬‬ ‫בכל אחת מהמערכות יש להדגיש‬ ‫את ההיבטים‪/‬הרעיונות הבאים‪:‬‬ ‫• הומיאוסטזיס‬ ‫• חשיבות יחס שטח הפנים לנפח‬ ‫• קשר בין מבנה לתפקוד‬

‫מערכות הגוף מאפשרות תהליכי‬ ‫חילוף חומרים והפקת אנרגיה‬ ‫בתאי הגוף‪.‬‬

‫במעבר חומרים דרך קרום התא‬ ‫יש להדגיש יציאה וכניסה של‬ ‫חומרים‪.‬‬ ‫לימוד מעמיק של נושא קרום התא‬ ‫יעשה במסגרת לימוד הנושא‪:‬‬ ‫התא – מבנה ופעילות‪.‬‬


‫‪30‬‬ ‫הסביבה על ידי קרום‬ ‫בררני‪.‬‬ ‫בתוך התא קיימת‬ ‫סביבה פנימית שונה‬ ‫מסביבת הנוזל הבין‪-‬‬ ‫תאי‪.‬‬

‫חומרים ופליטת חום‪.‬‬

‫• האדם‪ ,‬ככל יצור חי‪ ,‬זקוק‬ ‫לחומרים לבניית הגוף‬ ‫ולהפקת אנרגיה‪.‬‬ ‫• תהליכים של חילוף חומרים‬ ‫(מטבוליזם) נעשים בתאי‬ ‫הגוף בסיוע של אנזימים‬ ‫המשמשים כזרזים ביולוגים‪.‬‬ ‫• קרום התא מאפשר‪/‬מונע‬ ‫מעבר של חומרים דרכו‪.‬‬ ‫הודות לתכונה זו נשמרת‬ ‫בתוך התא סביבה פנימית‬ ‫שונה מהסביבה החיצונית‪.‬‬

‫המערכות השונות בגוף מערכות בגוף‬ ‫מאפשרות קיומם של‬ ‫מערכת העיכול (‪ 3-2‬שעות)‬ ‫תהליכים פיזיולוגים‪.‬‬ ‫• מיקום‪ ,‬התאמה בין מבנה‬ ‫לתפקוד‬ ‫במערכת העיכול‬ ‫מתקיים תהליך‬ ‫• עיכול מזון וספיגת מזון אל‬ ‫מערכת ההובלה‬ ‫פרוק‪/‬ספיגה של מזון‬ ‫המהווה מקור לחומרים‬ ‫לבניה ולהפקת אנרגיה‪.‬‬

‫פרוק מכני‪ ,‬פרוק כימי‪,‬‬ ‫ספיגה‪.‬‬

‫מערכת הנשימה (‪ 7-5‬שעות) בית החזה‪ ,‬נאדיות‬ ‫במערכת הנשימה‬ ‫מתקיים חילוף גזים בין • מיקום‪ ,‬התאמה בין מבנה הריאה‪ ,‬סמפונות‪,‬‬ ‫סרעפת‪ ,‬קנה נשימה‪,‬‬ ‫הסביבה החיצונית‬ ‫לתפקוד‬ ‫• חילוף גזים (חמצן ו‪ )CO2-‬ריאות‪ ,‬שרירים בין‪-‬‬ ‫לסביבה הפנימית של‬ ‫צלעיים‪.‬‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫עם הסביבה‬ ‫לחץ אוויר‪ ,‬נשיפה‪ ,‬קצב‬ ‫• ויסות קצב הנשימה‪.‬‬ ‫נשימה‪ ,‬שאיפה‪.‬‬ ‫• השפעת העישון וזיהום‬ ‫‪ ,CO2‬חומצה פחמתית‪,‬‬ ‫האוויר על מערכת הנשימה מרכז הנשימה במוח‪.‬‬ ‫ניקוטין‪ ,‬עטרן‪CO ,‬‬ ‫מערכת הובלה מתווכת מערכת ההובלה‬ ‫אבי העורקים‪ ,‬ורידים‪,‬‬ ‫ורידי הריאה‪ ,‬חדר‪,‬‬ ‫בין הסביבה החיצונית (‪ 16-14‬שעות)‬ ‫טסיות דם (לוחיות דם)‪,‬‬ ‫לסביבה הפנימית של‬ ‫• מערכת זרימה ותיווך‬ ‫כלי דם כליליים‪ ,‬נוזל‬ ‫הגוף‪ ,‬מקשרת בין חלקי‬ ‫המקשרת בין מערכות‬ ‫הדם (פלסמה)‪ ,‬נימים‪,‬‬ ‫הגוף ומאפשרת מעבר‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫עורקים‪ ,‬עליה‪ ,‬תאי דם‬ ‫חומרים ביניהם‪.‬‬ ‫• לב – מיקום‪ ,‬התאמה בין אדומים‪ ,‬תאי דם לבנים‪.‬‬ ‫מבנה לתפקוד‬ ‫דופק‪ ,‬לחץ דם‬ ‫• כלי הדם – סוגים‪ ,‬התאמה בין‬ ‫(דיאסטולי וסיסטולי)‪,‬‬ ‫מבנה לתפקוד‬ ‫מחזור דם גדול‪ ,‬מחזור‬ ‫דם קטן‪ ,‬פעימת לב‪.‬‬ ‫• רקמת הדם ‪ -‬הרכב‬ ‫ברזל‪ ,‬המוגלובין‪.‬‬ ‫ותפקוד‪.‬‬

‫נושא זה נלמד בכיתה ט'‪ ,‬ולכן‬ ‫נדרשת התייחסות קצרה‪.‬‬ ‫זו דוגמה למערכת המקשרת בין‬ ‫סביבה פנימית לסביבה חיצונית‪.‬‬ ‫מצופה שהתלמידים ידעו היכן‬ ‫מתפרקים פחמימות‪ ,‬חלבונים‬ ‫ושומנים‪.‬‬

‫יש להתייחס גם למנגנון (מכניזם)‬ ‫של פעולת הנשימה‪.‬‬

‫חשוב להדגיש כי מעבר חומרים‬ ‫מתרחש בין הנימים לנוזל הבין‪-‬‬ ‫תאי ולתאי הגוף‪.‬‬ ‫יש להתייחס למידת הקישור‬ ‫הגבוהה של החמצן להמוגלובין‬ ‫בסביבה עשירה בחמצן ולמידת‬ ‫הקישור הנמוכה בסביבה דלה‬ ‫בחמצן‪.‬‬ ‫אין צורך ללמד עקומת‬ ‫דיסוציאציה‪.‬‬ ‫קרישת דם היא תהליך רב שלבי‬


‫‪31‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫הובלת חמצן בדם‪ :‬קישור‬ ‫להמוגלובין שבתאי דם‬ ‫אדומים‪.‬‬ ‫טסיות דם‪/‬לוחיות דם‪,‬‬ ‫הובלת ‪ CO2‬בדם‪ :‬תגובה‬ ‫פיברין‪ ,‬פיברינוגן‪.‬‬ ‫עם המים בפלסמה‪,‬‬ ‫המסה בפלסמה‪ ,‬קישור‬ ‫להמוגלובין‪.‬‬ ‫הובלת חומרים‪.‬‬ ‫הסעת חום‪.‬‬

‫שמתחיל בשחרור חומר מהטסיות‬ ‫הפגועות ומסתיים בהפיכת חומר‬ ‫מסיס (פיברינוגן) לחומר לא מסיס‬ ‫(פיברין)‪ .‬אין צורך להכיר את שלבי‬ ‫הביניים של התהליך‪.‬‬ ‫פרוט והרחבה על תפקוד הדם‬ ‫בהגנה על הגוף מופיע בנושא‬ ‫מערכת ההגנה‪.‬‬

‫• קרישת הדם כמנגנון למניעת‬ ‫איבוד דם‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫חריגות מהמצב‬ ‫ההומיאוסטטי ניתן‬ ‫לאבחן באמצעות‬ ‫בדיקות שונות‪.‬‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫•‬

‫במערכת ההפרשה‬ ‫מסולקים חומרי פסולת‬ ‫מהגוף‪.‬‬

‫חריגות מהמצב‬ ‫ההומיאוסטטי ניתן‬ ‫לאבחן באמצעות‬ ‫בדיקות שונות‬

‫הגנה‪ :‬תאי דם לבנים‬ ‫אדרנלין‪ ,‬נפח פעימה‪,‬‬ ‫ויסות קצב הלב‪.‬‬ ‫ויסות זרימת הדם לאברי קוצב לב‪ ,‬קצב לב‪,‬‬ ‫תפוקת לב‪.‬‬ ‫גוף שונים‪.‬‬ ‫תגובה לגבהים‪ ,‬ויסות יצור תאי‬ ‫אריתרופויטין‪ ,‬קצב לב‪,‬‬ ‫דם אדומים‬ ‫קצב נשימה‬ ‫בדיקת דם‬ ‫ויסות טמפרטורת הגוף –‬ ‫גלוקוז‪ ,‬המוגלובין‪,‬‬ ‫מנגנונים פיזיולוגיים‬ ‫כולסטרול‪ ,‬ספירת דם‪,‬‬ ‫ומנגנונים התנהגותיים‪.‬‬ ‫בדיקת טמפרטורת הגוף הזעה‪,‬‬ ‫הומיותרמי‪/‬אנדותרמי‪,‬‬ ‫הסעת חום‪ ,‬קצב חילוף‬ ‫חומרים (מטבוליזם)‪ ,‬כלי‬ ‫דם היקפיים‪ ,‬קוטר כלי‬ ‫דם‪ ,‬רעידות‬

‫מערכת הפרשה (‪ 6-5‬שעות) כליה‪ ,‬נפרון‪ ,‬ספיגה‬ ‫חוזרת‪ ,‬שלפוחית שתן‪,‬‬ ‫• מיקום‬ ‫• הכליה כאיבר הומאוסטטי‪ .‬שתן‪ ,‬שתנן‪ ,‬תסנין‪.‬‬ ‫תפקודים עיקריים‪:‬‬ ‫• סילוק חומרי פסולת הנוצריםהזעה‪ ,‬התייבשות‪ ,‬מאזן‬ ‫בתאים וסילוק רעלים ממקורמים תקין‪ ,‬נפח השתן‬ ‫וריכוזו‪.ADH ,‬‬ ‫חיצוני‪.‬‬ ‫• ויסות מאזן מים‪ ,‬מלחים‬ ‫וחומרים חיוניים אחרים‪.‬‬ ‫גלוקוז‪ ,‬חלבון‬ ‫• בדיקת שתן‬

‫מערכות ההגנה‬ ‫לגוף מערכות הגנה‬ ‫המונעות חדירת גורמים (‪ 10-8‬שעות)‬ ‫זרים ומערכות המזהות • תגובה לא ייחודית‬ ‫גורמים שחדרו לגוף‬ ‫• אברים‪ ,‬תאים‪.‬‬ ‫ומגיבות אליהם‪.‬‬ ‫• דלקת‪ ,‬סימנים חיצוניים‬ ‫חומר זר (אנטיגן) או‬ ‫של דלקת‬ ‫אורגניזם זר‪ ,‬החודר‬ ‫• תגובה חיסונית ייחודית‬ ‫לסביבה הפנימית‪,‬‬

‫חשוב שהתלמידים יבינו את‬ ‫עיקרון הוויסות של זרימת הדם‬ ‫במצבי פעילות שונים‪ .‬אין צורך‬ ‫להסביר את מנגנוני הוויסות‪.‬‬

‫אין צורך לפרט את המבנה‬ ‫האנטומי של הכליה‪.‬‬ ‫ספיגה חוזרת מתרחשת‬ ‫בתהליכים סבילים (פסיביים)‪,‬‬ ‫לדוגמה ספיגת מים‪ ,‬ובתהליכים‬ ‫פעילים (אקטיביים)‪ ,‬לדוגמה‬ ‫ספיגת גלוקוז‪.‬‬ ‫מומלץ להתייחס לעקרונות‬ ‫הפעולה של כליה מלאכותית‬ ‫(דיפוזיה והגדלת שטח הפנים)‪.‬‬

‫דלקת ‪ -‬תהליך המגביר הגעת תאי‬ ‫דלקת (זיהומית)‪,‬‬ ‫מערכת החיסון לאזור הפגוע‪.‬‬ ‫דמעות‪ ,‬מוגלה‪ ,‬עור‪,‬‬ ‫פגוציטים (תאים‬ ‫סימנים הנראים לעין‪ :‬חום‪,‬‬ ‫שערות‬ ‫‪,‬‬ ‫ריסים‬ ‫בלעניים)‪,‬‬ ‫אדמומיות‪ ,‬כאב ונפיחות‪.‬‬ ‫ריריות‬ ‫יש לציין שקיימים לימפוציטים‬ ‫מסוגים שונים‪ .‬חלקם מעורב‬ ‫אנטיגן‪ ,‬דחיית שתל‪,‬‬


‫‪32‬‬ ‫עלול לגרום לשיבושים • הבחנה בין "עצמי"‬ ‫שונים הבאים לידי ביטוי‬ ‫ל"לא עצמי" (זר)‬ ‫במחלה‪.‬‬ ‫• זיכרון חיסוני‬ ‫• יצירת נוגדנים‬ ‫• חיסון‪ :‬חיסון סביל‪,‬‬ ‫חיסון פעיל‬ ‫• קבוצות דם (‪)A,B,O‬‬ ‫ועירויי דם‪.‬‬ ‫מערכות תקשורת‪ ,‬ויסות‬ ‫קליטת מידע‪ ,‬עיבודו‬ ‫ותגובה עליו מאפיינים ותיאום מערכת העצבים‬ ‫יצור חי‪.‬‬ ‫(‪ 12-10‬שעות)‬ ‫• האדם קולט גירויים ואותות‬ ‫מהסביבה החיצונית‬ ‫מערכות העצבים‬ ‫וההורמונים משתתפות‬ ‫והפנימית‪ ,‬באמצעות איברי‬ ‫בקליטת מידע‪ ,‬עיבודו‬ ‫חוש ותאי חישה‪ ,‬מעבד‬ ‫ומאפשרות‬ ‫ותגובה עליו‬ ‫אותם ומגיב עליהם תוך‬ ‫שמירה על‬ ‫תיאום בין המערכות‬ ‫ההומיאוסטזיס‪.‬‬ ‫והאיברים השונים‪.‬‬ ‫• מסלול העברת מידע‪ :‬תאי‬ ‫חישה ‪ -‬תאי עצב‬ ‫תחושתיים ‪ -‬מערכת עצבים‬ ‫מרכזית –‬ ‫תאי עצב תנועתיים ‪ -‬תאי‬ ‫מטרה (שריר‪ ,‬בלוטה)‪.‬‬ ‫• תאי העצב (נוירונים)‬ ‫• התאמה בין מבנה לתפקוד‪.‬‬ ‫• העברת אותות בתאי עצב‪:‬‬ ‫אות חשמלי‪ ,‬אות כימי‬ ‫• מעבר הגירוי העצבי בין‬ ‫תא עצב אחד לאחר‪ ,‬או‬ ‫בין תא עצב לתא מטרה‬ ‫נעשה (בדרך כלל) כאות‬ ‫כימי בסינפסה‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬

‫•‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫ביצירת נוגדנים‪ .‬אין צורך‬ ‫להתייחס לסוגי לימפוציטים‪.‬‬

‫השתלת איברים‪ ,‬חיסון‬ ‫טבעי‪ ,‬חיסון מלאכותי‪,‬‬ ‫לימפוציטים‪ ,‬נוגדן‪ ,‬תא‬ ‫זיכרון‪ ,‬תגובה ראשונית‪ ,‬בסעיף חיסון יש להתייחס‬ ‫לאחריות האדם לבריאותו‬ ‫תגובה שניונית‪.‬‬ ‫ולסביבתו‪.‬‬ ‫תרומת דם‪Rh ,‬‬

‫תאי חישה‪ ,‬קולטנים‬ ‫(רצפטורים) ייחודיים‪.‬‬

‫תא עצב‪/‬נוירון‪ ,‬אקסון‪,‬‬ ‫גוף התא‪ ,‬דנדריטים‪.‬‬ ‫דחף עצבי‪,‬‬ ‫נוירוטרנסמיטר‪,‬‬ ‫סינפסה‪ ,‬קולטן‪.‬‬

‫יש ללמד את הסעיף המתייחס‬ ‫לתאי חישה בעזרת דוגמאות‬ ‫מתאימות כמו‪:‬‬ ‫קליטת אותות מהסביבה הפנימית‪:‬‬ ‫רמת החומציות בדם‪.‬‬ ‫קליטת אותות מהסביבה‬ ‫החיצונית‪ :‬קרינת אור‪.‬‬ ‫יש ללמד את עקרונות הפעולה של‬ ‫נוירוטרנסמיטרים בסינפסה‬ ‫(הפרשה‪ ,‬העברה בסינפסה‪,‬‬ ‫קישור לקולטנים ייחודיים‪ ,‬תגובה‬ ‫ופינוי נוירוטרנסמיטר) בעזרת‬ ‫דוגמה מתאימה‪.‬‬ ‫חלק גדול מהפעילויות‬ ‫ההומיאוסטטיות מווסתות בצורה‬ ‫לא רצונית‪.‬‬ ‫יש ללמד על אופן הפעולה של‬ ‫סמים בעזרת דוגמאות‪ ,‬לפי‬ ‫בחירתו של המורה‪.‬‬ ‫יש להכיר את אופן הפעולה של‬ ‫אלכוהול על מערכת העצבים‪.‬‬

‫חשוב שהתלמיד ידע כי קליפת‬ ‫המוח הגדול אחראית לכל‬ ‫גזע המוח‪ ,‬המוח הגדול‪ ,‬התהליכים ההכרתיים שלנו‪:‬‬ ‫חשיבה‪ ,‬למידה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬שימוש‬ ‫המיספרות‪ ,‬מוח‬ ‫בשפה ויכולת יצירה‪ ,‬ובה נמצאים‬ ‫השדרה‪ ,‬קליפה המוח‬ ‫מרכזים האחראים על הפעלת‬ ‫השרירים הרצוניים ומרכזים‬ ‫השפעת חומרים על מערכת‬ ‫רפלקס‬ ‫המעבדים מידע המגיע מאברי‬ ‫העצבים‬ ‫החושים‪.‬‬ ‫אלכוהול‪ ,‬סמים ותרופות‬ ‫כחומרים המשנים תהליכים‬ ‫בסינפסות‬ ‫חשוב שהתלמיד ידע כי גזע המוח‬ ‫אחראי על שמירת הומיאוסטזיס‬ ‫(קצב לב‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬וויסות‬ ‫מערכת העצבים המרכזית‬ ‫טמפרטורה‪ ,‬ועוד) ובו נמצאים‬ ‫כמערכת מתאמת ומווסתת‪,‬‬ ‫מרכזים המבקרים את פעולת‬ ‫פעולות רצוניות ובלתי רצוניות‪.‬‬ ‫האיברים פנימיים כגון הלב‬ ‫המוח‬ ‫והראות‪.‬‬ ‫המוח הגדול כבנוי משתי‬ ‫המיספרות‪.‬‬ ‫על התלמיד לדעת כי ניתן למפות‬ ‫קליפת המוח ותפקודיה‪ .‬מערכת עצבים‬ ‫את המוח לאזורים על פי תפקודי‬ ‫אוטונומית‪ ,‬מערכת‬ ‫אזורים שונים בכל‬ ‫הגוף עליהם הם אחראים‪ ,‬בליווי‬ ‫עצבים רצונית‬ ‫המיספרה אחראים על‬


‫‪33‬‬

‫מערכות העצבים‬ ‫וההורמונים משתתפות‬ ‫בקליטת מידע‪ ,‬עיבודו‬ ‫ותגובה עליו ומאפשרות‬ ‫שמירה על‬ ‫ההומיאוסטזיס‪.‬‬

‫הכבד מסייע לתהליכים‬ ‫הומאוסטטים‬

‫מערכת הרבייה‬ ‫מאפשרת המשכיות של‬ ‫קיום המין על ידי‬ ‫העברת מידע תורשתי‬ ‫מדור לדור‪.‬‬ ‫רבייה מותנת בהגעת‬ ‫תאי זרע אל הביציות‪,‬‬ ‫הפריה‪ ,‬והתפתחות‬ ‫העובר‪.‬‬ ‫תהליך הרבייה מוסדר‬

‫תפקודים שונים‪ .‬חלק‬ ‫מהעיבוד החושי וכן‬ ‫העיבוד המוטורי מתבצע‬ ‫כך שצד שמאל של המוח‬ ‫שולט על החלק הימני של‬ ‫הגוף ולהיפך‪.‬‬ ‫• גודל מוח‪ /‬קפלים בהשוואה‬ ‫למוח של בעלי חיים אחרים‬ ‫ומשמעות התופעה‪.‬‬ ‫• גזע המוח ותפקודיו‪.‬‬ ‫• שינוי עוצמת הקשר בין‬ ‫תאי העצב ומספר‬ ‫הסינפסות בתהליכי‬ ‫למידה וזיכרון‪.‬‬ ‫• מערכת העצבים ההיקפית‬ ‫ותפקודיה‪.‬‬ ‫המערכת ההורמונלית‬ ‫(מערכת הפרשה פנימית)‬ ‫(‪ 6-4‬שעות)‬ ‫• מערכת המווסתת פעילות‬ ‫מערכות שונות באמצעות‬ ‫הורמונים‪.‬‬ ‫• בלוטות הפרשה פנימית‪,‬‬ ‫מקומן‪ ,‬תפקודן וההורמונים‬ ‫המופרשים על ידן‪:‬‬ ‫• לבלב ‪ -‬אינסולין‬ ‫• היפופיזה ‪ADH -,‬‬ ‫‪LH ,FSH‬‬ ‫• שחלה ‪ -‬אסטרוגן‬ ‫ופרוגסטרון או אשך‪-‬‬ ‫טסטוסטרון‬ ‫• ויסות רמת הסוכר בדם‬ ‫הכבד (‪ 1‬שעה)‬ ‫• מיקום ותפקוד‪:‬‬ ‫• יצירת שתנן‬ ‫• אגירת פחמימות‬ ‫• נטרול רעלים‬ ‫מערכת הרבייה באדם‬ ‫(‪ 8-6‬שעות)‬ ‫• מיקום והתאמת מבנה‬ ‫לתפקוד‬

‫דוגמאות מתאימות‪.‬‬ ‫בנושא השוואת מוח בני אדם‬ ‫למוח של בעלי חיים אחרים‪ ,‬יבחר‬ ‫המורה בעלי חיים על פי רצונו‪.‬‬ ‫אין צורך להכיר את ההבחנה בין‬ ‫המערכת הסימפתטית למערכת‬ ‫הפרה‪-‬סימפתטית‪.‬‬ ‫מומלץ להיעזר ביחידת לימוד‬ ‫בנושא המוח מאת אורה כהנא‬ ‫ובהמלצות מורים להוראת הנושא‪,‬‬ ‫קישור‪.‬‬

‫אדרנלין‪ ,‬איבר מטרה‪,‬‬ ‫הורמונים‪ ,‬משוב שלילי‪,‬‬ ‫קולטן‪.‬‬ ‫לבלב‪ ,‬גליקוגן‪ ,‬גלוקגון‪,‬‬ ‫אינסולין‪ ,‬סוכרת‪.‬‬

‫יש ללמד על הגורמים השונים‬ ‫למחלת הסוכרת‪ ,‬אך אין צורך‬ ‫ללמד על הבדלים בין סוכרת מסוג‬ ‫‪ 1‬לסוכרת מסוג ‪.2‬‬

‫אמוניה‪ ,‬אלכוהול‬

‫לכבד תפקודים רבים‪ .‬חובה‬ ‫להתייחס רק לאלו המופיעים‬ ‫בתכנית‪.‬‬

‫ניתן להתמקד במערכת הרבייה‬ ‫מערכת רבייה נקבית‪:‬‬ ‫חצוצרה (צינור הביציות)‪ ,‬הזכרית או במערכת הרבייה‬ ‫הנקבית (בהקשר לאנטומיה‬ ‫נרתיק‪ ,‬רחם‪ ,‬שחלה‪,‬‬ ‫ובהקשר לוויסות ההורמונלי)‪.‬‬ ‫תא ביצה (ביצית)‪.‬‬

‫אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון‪,‬‬ ‫• ויסות הורמונלי של תהליכי ביוץ‪ ,‬גופיף צהוב‪ ,‬וסת‪,‬‬ ‫זקיק‪.‬‬ ‫רבייה באדם‬ ‫• הפרייה חוץ גופית‪.‬‬

‫הבלוטות וההורמונים המוזכרים‬ ‫להלן מופיעים בסילבוס גם‬ ‫בהקשר למערכות הרלוונטיות‬ ‫וניתן ללמד על פעילותם בהקשרים‬ ‫למערכות השונות‪.‬‬

‫מערכת רבייה זכרית‪:‬‬ ‫אשך‪ ,‬ערמונית‪ ,‬פין‪,‬‬ ‫צינור מוביל זרע‪ ,‬תא‬ ‫זרע‪.‬‬

‫חובה להדגיש מאפיינים המופיעים‬ ‫בשתי המערכות‪ :‬משוב שלילי;‬ ‫תפקודי היפופיזה‪ ,‬ה‪ ,FSH -‬וה‪-‬‬ ‫‪ ;LH‬השחלות‪/‬האשכים כאברי‬ ‫מטרה של ה‪ ,FSH -‬וה‪,LH -‬‬ ‫וכאברים יוצרי גמטות ומפרישי‬ ‫הורמונים‪.‬‬

‫טסטוסטרון‬


‫‪34‬‬ ‫באמצעות מנגנוני ויסות‬ ‫ותקשורת‪.‬‬

‫היפופיזה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬משוב יש להתייחס למאפייני תאי הרבייה‬ ‫(תא זרע ותא ביצית) ללא קשר‬ ‫שלילי‪.LH, FSH ,‬‬ ‫למערכת הרבייה הנלמדת‪ .‬מומלץ‬ ‫תא רבייה (גמטה)‬ ‫ללמד את שתי המערכות‪.‬‬ ‫הפרייה‬

‫מערכת העיכול‬ ‫‪ .1‬אדם אכל מזון המכיל חלבונים ושומנים‪ .‬לאחר עיכול המזון יספגו לדמו‪:‬‬ ‫א‪ .‬חלבונים וגלוקוז‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חלבונים‪ ,‬גליצרול וחומצות שומניות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חומצות אמיניות‪ ,‬גלוקוז וחומצות שומניות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חומצות אמיניות‪ ,‬חומצות שומניות וגליצרול‪.‬‬ ‫‪ .2‬איזה מבין התפקידים הבאים אינו מתבצע על‪-‬ידי הכבד ?‬ ‫א‪ .‬נטרול רעלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אגירה של עודפי ברזל הנקלטים לגוף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יצירת מיץ המרה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הפרשת אנזימי עיכול למערכת העיכול‪.‬‬


‫‪35‬‬ ‫‪ .3‬ציין איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון לגבי מערכת העיכול של האדם‪:‬‬ ‫א‪ .‬פירוק חלבונים מתרחש בקיבה על‪-‬ידי החומצה (‪ )HCl‬המופרשת במיץ הקיבה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פעילות העמילאז נפסקת בקיבה בגלל הסביבה החומצית שבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במערכת העיכול מתרחשת קליטה של ויטמינים ומינרלים לגוף‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פירוק שומנים מתרחש בתריסריון ובמעי‪-‬הדק‪.‬‬ ‫‪ .4‬איזה רכיב מזון אינו עובר פירוק במערכת העיכול ?‬ ‫א‪ .‬סוכרים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬שומנים וחלבונים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חד סוכרים‪ ,‬דו סוכרים‪ ,‬רב סוכרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חד סוכרים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬מינרלים ומים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חד סוכרים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬מים‪.‬‬

‫‪ .1‬אדם אכל ארוחה עשירה מאד בחלבונים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫כתוב מהם המקומות לאורך מערכת העיכול בהם מתפרק החלבון‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫מה הם תוצרי הפרוק בכל אחד מהמקומות?‬

‫ג‪.‬‬

‫היכן וכיצד נספגים תוצרי הפירוק לתאים?‬

‫ד‪.‬‬

‫איזה שימוש יכולים לעשות התאים בחלבונים שמקורם מן המזון?‬

‫ה‪.‬‬

‫האם ניתן להחליף את הארוחה בהזרקה של חלבונים ישירות לתוך הדם? הסבר‪.‬‬

‫א‪ .‬קיבה‪ ,‬תריסריון‪ ,‬מעי דק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בקיבה‪ :‬פירוק של מולקולות החלבון הארוכות לשרשרות קצרות (פפטונים) יותר‪.‬‬ ‫בתריסריון‪ :‬פפטידים – חלקי פפטונים וחומצות אמיניות בודדות‪.‬‬ ‫במעי הדק‪ :‬חומצות אמיניות בודדות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תוצרי הפירוק נספגים במעי הדק רובם נספגים בדיפוזיה‪ .‬חלקם בספיגה אקטיבית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬החלבונים יכולים לשמש ל‪ :‬בנית קרומים ולבניית אנזימים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אי אפשר להזריק חלבונים לדם משום ש‪:‬‬ ‫‪ .1‬החלבונים לא יכולים לעבור את קרומי התאים בגלל גודלם‪.‬‬ ‫‪ .2‬החלבונים מעלים את הלחץ האוסמוטי של הדם והתאים עשויים לאבד מים לנוזל הבינתאי‪,‬‬ ‫תתרחש בצקת (התאים בגוף יעברו יצטמקו)‪.‬‬ ‫‪ .3‬החלבונים הזרים יפעילו את מערכת החיסון ויוצרו נוגדנים נגדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬השלם את המלים החסרות‪:‬‬ ‫עמילאז מופרש בפה ומזרז פירוק של עמילן‪ .‬פפסין מופרש בקיבה ומזרז פירוק של חלבונים‪.‬‬ ‫בפה מתרחש פירוק מכאני באמצעות השיניים ופירוק כימי באמצעות האנזימים‪.‬‬ ‫בתריסריון מתרחש פירוק כימי‪.‬‬


‫‪36‬‬ ‫יחידות מבנה של השומנים הן חומצות שומניות‪ .‬יחידות המבנה של החלבונים הן חומצות אמיניות‪.‬‬ ‫בתריסריון נוסף אל המזון מיץ לבלב‪ ,‬המכיל אנזימי עיכול‪.‬‬ ‫כאשר קיים בגוף מחסור בויטמינים ו‪/‬או מינרלים האדם מרגיש חלש ותפקודו נפגע‪.‬‬ ‫בתאים ובדם מתקיימת סביבה פנימית שבה נשמר בדרך‪-‬כלל ריכוז קבוע פחות או יותר של החומרים השונים‬ ‫‪.‬חלל מערכת העיכול זוהי סביבה חיצונית בתוך הסביבה הפנימית של הגוף‪.‬‬ ‫‪ .3‬לפניך ציור המתאר את מערכת העיכול באדם‪.‬‬ ‫א‪ .‬רשום ליד כל איבר את המספר המסמן אותו בתרשים‪:‬‬

‫לבלב ‪______-‬‬ ‫קיבה ‪____ -‬‬ ‫מעי דק ‪____ -‬‬ ‫ושט ‪____ -‬‬ ‫כבד ‪____ -‬‬ ‫מעי גס ‪____ -‬‬ ‫כיס מרה ‪____ -‬‬ ‫תריסריון ‪____ -‬‬

‫ב‪ .‬היכן פעיל כל אחד משלושת האנזימים‪ :‬עמילאז‪ ,‬פפסין‪ ,‬ליפאז‪.‬‬ ‫העמילאז פעיל היטב בסביבה נייטרלית (בעלת ‪ 7=PH‬בערך)‪ .‬בקיבה הסביבה היא חומצית מאד (‪ )2=PH‬ולכן‬ ‫העמילאז אינו פעיל ‪ /‬נהרס ‪ /‬עובר דנטורציה‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬באיזה חלק של מערכת העיכול תהיה השפעת לוואי לחומר אנטיביוטי הנלקח כתרופה? הסבר מדוע?‬ ‫במעי הגס‪ ,‬אוכלוסיית החיידקים החיה שם תפגע מהאנטיביוטיקה‪ .‬בעקבות זאת יורגש מחסור זמני בויטמינים‬ ‫המיוצרים ע"י אותם החיידקים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫לפניך מתואר ניסוי בו הוכנסו למבחנות שונות חומרים שונים‪:‬‬ ‫שומן‬

‫ליפאז‬

‫מלחי מרה‬

‫‪1‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪2‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫מס‪ .‬מבחנה‬


‫‪37‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪4‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫א‪ .‬באילו מבין המבחנות יתרחש פירוק השומן ? הסבר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מבין המבחנות שציינת‪ ,‬האם יהיה הבדל במשך הזמן הדרוש לפירוק השומן ? הסבר מדוע‪.‬‬ ‫א‪ .‬במבחנות ‪ 1‬ו‪ 2 -‬יתרחש פירוק שומן‪ ,‬הודות לפעולתו של האנזים ליפאז‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כן‪ .‬במבחנה ‪ 1‬פירוק השומן יהיה מהיר יותר‪ ,‬משום שמלחי המרה יוצרים מהשומנים תחליב‪ ,‬וכך גדל‬ ‫שטח הפנים ביחס לנפח של השומן שבא במגע עם הליפאז המפרק אותו‪.‬‬ ‫‪ .5‬בניסוי במעבדה בדקו השפעת חומרים שונים על חלבון ביצה מורתח‪.‬‬ ‫בכל אחת מ‪ 4 -‬מבחנות שמו כמות שווה של מים ‪ +‬חתיכות חלבון מורתח‪ .‬לכל מבחנה הוסיפו גם חומר נוסף על פי‬ ‫המפורט בטבלה‪ .‬כעבור ‪ 12‬שעות שבהן שהו המבחנות בטמפרטורה של ‪ ,30OC‬נבדק מצב החלבונים שבהן‪.‬‬ ‫לידיעתך‪ :‬חלבון ביצה לאחר הרתחה נראה בתמיסה כפתיתים לבנים‪.‬‬ ‫פירוק החלבון – הופך את התמיסה לצלולה (הפתיתים "נעלמים")‪.‬‬ ‫להלן תוצאות הניסוי‪:‬‬ ‫מס'‬

‫תוצאות‬

‫החומר שהוסף‬

‫מבחנה‬ ‫‪1‬‬

‫פפסין‬

‫רוב הפתיתים שלמים‬

‫‪2‬‬

‫פפסין ‪ +‬חומצת מלח (‪)HCl‬‬

‫תמיסה צלולה‬

‫‪3‬‬

‫עמילאז‬

‫כל הפתיתים שלמים‬

‫א‪ .‬ציין באיזו מבחנה התרחש פירוק החלבון היעיל ביותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ממה נובע ההבדל בתוצאות בין מבחנה ‪ 1‬ל‪ ? 2 -‬הסבר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדוע לא התרחש פירוק במבחנה ‪ ? 3‬הסבר‪.‬‬ ‫א‪ .‬במבחנה ‪.2‬‬ ‫ב‪ .‬במבחנה ‪ 2‬הפפסין היה בנוכחות חומצת מלח שיצרה סביבה חומצית המיטבית (אופטימלית) לפעילותו‬ ‫ולכן כל החלבון פורק (התמיסה הפכה צלולה)‪ .‬במבחנה ‪ 1‬התמיסה אינה חומצית‪ ,‬ולכן פעילות הפפסין‬ ‫נמוכה (רוב הפתיתים נשארו שלמים)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במבחנה ‪ 3‬לא התרחש פירוק החלבון משום שאין אנזים המפרק חלבון‪ .‬העמילאז הוא אנזים המפרק‬ ‫עמילן)‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫לפניך הרכב של שני סוגי מזון‪:‬‬ ‫מרכיבי המזון‬ ‫אנרגיה (קלוריות)‬ ‫חלבונים (גרם)‬

‫מזון א'‬

‫מזון ב'‬

‫‪517‬‬

‫‪180‬‬

‫‪4‬‬

‫‪13‬‬


‫‪38‬‬ ‫פחמימות (גרם)‬

‫‪69‬‬

‫‪0‬‬

‫שומנים (גרם)‬

‫‪25‬‬

‫‪7‬‬

‫שומן רווי (גרם מהשומנים)‬

‫‪15‬‬

‫‪1.5‬‬

‫כולסטרול (גרם)‬

‫‪0‬‬

‫‪24‬‬

‫נתרן (מיליגרם)‬

‫‪18‬‬

‫‪280‬‬

‫איזה מהמזונות עדיף לכלול בתפריט היומי ? הסבר את שיקוליך‪.‬‬ ‫בהסברך התייחס לפחות ל‪ 3 -‬מרכיבים‪.‬‬ ‫רצוי לכלול את שני המזונות בתפריט היומי ‪ /‬מזון א' ‪ /‬מזון ב' – בהתאם לנימוק‪.‬‬ ‫מזון א' – אינו מכיל כולסטרול ‪.‬‬ ‫ לאדם הזקוק למקור אנרגיה – מכיל יותר קלוריות‪.‬‬‫ לספורטאי לפני תחרות הזקוק לפחמימות – מכיל יותר פחמימות‪.‬‬‫ תכולת נתרן נמוכה – מתאים לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם‪.‬‬‫מזון ב' – מכיל יחסית מעט קלוריות – פחות "משמין"‪.‬‬ ‫ מכיל יותר חלבונים הדרושים לבניין הגוף‪.‬‬‫ אינו מכיל פחמימות – מתאים לאנשים החולים סוכרת‪.‬‬‫ מכיל מעט שומנים – מתאים לאנשים בעלי רמת שומנים גבוהה בדם‪.‬‬‫‪ .7‬החולים במחלת הכולרה סובלים משלשולים חמורים‪ ,‬ועלולים לאבד עד ‪ 20‬ליטר מים ביממה‪ .‬הגורם למחלה הוא חיידק‪ ,‬שנכנס‬ ‫לגוף בעת שתיית מים מזוהמים‪ ,‬חודר למערכת העיכול ומפריש בה רעלן‪ .‬הרעלן פוגע בתאים המרפדים את דופן המעי‪ ,‬וגורם‬ ‫להם להפריש לנוזל שבחלל המעי יוני כלור ויוני נתרן (מינרלים)‪ .‬הסבר מדוע הפרשת יוני הכלור והנתרן מביאה לאיבוד מים‬ ‫מהתאים‪.‬‬ ‫הפרשת יוני הכלור והנתרן יוצרת תמיסה היפרטונית בחלל המעי כתוצאה מכך מים יוצאים מתאי המעי בתהליך של אוסמוזה‬ ‫לנוזל בחלל המעי‪ .‬מים אלה ברובם אינם נספגים בספיגה חוזרת במעי הגס והם מופרשים מהגוף בצורה של שילשולים חריפים‪.‬‬ ‫לכן אדם שחלה בכולרה יכול לאבד עד ‪ 20‬ליטר מים ביממה‪.‬‬

‫מערכת הנשימה‬ ‫‪ .1‬מהו תפקיד הריאות ?‬ ‫א‪.‬‬

‫לפלוט ‪ CO2‬ולקלוט חמצן לתאים‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫לבצע את הנשימה התאית‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫לשמור על ריכוז קבוע של חמצן בדם‪..‬‬

‫ד‪.‬‬

‫לשאוף אוויר ולהעביר את החמצן לתאי הדם האדומים ולנשוף את ה‪ CO2 -‬החוצה‪.‬‬

‫‪ .2‬התהליך הכימי שאותו אנו מכנים בשם נשימה‪ ,‬מתרחש‪:‬‬ ‫א‪ .‬בריאות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בדם‪.‬‬

‫ג‪ .‬בשרירי הנשימה בלבד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בכל תאי הגוף‪.‬‬


‫‪39‬‬

‫‪ .3‬אוויר נכנס לריאות (של בן‪-‬אדם) כתוצאה משינויי לחץ הנובעים מכך שהשרירים בין הצלעות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מכווצים את הסרעפת‪.‬‬

‫ב‪ .‬נרפים והסרעפת נרפית‪.‬‬

‫ג‪ .‬מתכווצים והסרעפת נרפית‪.‬‬

‫ד‪ .‬מתכווצים והסרעפת מתכווצת‪.‬‬

‫‪ .4‬לשני כבשים (א' ו‪-‬ב') ריאות בעלות ממדים שווים‪ .‬לכבש א' שקיות אוויר גדולות יותר אך מספרן הכולל‬ ‫קטן יותר מאשר שקיות האוויר של כבש ב'‪ .‬מכאן שלכבש א'‪:‬‬ ‫א‪ .‬נפח ריאות קטן יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שטח פנים של הריאות קטן יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נפח האוויר המגיע לריאות קטן יותר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קצב הנשימה איטי יותר‪.‬‬ ‫‪ .5‬הרכב האוויר הנשוף מריאות האדם הוא ( ב‪ -%‬בקירוב)‪:‬‬ ‫פחמן דו‪-‬חמצני ‪ , 3.5‬אדי מים ‪ , 6.2‬חנקן ‪75.0‬‬

‫א‪ .‬חמצן ‪,15.3‬‬ ‫ב‪" .‬‬

‫‪, 3.5‬‬

‫"‬

‫‪, 15.5‬‬

‫‪, 6.2‬‬

‫"‬

‫‪75.0‬‬

‫"‬

‫ג‪" .‬‬

‫‪,21.0‬‬

‫"‬

‫‪" , 0.03‬‬

‫‪, 0.0‬‬

‫"‬

‫‪79.0‬‬

‫ד‪" .‬‬

‫‪15.3‬‬

‫"‬

‫‪" , 4.7‬‬

‫‪, 0.0‬‬

‫"‬

‫‪80.0‬‬

‫‪ .1‬לפניך רשימת אירועים המתרחשים במהלך מעבר של מולקולת חמצן (‪ )O2‬מהאוויר שבריאות ועד לתא בגוף‪.‬‬ ‫רשום את הסדר הנכון שבו הם מתרחשים‪:‬‬ ‫‪ .1‬יצירת אוקסיהמוגלובין‪ -‬המוגלובין שקשור לחמצן‬ ‫‪ .2‬דיפוזיה מהאוויר לנימי הדם‬ ‫‪ .3‬זרימה בדם מהריאות לחלקי הגוף‬ ‫‪ .4‬כניסה בדיפוזיה לתוך תא דם אדום‬ ‫‪ .5‬יציאה בדיפוזיה מתא דם אדום‬ ‫‪ .6‬דיפוזיה מהדם לתא גוף‬ ‫‪ .7‬פירוק אוקסיהמוגלובין‪ -‬להמוגלובין וחמצן‪.‬‬ ‫‪ .8‬ניצול החמצן בתהליך הנשימה‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ .2‬חילוף הגזים בין הדם לאוויר מתרחש בנאדיות הריאה‪ .‬ציין הסבר ‪ 3‬התאמות לתפקידן‪.‬‬ ‫‪39‬‬

‫‪40‬‬ ‫– נאדיות הריאה הן קטנות ורבות – מאפשרות שטח פנים עצום ביחס לנפח לחילוף הגזים‪ ,‬דיפוזיה יעילה‪.‬‬ ‫ הנאדיות בנויות מדופן בעלת שכבת תאים אחת בלבד – מרחק דיפוזיה קצר לחילוף הגזים‪.‬‬‫ כל נאדית עטופה ברשת נימי דם – שטח פנים גדול של נימי הדם מגדיל את שטח המגע בין נימת הדם‬‫לסביבה החיצונית בנאדית המכילה את האוויר‪ ,‬זרימת הדם בנימה מגדילה את מפל הריכוזים ובכך מגדילה את יעילות‬ ‫חילוף הגזים‪.‬‬ ‫ הנאדיות מצופות בשכבת נוזל – מאפשרת התמוססות הגזים לצורך הדיפוזיה‪ ,‬הגזים המסיסים מפעפעים‬‫בתווך הנוזלי בין הנאדית לנוזל הבינתאי לנימת הדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬בשעת מאמץ גופני עולה קצב השאיפה והנשיפה שלו‪ .‬הסבר מהו היתרון התפקודי‪.‬‬ ‫בשעת מאמץ גופני לשרירי השלד דרושה אנרגיה רבה לצורך ביצוע המאמץ‪.‬‬ ‫האנרגיה מופקת בתהליך הנשימה התאית‪ ,‬שלצורך ביצועה נדרש חמצן (ומזון)‪.‬‬ ‫הגברת קצב השאיפה והנשיפה תאפשר קליטת חמצן מוגברת לגוף‪(.‬וסילוק מוגבר של פחמן דו‪-‬חמצני)‪.‬‬ ‫‪ .4‬תאר את תהליך האוורור במערכת הנשימה ואת התאמת המבנה לתפקיד‪.‬‬ ‫האוויר נכנס לגופנו דרך האף ודרך הפה‪ ,‬עובר דרך הלוע לגרון ומשם לקנה‪ ,‬עובר לסמפונות המתפצלים ובסוף מגיע לנאדיות הריאה‪.‬‬ ‫ֹאדיֹות" שעטופות בנימי דם רבים‪ .‬האוויר שאנו שואפים ממלא את‬ ‫הריאות מורכבות ממיליוני בלונים זעירים (מיקרוסקופיים) שנקראים "נ ִ‬ ‫הנאדיות‪ ,‬והחמצן שבאוויר הזה מפעפע דרך דופן הנאדית אל נימי הדם‪ ,‬ומשם הוא מגיע אל זרם הדם‪ .‬זרם הדם מוביל את החמצן אל כל‬ ‫תא בגופנו‪.‬‬ ‫בעז רת החמצן התאים מפיקים את האנרגיה הדרושה לנו לפעולות השונות‪ ,‬וכך אנו יכולים למשל‪ ,‬להפעיל את השרירים או לחשוב‪.‬‬ ‫הפחמן הדו‪-‬חמצני עובר מסלול הפוך מזה של החמצן‪ ,‬מתאי הגוף הוא מפעפע אל הדם‪ ,‬ומשם ‪ -‬לאוויר שבנאדיות‪ ,‬ולבסוף הוא נפלט‬ ‫החוצה כיון שהריאות בנויות מנאדיות ואלה מלאות באוויר‪ ,‬רקמת הריאה היא קלה מאוד ודומה לספוג‪ .‬הריאות מורכבות ממספר גדול‬ ‫מאוד של נאדיות‪ ,‬ולכך יש חשיבות אדירה! כל נאדית היא קטנה ביותר והדופן שלה דקה במיוחד כך שהחמצן יכול לפעפע דרכה לכוון הדם‬ ‫והפחמן הדו חמצני יכול לפעפע דרכה מהדם‪.‬‬ ‫הנאדיות הרבות יוצרות שטח מגע גדול מאוד בין האוויר שבריאות לבין נימי הדם שמסביב‪ .‬כך‪ ,‬על אף שנפח הריאות קטן‬ ‫יחסית‪ ,‬שטח הפנים שלהן עצום‪ ,‬וכמות גדולה של חמצן מפעפעת אל הדם‪.‬‬ ‫אילו היינו פורשים את כל הנאדיות זו ליד זו‪ ,‬היה מתקבל שטח גדול כשטחו של מגרש טניס!‬

‫‪40‬‬

‫‪41‬‬

‫‪ .5‬תאר את המבנה של קנה הנשימה‪ ,‬מה תפקידו וכיצד המבנה מותאם לתפקיד?‬ ‫קנה הנשימה )וכן הסמפונות) מצופה בטבעות סחוס ששומרות עליו פתוח ומייצבות אותו גם כאשר יש עליו לחץ מהצדדים‪ .‬קנה הנשימה‬ ‫(בניגוד לוושט שנמצאת בסמוך אליו) פתוח כל הזמן ופתחו העליון נסגר אך ורק כאשר מזון נבלע בפה ועובר לוושט‪ .‬טבעות הסחוס‬ ‫והשרירים שבין הטבעות מבטיחים את גמישות קנה הנשימה (ואת גמישות הסמפונות) כך עובר האוויר ללא הפרעה‪ ,‬גם כשאנו‬ ‫מתכופפים‪ ,‬מפנים את ראשנו לצדדים וכן הלאה‪.‬‬ ‫לאורך הדפנות הפנימיות של הקנה נמצאים תאים בעלי ריסים כמו שברירית האף‪ .‬הריסים נעים בתנועה גלית כלפי מעלה ודוחפים‬ ‫שאריות של הריר העמוס בחלקיקים לעבר הלוע ושם הן נבלעות‪ .‬בכך ישנו סיוע נוסף בסינון האוויר בדרך לריאות‪.‬‬

‫מערכת ההובלה‬ ‫‪ .1‬איזו טיפת דם תעבור את המסלול הארוך ביותר? טיפת דם אשר תצא‪:‬‬ ‫א‪ .‬מהחדר השמאלי ותגיע לעלייה הימנית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהחדר הימני ותגיע לעלייה השמאלית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מהעלייה השמאלית ותגיע לחדר השמאלי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מהעלייה הימנית ותגיע לחדר הימני‪.‬‬ ‫‪ .2‬איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון?‬ ‫א‪ .‬העלייה השמאלית מזרימה את הדם דרך מסתם אל החדר השמאלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הדם הוורידי מגיע בשני ורידים חלולים אל העלייה השמאלית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬החדר הימני מעביר את הדם דרך המסתם הריאתי אל וריד הריאה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דם מחומצן מגיע ללב דרך ורידי הריאה אל העלייה הימנית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הדם הזורם בעורק הריאה (מהלב לריאה)‪:‬‬ ‫א‪ .‬עשיר בחמצן ועני ב – ‪. CO2‬‬ ‫ב‪ .‬עשיר ב – ‪ CO2‬ועני בחמצן‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪42‬‬ ‫ג‪ .‬עשיר בחמצן ועשיר ב‪. CO2 -‬‬ ‫ד‪ .‬עני בחמצן ועני ב – ‪.CO2‬‬ ‫‪ .4‬מעבר החמצן מהדם לתאי רקמת שריר נעשה דרך תאי‪:‬‬ ‫א‪ .‬דופן העורקים‪.‬‬

‫ב‪ .‬דופן הוורידים‪.‬‬

‫ג‪ .‬דופן הנימים‪.‬‬

‫ד‪ .‬דופן כל כלי הדם‪.‬‬

‫‪ .5‬כאשר מודדים דופק‪ ,‬מודדים ישירות את‪:‬‬ ‫א‪ .‬התכווצות העורקים‪.‬‬

‫ב‪ .‬התכווצות הוורידים‪.‬‬

‫ג‪ .‬התכווצות העליות‪.‬‬

‫ד‪ .‬קצב הנשימה‪.‬‬

‫‪ .6‬איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון לגבי תאי דם אדומים?‬ ‫א‪ .‬הם משמשים להעברת ‪. CO2‬‬

‫ב‪ .‬הם חסרי גרעין‪.‬‬

‫ג‪ .‬הם נוצרים בכבד‪.‬‬

‫ד‪ .‬הם משמשים להעברת חמצן‪.‬‬

‫‪ .7‬מחסור בתאי דם אדומים יפגע קודם כל‪:‬‬ ‫א‪ .‬במערכת החיסון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במעבר הדם בוורידים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בוויסות חום הגוף‪.‬‬ ‫ד‪ .‬באספקת חמצן לתאים‪.‬‬ ‫‪ .8‬ישנם בעלי חיים בהם לתאי הדם האדומים יש גרעין והם כדוריים יחסית‪ .‬בבעלי חיים אלו‪:‬‬ ‫א‪ .‬הובלת החמצן תהיה טובה יותר כי שטח הפנים יחסית לנפח גדול יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הובלת החמצן תהיה פחות טובה כי שטח הפנים יחסית לנפח קטן יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הובלת החמצן תהיה טובה יותר כי יש לתאים יכולת להתרבות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הובלת החמצן תהיה פחות טובה כי התאים האלה ממלאים גם תפקיד בחיסון‪.‬‬ ‫‪ .9‬איזה מהגזים הבאים מתחרה עם החמצן על אתרי קישור בהמוגלובין ‪ ,‬עד כדי דחיקת‬ ‫החמצן וגרימת הרעלה?‬ ‫א‪ .‬ארגון (‪. ) Ar‬‬

‫ב‪ .‬פחמן דו חמצני ( ‪.)CO2‬‬

‫ג‪ .‬פחמן חד חמצני( ‪.) CO‬‬

‫ד‪ .‬חנקן ( ‪.) N2‬‬

‫‪ .10‬אילו חומרים מובלים בנוזל הדם ?‬ ‫א‪ .‬הורמונים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬שומנים‪,‬ויטמינים‪ ,‬נוגדנים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הורמונים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬שומנים‪ ,‬ויטמינים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הורמונים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬שומנים‪ ,‬נוגדנים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תאי דם אדומים‪ ,‬תאי דם לבנים‪ ,‬טסיות דם (לוחיות דם)‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪43‬‬

‫‪ .11‬מה הקשר בין ברזל לתאי הדם?‬ ‫א‪ .‬הברזל הוא רכיב בהמוגלובין שקושר אליו את החמצן והוא נמצא בתאי דם אדומים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הברזל הוא רכיב בהמוגלובין שקושר אליו את החמצן והוא נמצא בתאי דם לבנים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עודף של ברזל עלול לגרום למחלת האנמיה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הברזל הוא חומר אנאורגני‪ -‬מינרל שמתקבל מהמזון‪.‬‬ ‫‪ .12‬באילו מהפעולות הבאות לא משתתפת מערכת הלימפה?‬ ‫א‪ .‬קליטת חלק מהשומנים ממערכת העיכול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איסוף עודפי נוזלים מהרקמות והחזרתם למחזור הדם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יצירת נוגדנים נגד גורמי זיהום‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קליטת מים מנוזל הדם והעברתם לכליות‪.‬‬ ‫‪ .13‬תפקיד לוחיות הדם (לוחיות הדם) הוא‪:‬‬ ‫א‪ .‬להוביל פחמן דו חמצני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להוביל חמצן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להגן על הגוף מפני גורמי מחלות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬להשתתף בתהליך קרישת הדם‪.‬‬

‫‪ .14‬עירוי דם לספורטאי זמן קצר לפני תחילת תחרות עשוי להקנות לו יתרון‪ ,‬מפני שיגרום ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬תוספת המוגלובין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תוספת לימפוציטים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגדלת נפח הפלסמה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הספקה מוגברת של חלבון לשריר‪.‬‬ ‫‪ .15‬באיזה מן הוורידים האלה זורם דם עשיר בחמצן?‬ ‫א‪ .‬בווריד הכליה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בווריד הרגל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בווריד הריאה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בווריד הנבוב העליון‪.‬‬ ‫‪ .16‬כאשר מנתקים לב של צפרדע מכל הקשרים העצביים הוא ממשיך להתכווץ עוד זמן מה‪.‬‬ ‫תופעה זו מעידה על כך שלב הצפרדע‪:‬‬ ‫א‪ .‬מתכווץ בלא בקרה עצבית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מתכווץ בלא בקרה הורמונלית‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫‪44‬‬ ‫ג‪ .‬פועל בהשפעת קוצב הלב הנמצא בלב עצמו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מופעל ע"י שירי בית החזה‪.‬‬ ‫‪ .17‬אם מסתמי (שסתומי) הוורידים לא יהיו תקינים‪:‬‬ ‫א‪ .‬יזרום דם מהעורקים לחדרי הלב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יזרום דם מחדרי הלב לעליות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יתערבב דם ורידי עם דם עורקי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יתעוררו קשיים בזרימת הדם לעבר העליות בלב‪.‬‬ ‫‪ .18‬לחץ הדם בצינורות הדם הולך ויורד ככל‪:‬‬ ‫א‪ .‬שצינור הדם צר יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שמהירות זרימת הדם איטית יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שגדל המרחק שהדם עובר ממקום יציאתו מהלב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שקטן המרחק שהדם עובר ממקום יציאתו מהלב‪.‬‬ ‫‪ .19‬באיזה מצינורות הדם זורם דם עשיר בחמצן?‬ ‫א‪ .‬בווריד המוביל דם מהכליה ללב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בווריד המוביל דם מהכבד ללב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעורק המוביל דם מהלב לריאות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בעורק המוביל דם מהלב לגפיים‪.‬‬ ‫‪ .20‬הגז פחמן חד חמצני (‪ , ) CO‬שנפלט מתנורי נפט‪ ,‬מסוכן לאדם‪ ,‬כי הוא‪:‬‬ ‫א‪ .‬גורם לקרישת הדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נקשר לתאי הדם הלבנים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נקשר להמוגלובין שבדם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נקשר ללוחיות ( לוחיות) הדם‪.‬‬ ‫‪ .21‬תא דם אדום עבר מיד ימין של אדם והגיע לרגל ימין שלו‪ .‬במסלולו‪ ,‬תא זה היא חייב לעבור דרך‪:‬‬ ‫א‪ .‬הראש‪.‬‬

‫ב‪ .‬הריאות‪.‬‬

‫ג‪ .‬המעי הדק‪.‬‬

‫ד‪ .‬הכבד‪.‬‬

‫‪ .22‬אצל אדם מסוים נמדד לחץ דם של ‪( 120/80‬מ"מ כספית)‪ .‬מה פירוש הדבר?‬ ‫א‪ .‬לחץ הדם בעורקים הוא ‪ ,120‬ולחץ הדם בוורידים הוא ‪.80‬‬ ‫ב‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות העליות הוא ‪ ,120‬ולחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות החדרים הוא ‪.80‬‬ ‫ג‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות שריר הלב הוא ‪ ,120‬ולחץ הדם בעורקים בזמן הרפיית שריר הלב הוא ‪.80‬‬ ‫ד‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן פעילות מאומצת של הגוף הוא ‪ ,120‬ולחץ הדם בעורקים בזמן מנוחה הוא ‪.80‬‬

‫‪44‬‬

‫‪45‬‬ ‫‪ .23‬דם המגיע ממערכת העיכול אל הלב מועבר מן הלב ישירות אל‪:‬‬ ‫א‪ .‬הריאות‬

‫ב‪ .‬המוח‬

‫ג‪ .‬הכבד‬

‫ד‪ .‬העור‬

‫‪ .24‬לוחיות (טסיות) הדם משתתפות‪:‬‬ ‫א‪ .‬בוויסות רמת הנוגדנים בדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בשמירה על נפח הדם בגוף כאשר יש פציעה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בסילוק קרישי דם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בהובלת חמצן למקום שיש בו זיהום‪.‬‬ ‫‪ .25‬אם ימדדו בו‪-‬זמנית את הדופק של אדם בריא באבי העורקים ובפרק כף היד‪ ,‬סביר להניח ש‪:‬‬ ‫א‪ .‬הדופק באבי העורקים יהיה מהיר יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הדופק בפרק כף היד יהיה מהיר יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הדופק בפרק כף היד יהיה מהיר יותר אם האדם ירים את היד‪ ,‬ואיטי יותר אם הוא יוריד אותה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שתי המדידות יהיו זהות‪.‬‬

‫‪ .26‬מה מבין התפקידים הבאים אינו נכלל בתפקיד של מערכת ההובלה ?‬ ‫א‪ .‬מערכת ההובלה‪ ,‬מערכת זרימה ותיווך המקשרת בין מערכות שונות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הובלה של חמצן וחומרי מזון לתאים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הובלה של פחמן דו חמצני ותוצרי פירוק חלבוניים מהתאים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הגנה על הגוף מפני גורמים זרים החודרים לסביבה הפנימית של הגוף‪.‬‬ ‫‪ .27‬ההמוגלובין שבדם היונקים מאפשר נשיאה יעילה של חמצן ‪ .‬מדוע יש צורך בהמוגלובין?‬ ‫א‪ .‬כי מסיסותו של החמצן בפלזמה נמוכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כי ריכוז החמצן באוויר נמוך מאוד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כי ריכוז ה –‪ co2‬באוויר גבוה מאוד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כי ריכוז החמצן בפלזמה גבוה‪.‬‬ ‫‪ .28‬מהו אחד מתפקידי מערכת הלימפה?‬ ‫א‪ .‬להחזיר עודפי חמצן מהנוזל החוץ‪-‬תאי לכלי הדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להחזיר עודפי נוזלים מהנוזל החוץ‪-‬תאי לכלי הדם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להעביר תאי דם אדומים מפורקים לטחול‪.‬‬ ‫ד‪ .‬להעביר הורמונים מבלוטות הלימפה לתאי המטרה‪.‬‬

‫‪ .29‬תאי הדם האדומים משמשים בגוף האדם בעיקר‪:‬‬ ‫א‪ .‬לקרישת דם בשעת דימום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬למלחמה בחיידקים ובנגיפים‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪46‬‬ ‫ג‪ .‬להובלת חמצן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬להובלת פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬

‫‪ .30‬בעורקים הכליליים שבלב‪:‬‬ ‫א‪ .‬יש פחות גלוקוז ופחמן דו‪-‬חמצני מאשר בוורידים הכליליים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש יותר גלוקוז ופחמן דו‪-‬חמצני מאשר בוורידים הכליליים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש יותר חמצן מאשר בוורידים הכליליים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש פחות חמצן מאשר בוורידים הכליליים‪.‬‬ ‫‪ .31‬מה מאפיין את הדם הנכנס לעליות בלב?‬ ‫א‪ .‬לעלייה הימנית נכנס דם עשיר ב‪ ,CO2-‬ולעלייה השמאלית ‪ -‬דם עשיר בחמצן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לעלייה הימנית נכנס דם עשיר בחמצן‪ ,‬ולעלייה השמאלית ‪ -‬דם עשיר ב ‪.CO2-‬‬ ‫ג‪ .‬לשתי העליות נכנס דם עשיר ב‪.CO2 -‬‬ ‫ד‪ .‬לשתי העליות נכנס דם עשיר בחמצן‪.‬‬ ‫‪ .32‬הפלסמה היא נוזל הדם‬ ‫א‪.‬‬

‫בתוספת לוחיות הדם ( טסיות הדם )‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ללא התאים המרכיבים את רקמת הדם‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫ללא חלבוני הדם ‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫בתוספת תאי דם אדומים ‪.‬‬

‫‪ .33‬הובלת הורמונים וחומרי המזון באדם מבוצעת על ידי ‪:‬‬ ‫א‪ .‬כדוריות הדם הלבנות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פלסמת הדם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לוחיות הדם ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כדוריות הדם האדומות ‪.‬‬ ‫‪ .34‬פחמן דו חמצני ‪ CO2‬נישא בדם כשהוא ‪:‬‬ ‫א‪ .‬קשור להמוגלובין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בצורת ביקרבונט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מומס בפלסמה ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫‪ .35‬מה מאפיין צינורות דם עורקיים?‬ ‫א‪ .‬צינורות עבים‪ ,‬המובילים דם מהלב אל הגוף‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪47‬‬ ‫ב‪ .‬צינורות עבים המובילים דם אל הלב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צינורות המכילים שסתומים לכל אורכם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מכילים דם עני בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני‪.‬‬ ‫‪ .36‬מהו כלי הדם בעל הדופן העבה ביותר?‬ ‫א‪ .‬עורק ווריד‪.‬‬

‫ב‪ .‬עורק‪.‬‬

‫ג‪ .‬וריד‪.‬‬

‫ד‪ .‬נימי דם‪.‬‬

‫‪ .37‬כשאדם נפצע ‪,‬ניגר דם מן הפצע ולאחר זמן מה הדם נקרש ‪ .‬ממה נובעת קרישת הדם?‬ ‫א‪ .‬תאי דם אדומים מתפוצצים ומשחררים המוגלובין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האלבומין שבפלזמה נקרש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אחד החלבונים המומסים בדם נהפך לבלתי מסיס‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תאי הדם הלבנים נדבקים זה לזה‪.‬‬ ‫‪ .38‬הדם העני ביותר בחמצן הוא זה הזורם ב ‪-‬‬ ‫א‪ .‬עורק המוביל דם היוצא מהחדר השמאלי של הלב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ורידים המגיעים לעלייה הימנית של הלב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נימים הנמצאים בכבד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬וורידים הבאים לעליה השמאלית של הלב‪.‬‬ ‫‪ .39‬במערכת הדם יש תופעה של בלענות (פגוציטוזה)‪ ,‬תהליך זה מתרחש‪:‬‬ ‫א‪ .‬בטסיות‪.‬‬

‫ב‪ .‬בתאי הדם האדומים‪ .‬ג‪ .‬בתאי הדם הלבנים‪.‬‬

‫ד‪ .‬בנוגדנים‪.‬‬

‫‪ .40‬טיפת דם נמצאת בעליה השמאלית בלב‪ .‬מהו המסלול בו תעבור טיפה זו?‬ ‫א‪ .‬חדר שמאלי – אבי העורקים – ווריד הריאה – עורק הריאה – חדר ימני ‪ --‬ווריד נבוב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חדר שמאלי – אבי העורקים – ווריד נבוב – חדר ימני – עורק הריאה ‪ --‬ווריד הריאה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עליה ימנית ‪ -‬חדר ימני – עורק הריאה – ווריד הריאה – עליה שמאלית – חדר שמאלי –‬ ‫אבי העורקים‪ --‬ווריד נבוב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עליה ימנית ‪--‬חדר ימני – ווריד הריאה – עליה שמאלית – חדר שמאלי – ווריד נבוב –‬ ‫עורק הריאה ‪ --‬אבי העורקים‪.‬‬ ‫‪ .41‬איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון‪:‬‬ ‫א‪ .‬החדר הימני מעביר את הדם דרך המסתם הריאתי אל ווריד הריאה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דם מחומצן מגיע ללב דרך וורידי הריאה אל העלייה הימנית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העלייה השמאלית מזרימה את הדם דרך המסתם אל החדר השמאלי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הדם הוורידי מגיע בשני וורידים חלולים אל העלייה השמאלית‪.‬‬ ‫‪ .42‬מדדו לחץ דם של אדם ונמצא שהוא‪ .120/80‬מה פירוש הדבר?‬ ‫א‪ .‬לחץ הדם בעורקים הוא ‪ 120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם בוורידים הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬ ‫‪47‬‬

‫‪48‬‬ ‫ב‪ .‬לחץ הדם בשעת התכווצות הלב הוא ‪ 120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם בשעת הרפיית הלב הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מהירות תנועת הדם בגוף היא בטווח של ‪ 120- 80‬סנטימטר לדקה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לחץ הדם בשעת התכווצות העליות הוא ‪ 120‬מ"מ כספית‪ ,‬ובשעת התכווצות החדרים הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬ ‫‪ .43‬בשלב הסיסטולי (התכווצות חדרי הלב)‬ ‫א‪ .‬השסתומים שבין העליות לחדרים סגורים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השסתומים שבין העליות לחדרים פתוחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המסתם של אבי העורקים פתוח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המסתם של עורק הריאה פתוח‪.‬‬ ‫‪ .44‬הדם העשיר ביותר בחמצן הוא זה הזורם ב ‪-‬‬ ‫א‪.‬‬

‫עורקים המובילים דם היוצא מהחדר הימני של הלב‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ורידים המגיעים לעלייה הימנית של הלב‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫נימים הנמצאים בכבד‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫וורידים הבאים לעליה השמאלית של הלב‪.‬‬

‫‪ .45‬תפקוד לקוי של המסתם המפריד בין הלב לבין עורק הריאה יגרום ל ‪-‬‬

‫‪.46‬‬

‫א‪.‬‬

‫חזרה של דם עשיר בפחמן דו חמצני לחדר הימני‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫מניעת זרימה של דם לריאה‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫זרימת דם מהחדר הימני לפרוזדור הימני‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫התרחבות יתר של עורק הריאה‪.‬‬

‫נפח פעימה הוא נפח הדם‪:‬‬ ‫א‪ .‬היוצא מחדר אחד בפעימה אחת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העובר דרך הלב בדקה‪.‬‬

‫ג‪ .‬היוצא משני החדרים בפעימה אחת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היוצא מחדרי הלב בדקה‪.‬‬

‫‪ .47‬נניח שאתה נוסע בתוך צוללת מזערית בתוך זרם הדם של בני אדם‪ .‬באיזה מן הקטעים‬ ‫הבאים לא תעבור דרך הלב ? (אסור לך לנסוע "נגד זרם הדם")‬ ‫א‪ .‬מהמעי הדק לכבד‪.‬‬

‫ג‪ .‬מיד שמאל ליד ימין‪.‬‬

‫ב‪ .‬מיד ימין ליד שמאל‬

‫ד‪ .‬מהכליה הימנית לכבד‪.‬‬

‫‪ .48‬בכבד מערכת שער שבה‪:‬‬ ‫א‪ .‬גם הצינור הנכנס ולכבד וגם הצינור היוצא הוא עורק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצינור הנכנס לכבד הוא וריד והצינור היוצא הוא עורק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצינור הנכנס לכבד הוא וריד שאינו מתפצל לנימים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לכבד נכנסים ‪ 2‬צינורות עורק ווריד וממנו יוצא ווריד‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪49‬‬

‫‪ .49‬מהי תפוקת לב?‬ ‫א‪ .‬מספר פעימות הלב בדקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נפח הדם שהלב מכיל בדקה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נפח הדם שהלב "דוחף" אל הגוף במשך דקה‪ .‬נפח הפעימה כפול מספר הפעימות בדקה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מדד המבטא את הכושר הגופני‪ .‬בעלי כושר גופני גבוה יש להם תפוקת לב גבוהה‪.‬‬ ‫‪ .50‬מה הקשר בין תפוקת לב למאמץ ?‬ ‫א‪ .‬תפוקת הלב קטנה ככל שהמאמץ גובר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תפוקת הלב עולה ככל שהמאמץ גובר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תפוקת הלב לא משתנה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תלוי בכושר הגופני‪ ,‬כאשר הכושר הגופני הוא גבוה תפוקת הלב לא משתנה‪.‬‬ ‫‪ .51‬תפוקת הלב היא נפח הדם‪:‬‬ ‫א‪ .‬היוצא מחדר אחד בפעימה אחת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העובר דרך הלב בדקה‪.‬‬

‫ג‪ .‬היוצא משני החדרים בפעימה אחת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היוצא מחדר אחד בדקה‪.‬‬

‫‪ .52‬תהליך קרישת דם הוא‬ ‫א‪.‬‬

‫רב שלבי המתחיל בשחרור חומר מטסיות הדם הפגועות‬

‫ב‪.‬‬

‫מסתיים בהפיכת החלבון המסיס בדם פיברינוגן לסיבי פיברין‬

‫ג‪.‬‬

‫מנגנון למניעה של איבוד דם‬

‫ד‪.‬‬

‫כל התשובות נכונות‬

‫‪ .1‬תא דם אדום נמצא באבי העורקים‪ .‬רשמו את שמות כלי הדם הראשיים בהם יעבור התא עד שיגיע לעליה‬ ‫השמאלית‪.‬‬ ‫תא הדם האדום יעבור מאבי העורקים אל אחד משלושה עורקים ראשיים‪ ,‬משם יתפצל לעורקיק‪ ,‬ימשיך לזרום‬ ‫בנימים העורקיות‪ ,‬משם לנימים הורידיות‪ ,‬לורידידים‪ ,‬שיתאחדו לוריד נבוב ויגיעו אל העלייה הימנית‪.‬‬ ‫‪ .2‬כיצד מובל הפחמן הדו חמצני בדם ? מהי דרך ההובלה העיקרית ?‬ ‫פחמן דו חמצני מובל בדם בשלוש צורות‪:‬‬ ‫א‪ .‬רוב הפחמן הדו חמצני מובל בצורת חומצה פחמתית אשר מתפרקת ליונים‪ :‬יון ביקרבונט ויון מימן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר הוא קשור להמוגלובין (באתר קישור שונה מזה של החמצן)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כאשר הוא מומס בדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬לפניך עקומה המציגה את השתנות לחץ הדם בכלי דם שונים אצל אדם מבוגר‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫‪50‬‬ ‫תאר את השתנות לחץ הדם בכלי הדם השונים כפי שמתואר בעקומה‪.‬‬ ‫לחץ הדם הגבוה ביותר נמדד באבי העורקים‪ ,‬בעורקים נמדד לחץ דם מעט נמוך יותר‪ ,‬בעורקיקים‬ ‫מתרחשת ירידה משמעותית בלחץ הדם‪ ,‬שממשיכה גם בנימים‪ ,‬ואילו בורידים לחץ הדם הוא הנמוך ביותר‪.‬‬ ‫לחץ הדם בעורקים משתנה כל הזמן בטווח מסוים‪.‬‬

‫‪ .4‬הסבר מדוע בעורקים לחץ הדם אינו קבוע‪ ,‬אלא משתנה בתנודות חדות מאוד‪ ,‬ואילו בנימים ובוורידים‬ ‫כמעט אין תנודות בלחץ הדם‪.‬‬ ‫לחץ הדם בעורקים משתנה בגלל הקרבה של העורקים ללב‪ .‬לחץ הדם מושפע מהתכווצויות ומההרפיות‬ ‫המתרחשות בלב‪ .‬בזמן התכווצות (סיסטולה) נדחפת כמות גדולה של דם בזמן קצר אל העורק‪ ,‬הנוזל מפעיל לחץ‬ ‫גדול על דפנות העורק ‪ -‬לחץ הדם עולה‪ ,‬ואילו בזמן הרפיה (דיאסטולה) בעקבות הלחץ על הדפנות האלסטיים‬ ‫של העורק יש התרחבות של העורקים ולכן הלחץ שמפעיל הדם על דפנות העורקים קטן יחסית‪.‬‬ ‫ככל שמתרחקים מהלב‪ ,‬העורקים מתפצלים לצינורות משנה ויש עלייה בשטח החתך הכולל של צינורות הדם‬ ‫(אותה כמות דם מתפצלת למספר צינורות) שגורמת לירידה בלחץ הדם‪.‬‬ ‫שטח החתך של הנימים הוא עצום ולכן זרימת הדם בהם היא איטית ביותר‪ ,‬ולחץ הדם בהן הוא נמוך וכמעט‬ ‫ואין בו תנודות‪ .‬ורידים מרוחקים יחסית מהלב ‪ ,‬זרימת הדם שם אינה מושפעת כמעט מלחץ הלב אלא מכוחות‬ ‫אחרים (לחץ שרירי השלד) ולכן כמעט ואין תנודות בלחץ הדם‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫מהי החשיבות הביולוגית של הזרימה האטית בנימים?‬ ‫החשיבות הגדולה של קצב זרימה איטי היא לצורך תפקוד הנימים‪ .‬דרך הנימים מתבצעת דיפוזיה אל תאי‬ ‫הרקמות‪ ,‬של חמצן מזון ופסולת‪ .‬ככל שקצב הזרימה בנימים יהיה איטי יותר הדיפוזיה תהיה יעילה יותר‪,‬‬ ‫כיוון שתמשך זמן רב יותר‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫כאשר נוזל זורם בצינור שיש בו אזורים בעלי קוטר שונה‪ ,‬הזרימה מהירה יותר ככל שהקוטר קטן יותר‪.‬‬ ‫למרות זאת מהירות זרימת הדם בעורקיק גדולה ממהירות זרימת הדם בנימים המתפצלים ממנו‪ .‬כיצד אפשר‬ ‫האטית יותר בנימים?‬ ‫להסביר את הזרימה ִ‬ ‫ניתן להסביר את הזרימה האיטית יחסית בנימים בעזרת שטח החתך הכולל של הנימים יחסית לשטח החתך‬ ‫של העורקים‪ .‬אמנם הקוטר של כל עורק גדול בהרבה מקוטר הנים‪ ,‬אך כאשר כמות דם מסוימת שזרמה בעורק‬ ‫אחד מתפצלת למספר רב של נימים שסכום שטח החתך שלהם גדול בהרבה מזה של העורק קצב הזרימה‬

‫‪50‬‬

‫‪51‬‬ ‫יהיה איטי יותר‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫באיזה מכלי הדם מתרחשת דיפוזיה של גזים וחומרים בין הדם לבין הרקמות ?‬ ‫כיצד מותאם כלי דם זה לתפקידו ? (הבא ‪ 3‬התאמות)‬ ‫כלי הדם המאפשרים דיפוזיה הם הנימים‪ .‬הם מותאמים לתפקידם כך‪:‬‬ ‫א‪ .‬נימי הדם בעלי דופן דקה מאוד דבר המקטין את מרחק הדיפוזיה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הזרימה בנימים איטית יחסית דבר המגדיל את יעילות הדיפוזיה‪ ,‬זמן הדיפוזיה ארוך יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הנימים הם רשת מסועפת מאוד בעלת שטח פנים גדול יחסית לנפח‪ ,‬דבר המגביר את שטח‬ ‫המגע של הנימים עם הרקמות‪ ,‬ומייעל את הדיפוזיה‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫אנשים הסובלים מאנמיה חשים חולשה ועייפות‪ ,‬מדוע ?‬ ‫אנמיה היא מצב בו ירידה בכושר נשיאת החמצן על ידי הדם‪ .‬הסיבות לכך יכולות להיות‬ ‫שונות‪ .‬זהו סימפטום של מספר הפרעות‪ ,‬ולא מחלה ספציפית‪ .‬המאפיין אנמיה היא רמה‬ ‫נמוכה של חמצן בדם‪ ,‬שלא מספקות את רמת החמצן הדרושה למטבוליזם הבסיסי של‬ ‫הגוף‪ .‬ולכן אנשים החולים באנמיה חשים בעייפות‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫מה חשיבות מסתמי המפרש ומסתמי הכיסים בלב?‬ ‫מסתמי המפרש בלב מאפשרים זרימה חד כיוונית של זרם הדם בין העליות לחדרים‪ ,‬מסתמי הכיסים‬ ‫מאפשרים זרימה חד כיוונית מהחדרים לעורקים‪ .‬כאשר לחץ הדם בעליות הלב גדל נפתחים המסתמים‬ ‫ומאפשרים מעבר דם לחדרים‪ ,‬כאשר לחץ הדם בחדרים עולה מסתמי המפרש נסגרים מסתמי הכיסים‬ ‫נפתחים והדבר מביא למעבר דם מהחדרים לעורקים ללא יכולת חזרה לעליות‪.‬‬

‫‪ .10‬בורידים זורם דם עשיר ב ‪ CO2‬ואילו בעורקים זורם דם עשיר בחמצן‪ .‬יש כלי דם בגוף שלא נכון לומר זאת‬ ‫עליהם‪ .‬נמק‪.‬‬ ‫בכלי הדם של מחזור הדם הקטן אין זה כך‪ .‬ורידי הריאה המובילים דם אל הלב מהריאות‬ ‫ישנו דם עשיר בחמצן‪ .‬בעורקי הריאה – כלי הדם היוצאים מהלב אל הריאה נושאים דם עשיר ב ‪.CO2‬‬

‫‪ .11‬בסכמה שלפניך מוצגת מערכת ההובלה‪ ,‬לב‪ ,‬עורקים ורידים ונימים‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪52‬‬

‫א‪ .‬רשום אילו מספרים בסכמה מייצגים עורקים‪ ,‬אילו מספרים מייצגים ורידים‪ ,‬ואילו מספרים מייצגים נימים‪.‬‬ ‫‪ – 1‬אב העורקים‪ – 2 .‬נימים‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ - 3‬וריד‪.‬‬

‫‪ – 4‬עורק הריאה‪.‬‬

‫‪ – 5‬נימים‪ – 6 .‬וריד הריאה‬

‫מה כיוון זרימת הדם בכל אחד משלושת סוגי כלי הדם האלה?‬ ‫בעורק כיוון זרימת הדם מהלב החוצה‬ ‫בוריד כיוון זרימת הדם אל תוך הלב‬ ‫נימים ‪ -‬כיוון הזרימה מעורק אל הוריד‬

‫ג‪ .‬מדוע אין זה נכון לומר כי הדם הזורם בעורקים הוא תמיד עשיר יותר בחמצן מזה הזורם בורידים?‬ ‫במחזור הדם הגדול‪ :‬דם עורקי זורם בעורקים ודם ורידי בורידים‬ ‫במחזור הדם הקטן‪ :‬דם עורקי זורם בוריד הריאה‪ ,‬דם ורידי זורם בעורק הריאה‬ ‫ד‪ .‬בורידים יש מסתמים ואילו בעורקים אין‪ .‬מהי החשיבות של המסתמים בורידים ומדוע אין צורך בהם‬ ‫בעורקים?‬ ‫בעורקים הדם זורם מהלב לכיוון האיברים‪ ,‬בכוח שנובע מהלחץ שמפעיל הלב בזמן התכווצותו ונוכחות‬ ‫של מסתמים יפריעו לדחיפת הדם בצינורות‪.‬‬ ‫בורידים לעומתם הדם זורם אל הלב בניגוד לכוח הכובד‪ .‬נוכחות המסתמים לאורך צינורות הורידים‬ ‫מונעת מהדם לזרום חזרה ומאפשרת לדם להתקדם בכיוון הלב‪ .‬המסתמים יחד עם הואקום הנוצר בלב‪,‬‬ ‫והלחץ של שרירי השלד על הרגלים ‪ ,‬הם הכוח המזרים את הדם אל הלב‪.‬‬ ‫‪ .12‬אחד המאפי ינים של בעלי חיים הומיאותרמיים הוא קיומה של מערכת הובלה יעילה‪.‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את הקשר בין מערכת הובלה יעילה לבין היכולת לשמור על סביבה פנימית יציבה וטמפרטורת גוף יציבה‪.‬‬ ‫המנגנונים המאפשרים קיומה של מערכת הובלה יעילה הם‪:‬‬ ‫•‬

‫לב המחולק לשני מדורים ע"י מחיצה שלמה‪.‬‬

‫•‬

‫תאי דם אדומים קטנים וחסרי גרעין‪.‬‬

‫•‬

‫יכולת יצירת המוגלובין‪.‬‬

‫•‬

‫חלוקת דם משתנה לרקמות השונות‪.‬‬

‫מערכת ההובלה המספקת חומרים ומסלקת פסולת לתא הבודד מאפשרת פעילות סדירה של התא הבודד‬ ‫‪52‬‬

‫‪53‬‬ ‫החשובה ביותר לקיומה של סביבה פנימית יציבה של כל הגוף‪.‬‬ ‫מערכת ההובלה המוסתת את חלוקת הדם לרקמות מוסתת גם את הטמפרטורה של הגוף‪ ,‬בחום מזרימה‬ ‫יותר דם לעור והפוך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התייחס לכל אחד מהמנגנונים והסבר כיצד הוא מאפשר את יעילותה של מערכת ההובלה‪.‬‬ ‫תפקידי מערכת ההובלה בהובלת חומרים אל התאים‪ ,‬סילוק פסולת מהתאים ובויסות טמפרטורת הגוף כולו‪.‬‬ ‫כל המנגנונים המוזכרים לעייל מגדילים את יעילותה של מערכת ההובלה על ידי‪ :‬הפרדה בין דם עורקי לדם ורידי‪,‬‬ ‫הגדלת שטח הפנים ביחס לנפח וגמישותם של תאי הדם האדומים‪ ,‬מגבירה את יכולתם של התאים לקשור חמצן‬ ‫להמוגלובין‪ .‬אספקת החמצן מתאפשרת הודות להובלת הדם‪.‬‬

‫‪ .13‬לפניך ציור של ערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב‪,‬‬

‫מאת ‪o88. translated to hebrew by Yosi - File:Conductionsystemoftheheart.png, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=18342667‬‬

‫א‪ .‬היכן מצוי קוצב הלב הראשי והיכן המשני?‬ ‫ב‪ .‬מאילו סוגי תאים הוא בנוי תאי שריר או תאי עצב? מה המיוחד בתאים אלו‬ ‫ג‪ .‬תאר את תפקודם והתאמת המבנה לתפקוד‬ ‫ד‪ .‬הסבר כיצד המבנה מותאם לתפקוד של קוצב הלב?‬ ‫‪53‬‬

‫‪54‬‬ ‫ה‪ .‬קוצב הלב פועל באדם בריא באופן אוטונומי ותחת בקרה וויסות של המוח אילו מערכות מעורבות בכך?‬ ‫א‪ .‬קוצב הלב הראשי הקרוי "קשר הגת והפרוזדור‪ " SA -‬ממוקם בפרוזדור הימני של הלב‪ ,‬בסמוך לפתח הווריד הנבוב‬ ‫העליון‪ .‬קוצב הלב המשני‪ -‬הקרוי "קשר הפרוזדור והחדר ‪ "AV‬ממוקם בחיץ הפרוזדורים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקוצבים בנויים מקבוצת תאי שריר לב מיוחדים הדומים במאפייניהם לתאי עצב‪ .‬תאים אלו מפיקים באופן‬ ‫ספונטאני דחפים עצביים‪ ,‬הגורמים לעצמם להתכווץ ומעוררים את שאר חלקי הלב להתכווץ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קוצבי הלב הם אלו שמייצרים את הפולס החשמלי שגורם להתכווצות שריר הלב‪ .‬הפולס נוצר ב‪,SA -‬גורם‬ ‫להתכווצות העליות ומשם מתקדם לעבר ה‪ ,AV-‬שמחולל את התכווצות החדרים‪ .‬כיוון ההתקדמות של הפולס‬ ‫נעשה דרך מספר אלומות הנעות לאורך דפנות הפרוזדור הימני‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התאמת המבנה לתפקוד‪ -‬פרוזדורי הלב (העליות)מתכווצים כשישית השנייה לפני חדרי הלב‪ ,‬ובכך מאפשרים‬ ‫לחדרי הלב להתמלא בדם המגיע מהפרוזדורים לפני כיווץ החדרים עצמם ודחיפת הדם להמשכו של מחזור הדם‪,‬‬ ‫מערכת תקינה תגרום לכל חל ק משריר הלב להתכווץ בתיאום מלא עם יתר חלקיו כדי לשמור על יעילות גבוהה של‬ ‫הלב כמשאבת דם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬קוצב הלב נמצא תחת בקרה של המוח על ידי שתי מערכות עצבים היקפיות‪ .‬האחת ‪ -‬מערכת העצבים‬ ‫הסימפטטית‪ .‬השנייה‪ -‬מערכת העצבים הפארא‪ -‬סימפטטית‪.‬‬ ‫הסימפטטית מפרישה על הלב חומר הקרוי אדרנלין‪ ,‬הגורם לעלייה בקצב הלב‬ ‫הפארא‪ -‬סימפטטית מפרישה על הלב חומר חומר הקרוי אצטיל‪ -‬כולין‪ ,‬הגורם לירידה בקצב הלב‪.‬‬

‫מערכת הפרשה‬ ‫‪ .1‬בתאונת דרכים נפגעו שתי כליותיו של אדם‪ .‬האדם מת כעבור זמן קצר‪ .‬מה הייתה סיבת מותו?‬ ‫א‪ .‬חוסר המוגלובין בדם‪.‬‬ ‫‪54‬‬

‫‪55‬‬ ‫ב‪ .‬עודף שתנן בגוף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אי יצירת שתנן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬איבוד מוגזם של נוזלים‪.‬‬ ‫‪ .2‬באבובית הנפרון עוברים חומרים שונים‪ .‬איזה מהם נספג ‪ -‬באדם בריא ‪ -‬חזרה לדם במלואו?‬ ‫א‪ .‬נתרן כלורי‪.‬‬

‫ג‪ .‬חלבון‪.‬‬

‫ב‪ .‬שיתנן‪.‬‬

‫ד‪ .‬גלוקוז‪.‬‬

‫‪ .3‬בדם נמצאים החומרים הרשומים להלן‪ .‬איזה מהם ריכוזו גדול יותר בדם היוצא מהכבד מאשר בדם הנכנס אליו?‬ ‫א‪ .‬שתנן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מלחי מרה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חמצן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נתרן כלורי‪.‬‬ ‫‪ .4‬מהו תפקיד ה‪ -ADH‬בכליה?‬ ‫א‪ .‬עוזר לווסת את הפרשת הסוכר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קובע את זרם הדם העובר בקופסית באומן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מווסת את ריכוז המים בדם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מקטין את קליטת המים לדם מאבוביות הכליה‪.‬‬ ‫‪ .5‬איזה איבר‪ ,‬המצוי בבעלי‪-‬חיים עילאיים‪ ,‬דומה ביותר בתפקודו לבועית המתכווצת של סנדלית?‬ ‫א‪ .‬קיבה‪ .‬ב‪ .‬ריאות‪ .‬ג‪ .‬כליות‪.‬‬

‫ד‪ .‬מעיים‪.‬‬

‫‪ .6‬ב‪ 1928-‬סינתז ווהלר שתנן במעבדה‪ .‬לעובדה זו הייתה חשיבות כי היא‪:‬‬ ‫א‪ .‬דחתה את ההיפותזה של בריאה ספונטנית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הראתה את הדמיון בין צמחים לבין בעלי‪-‬חיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוכיחה שניתן ליצור חיים במעבדה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הראתה שאין צורך באורגניזמים חיים כדי לסנתז "תרכובות אורגניות"‪.‬‬

‫‪ .7‬הציורים שלפניך הם של נפרונים השייכים לבעלי חיים שונים‪ .‬איזה מהם שייך לבעל חיים מדברי‪ ,‬איזה שייך לבעל חיים‬ ‫החי במים מתוקים?‬

‫‪55‬‬

‫‪56‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫א‪ .‬א' לבעל חיים מדברי‪ ,‬ג' לבעל חיים החי במים מתוקים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ב' לבעל חיים מדברי‪ ,‬א' לבעל חיים החי במים מתוקים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ג' לבעל חיים מדברי‪ ,‬א' לבעל חיים החי במים מתוקים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬א' לבעל חיים מדברי‪ ,‬ב' לבעל חיים החי במים מתוקים‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫כאשר אנו לא שותים מספיק‪ ,‬כמות השתן המופרשת קטנה מאד‪ .‬הסבר מדוע עובדה זו היא דוגמא להומיאוסטזיס‪.‬‬ ‫בשל המחסור במים הפרשת שתן מועטה תקטין את איבוד המים‪ .‬הגורם שנשמר קבוע [פחות או יותר] הוא לחץ‬ ‫הדם‪/‬כמות‪ /‬נפח המים (בגוף‪ ,‬בדם‪ ,‬בסביבה הפנימית)‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫אדם הזיע מאוד ולא שתה‪ .‬כיצד ישפיע הדבר על הפרשת ‪ ADH‬בגופו?‬ ‫בעקבות ההזעה‪ ,‬תחול עלייה בריכוז המומסים בדם‪ ,‬נפח הדם ולחץ הדם קטנים המשפיעים ישירות על האוסמורצפטורים‬ ‫(החיישנים) בדם‪ ,‬אלו יעבירו את הגירוי למוח‪ ,‬המוח יגרום להפרשת ‪ ADH‬בדם‪ .‬נוכחות ההורמון תשפיע על איברי המטרה‬ ‫שנמצאים באבובית הנפרון‪ ,‬שם גורם ה ‪ - ADH‬לספיגה מרובה של מים לדם‪ .‬התוצאה היא שתן מרוכז ונפחו קטן ‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫אצל חלק מיונקי המדבר השתן מרוכז יותר מהשתן אצל יונקים אחרים‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה המנגנון המאפשר יצירת שתן מרוכז ?‬ ‫מנגנון עצבי הורמונלי ‪ ,‬גירוי תאי חישה אוסמורצפטורים וברורצפטורים והפרשה הורמונלית של ‪. ADH‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרון ליונק בשתן מרוכז יותר?‬ ‫חיסכון במים לגוף ‪ ,‬שמירה על ההומיאוסטזיס של ריכוז המים בדם‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫לפניך טבלה המתארת את כושר הריכוז המרבי של שתן בבעלי חיים שונים ‪.‬‬ ‫מירב הריכוז האוסמוטי‬

‫יחס ‪ :‬ריכוז השתן‪/‬ריכוז הפלסמה‬

‫בעל חיים‬ ‫אוסמולר ‪/‬ליטר‬

‫‪56‬‬

‫‪57‬‬

‫חזיר‬

‫‪1.1‬‬

‫‪3‬‬

‫אדם‬

‫‪1.4‬‬

‫‪4‬‬

‫חולדת חולות‬

‫‪6.3‬‬

‫‪25‬‬

‫א‪ .‬אילו מסקנות ניתן להסיק מטבלה זו ?‬ ‫החולדה מסוגלת לרכז את השתן שלה במידה הרבה ביותר לעומת האדם והחזיר‪ ,‬בנוסף לכך היחס בין ריכוז השתן וריכוז הפלסמה‬ ‫בקרב החולדה הוא הגבוה ביותר מה שמלמד שהחולדה מסוגלת לרכז את השתן שלה פי ‪ 25‬מריכוז הדם שלה ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם קיים קשר בין נתוני הטבלה לבין ההסתגלות האקולוגית לאזור חיים של יצורים אלה במהלך האבולוציה ?‬ ‫החולדות חיות באזורים בהם משטר המים נמוך ‪ ,‬לפיכך מנגנוני ריכוז השתן מאפשרים לחולדה לשמור על משטר מים מאוזן‪.‬‬

‫מערכת ההגנה‬ ‫‪ .1‬איזו מבין התופעות הבאות לא תתרחש באדם כתוצאה ממחלה חיידקים?‬ ‫א‪ .‬עלייה במספר תאי הדם הלבנים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עלייה במספר הנוגדנים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עלייה במספר תאי הדם האדומים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התנפחות קשרי בלוטות הלימפה‪.‬‬ ‫‪ .2‬במקרים רבים נפטרים חולי איידס מדלקת ריאות כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬וירוס האיידס תוקף את הריאות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מערכת החיסון של הגוף נפגעת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דלקת ריאות מועברת במגע מיני‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אין מטפלים בחולי איידס באמצעות אנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אדם בעל סוג דם ‪ A‬יכול לקבל עירוי דם בלא סיכון מאדם אחר בעל סוג דם‪:‬‬ ‫א‪ A .‬או ‪. AB‬‬

‫ב‪ A .‬או ‪. O‬‬

‫ג‪ AB .‬או ‪.O‬‬

‫ד‪ .‬רק ‪. A‬‬

‫‪ .4‬מה משותף לדלקת גרון שנגרמה על ידי חיידקים ולדחיית שתל?‬ ‫א‪ .‬בשתיהן המערכת החיסונית מגיבה לגורם לא עצמי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שתיהן תוצאה של הפעלת הזיכרון החיסוני‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בשתיהן הטיפול הוא באמצעות חיסון סביל‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫‪58‬‬ ‫ד‪ .‬בשתיהן משתתפות טסיות (לוחיות) הדם‪.‬‬ ‫‪ .5‬לפניך גרף המתאר את ריכוז הנוגדנים לאנטיגן מסוים בגופו של אדם‪ ,‬כתלות בזמן‪ .‬בגרף‪ ,‬נקודת זמן מסוימת מסומנת‬ ‫בחץ‪.‬‬

‫מהו האירוע שסביר שקרה בנקודת הזמן המסומנת בחץ?‬ ‫א‪.‬‬

‫מתן תרופה אנטיביוטית‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫חשיפה לַ אנטיגן‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫התחלת יצור של תאי זיכרון‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫התפרצות המחלה‪.‬‬

‫‪ .6‬מדוע אדם עם סוג דם ‪ O‬יכול לתרום לדם אדם עם סוג דם ‪ A‬אך לא יכול לקבל ממנו דם‪.‬‬ ‫בכל מקרה רצוי שאדם עם סוג דם מסוים יתרום לאותו סוג דם‪ .‬בעלי דם ‪ O‬יש להם נוגדנים אנטי ‪ A‬ואנטי ‪ B‬לכן אי אפשר‬ ‫להכניס לאדם בעל סוג דם ‪ O‬סוג דם ‪ .A‬לעומת זאת לסוג דם ‪ O‬אין יחידות אנטיגניות שדם ‪ A‬יזהה כזרות ולכן אפשר לתת‬ ‫לאדם בעל סוג דם ‪ A‬תרומה מ‪( O‬למרות שזה לא רצוי)‪.‬‬ ‫‪ .7‬בעקומה שלפניך מתוארת רמת הנוגדנים בדם של עכברים לאחר שתי הזרקות של ארס נחשים‪ .‬בהזרקה הראשונה‪ ,‬ביום‬ ‫הראשון‪ ,‬הוזרק לעכברים ארס נחשים מוחלש; בהזרקה השנייה‪ ,‬ביום ה‪ , 28-‬הוזרק לעברים ארס רגיל‪.‬‬

‫א‪ .‬איזה סוג חיסון נגד ארס נחשים רכשו העכברים בניסוי זה – חיסון פעיל או חיסון סביל? נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫החיסון הנרכש הוא חיסון פעיל‪ .‬נוצרו נוגדנים וזיכרון חיסוני נגד הארס‪ .‬הזרקה השנייה היא תגובה‬ ‫שניונית לארס ‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫‪59‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר כיצד התוצאות המוצגות בעקומה מדגימות את העיקרון‪ ,‬שעליו מתבססים כאשר מחסנים בני אדם נגד מחלות שונות‪.‬‬ ‫התוצאות מראות עליה מהירה ברמת הנוגדנים כאשר נכנס ארס של נחש בפעם השנייה‪ .‬בזכות התגובה המהירה והחזקה של‬ ‫מערכת החיסון (תאי הזיכרון לאנטיגן מתרבים יוצרים תאי פלסמה המפרישים נוגדנים וכן תאי זיכרון נוספים לאנטיגן)‪ ,‬ברוב‬ ‫המקרים האדם לא יפגע מהגורם הזר שנכנס ועל העיקרון הזה מתבססים כאשר מחסנים נגד מחלה מסוימת‪.‬‬

‫מערכות תקשורת מערכת העצבים‬ ‫‪ .1‬הרפלקס (החזר) ‪-‬‬ ‫א‪ .‬הוא תגובה קבועה לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נגרם על‪-‬ידי פעולה הורמונלית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מצוי אצל בעלי‪-‬חיים‪ ,‬אבל לא אצל אדם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נלמד רק לאחר אימון‪.‬‬ ‫‪ .2‬כיצד מועבר בדרך כלל מידע במערכת העצבים?‬ ‫א‪ .‬נוירוטרנסמיטר עובר מסינפסה אחת לסינפסה הבאה דרך תא עצב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דחף חשמלי עובר דרך תא עצב‪ ,‬וגורם להפרשת נוירוטרנסמיטר לסינפסה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נוירוטרנסמיטר מופרש על ידי תא עצב‪ ,‬וגורם למעבר דחף חשמלי בסינפסה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דחף חשמלי עובר לאורך תא עצב‪ ,‬ומועבר לתא הבא בלי תיווך של נוירוטרנסמיטר‪.‬‬

‫‪ .3‬איזה מבין התאים אינו יכול להיחשב כערוץ תקשורת (העברת מידע) במחזור משוב ביולוגי?‬ ‫א‪ .‬זרם הדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מערכת העצבים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מערכת ההפרשה (אל מחוץ לגוף)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מערכת הפרשה פנימית‪.‬‬ ‫‪ .4‬מה מייחד תא עצב?‬ ‫א‪ .‬הוא מסוגל לקלוט גירויים ולהעבירם במהירות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש לו קרום תא חדיר למחצה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוא נתון לפיקוח ישיר של המוח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוא מכיל מיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪ .5‬בשעת פעילות גופנית נעשית הנשימה מהירה ועמוקה יותר‪ ,‬ומהירות זרימת הדם בגוף גדלה‪ .‬זוהי דוגמה ל ‪-‬‬ ‫א‪.‬‬

‫פיקוח רצוני של המוח על פעילות הגוף‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫פיקוח בלתי רצוני של המוח על פעילות הגוף‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫קשת רפלקס‪ ,‬ללא התערבות המוח‪.‬‬ ‫‪59‬‬

‫‪60‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מנגנון המווסת על‪-‬ידי ההורמון גסטרין‪.‬‬

‫‪ .1‬מה קורה כאשר אתם נוגעים בטעות בקצה האצבע בסיר חם ? תוך כמה זמן מתרחשת התגובה? מהו המנגנון בגוף שגורם לתגובה‬ ‫זו?‬ ‫הרחקה מהירה של היד‪ ,‬התגובה מתרחשת במהירות רבה‪ ,‬כשבריר של שנייה‪ ,‬המנגנון בגוף הוא תגובת "רפלקס"‪ .‬אופן התגובה‪:‬‬ ‫הטמפרטורה הגבוהה נקלטת בתאי חישה מיוחדים הנמצאים בין תאי העור‪ .‬תאי החישה אלה מעבירים מידע על החום למערכת‬ ‫העצבים‪ ,‬ומשם עוברת הוראות אל השרירים בזרוע‪ .‬הוראה המגיעה מתא עצב אל השריר‪ ,‬גורמת לו להתכווץ‪ ,‬וכך הזרוע נרתעת‬ ‫והמרחקת מהסיר‪.‬‬ ‫סרטון יוטיוב ובו אנימציה של קשת הרפלקס‪http://www.youtube.com/watch?v=Y5nj3ZfeYDQ&feature=related :‬‬ ‫‪ .2‬תאר את מבנה תא העצב?‬ ‫העברת המידע במערכת העצבים נעשית ע"י תאים שהמבנה שלהם מותאם לקליטה ולהעברה מהירה במיוחד של מידע – תא העצב‪.‬‬ ‫תא העצב נקרא בלועזית נוירון‪.‬‬ ‫לכל תא עצב יש מבנה בסיסי משותף‪ .‬לא כל תאי עצב בגוף נראים בדיוק כמו התא הזה‪.‬‬ ‫לכל תא עצב יש גוף תא‪ ,‬מגוף התא יוצאות שלוחות רבות‪ ,‬הקולטות מידע מהסביבה ומעבירות אותו אל גוף התא‪ ,‬ושלוחה אחת‬ ‫שמעבירה מידע מגוף התא לתאי המטרה‪.‬‬ ‫השלוחות המעבירות מידע מהסביבה אל התא נקראות דנדריטים‪.‬‬ ‫השלוחה המעבירה מידע מהתא לתאי מטרה נקראת אקסון‪.‬‬

‫‪ .3‬מהם תאי המטרה של תאי העצב ?‬ ‫תאי עצב אחרים או תאים מבצעים‪ :‬תאי שריר ותאי בלוטה‪.‬‬ ‫‪ .4‬איך עובר הגירוי הנקלט בתא העצב בדנדריטים לכול אורכו?‬ ‫הדחפים העצביים עוברים בדנדריטים מגיעים אל גוף תא העצב וממנו הם עוברים לאקסון והלאה לאורך האקסון עד קצהו‪.‬‬ ‫דחף זה נקרא דחף עצבי‪ ,‬מעין זרם חשמלי העובר במהירות רבה לאורך תא העצב‪ .‬הזרם החשמלי נוצר בעקבות גירוי המשנה את‬ ‫המתח החשמלי משני צדדיו של קרום התא‪ .‬השינוי הזה "מתקדם" לאורך האקסון ויכול לעבור מרחקים ארוכים‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫‪61‬‬ ‫‪ .5‬איך עובר המידע מתא העצב לתא המטרה (תא עצב אחר‪ ,‬תא שריר‪ ,‬תא בלוטה) בסינפסה?‬ ‫באמצעים כימיים‪ ,‬ע"י הפרשת נוירוטרנסמיטר‪ .‬צומת העברת המידע בין תא לתא נקרא סינפסה‪.‬‬ ‫כאשר הדחף העצבי מגיע לקצה האקסון הוא גורם לשחרור חומר מיוחד משלפוחיות זעירות בקצה האקסון‪ .‬חומר זה מכונה מעביר‬ ‫עצבי או נוירוטרנסמיטר המופרש למרווח הבינסינפטי‪ .‬הוא עובר את הרווח הסינפטי בדיפוזיה ומגיע אל קרום תא העצב הסמוך –‬ ‫ונקלט בקולטנים המתאימים הנמצאים על גבי קרום התא‪ .‬בקרום תא העצב הקולט את המידע נמצאים קולטנים‪ .‬הקולטנים מזהים‬ ‫את המעביר העצבי שמופרש מקצות האקסון של תא העצב הקודם‪ ,‬וקושרים אותו‪ .‬קשירתו של המעביר העצבי לקולטנים בקרום‬ ‫התא הקולט יכולה לעורר דחף עצבי בתא הקולט וכך יתרחש מעבר מידע בין שני התאים‪ .‬לכל נוירוטרנסמיטר יש קולטנים ייחודיים‬ ‫לו‪.‬‬ ‫סרטון על המתרחש בסינפסה‪http://www.youtube.com/watch?v=7_frccgVAWQ&feature=channel :‬‬

‫‪ .1‬סוג מסוים של מחלת הסוכרת נגרם בשל מחסור בהורמון אינסולין‪ .‬ההורמון הכרחי לשם חדירה תקינה של‬ ‫גלוקוז מהדם לתאים‪ .‬איזו מהתופעות הבאות אינה סבירה אצל חולי סוכרת?‬ ‫א‪ .‬עלייה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הופעת עודפי גלוקוז בשתן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגברת פירוק חומצות שומניות במקום גלוקוז בתהליך הנשימה התאית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬האטה בפירוק פחמימות מורכבות במערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪ .2‬אחרי ארוחה עשירה בפחמימות‪ ,‬יהיה ריכוז הגלוקוז בדם הנכנס לכבד גבוה במידה ניכרת מריכוז הגלוקוז בדם היוצא מן‬ ‫הכבד‪ .‬ההסבר לכך הוא‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגלוקוז מתפרק בכבד ומנוצל על‪-‬ידו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בכבד מתפרקות הפחמימות לאבני הבניין שלהן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הגלוקוז הופך ברובו לגליקוגן הנאגר בכבד‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫הגלוקוז נאגר בכבד בצורת חד‪-‬סוכר‪ ,‬המשתחרר לפי צורכי הגוף‪.‬‬

‫‪ .3‬מהו ההסבר לכך שהורמון פועל באיברי מטרה מסוימים‪ ,‬ולא בכל האיברים שהוא מגיע אליהם?‬ ‫א‪ .‬הורמון יכול להשפיע רק על איברים הרחוקים ממקום הפרשתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רק לתאים באיברי המטרה יש קולטנים הקושרים את ההורמון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לא כל האיברים זקוקים לפעילותו של ההורמון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רק איברים המפרישים את ההורמון מזהים אותו‪.‬‬ ‫‪ .4‬כשעולה ריכוז הגלוקוז בדם פועל משוב שלילי‪ ,‬מהו?‬ ‫‪ .1‬ריכוז גבוה של גלוקוז גורם לעלייה בקצב הנשימה הצורכת גלוקוז וכך יורד ריכוזו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ריכוז גבוה של גלוקוז גורם לירידת קצב הנשימה ולפעילות מעיים חזקה כדי להורידו‪.‬‬ ‫‪ .3‬ריכוז גבוה של גלוקוז גורם להפרשת אינסולין והפיכתו לגליקוגן וכן להגברת חדירות התאים לגלוקוז‪.‬‬ ‫‪ .4‬ריכוז גבוה של גלוקוז בדם מגיע להיפותלמוס המפקח על הלבלב להפסיק את הפרשת האינסולין‪.‬‬ ‫‪61‬‬

‫‪62‬‬

‫‪ .5‬מה נכון לומר על ההורמון אינסולין?‬ ‫א‪.‬‬

‫הלבלב הוא איבר המטרה היחיד של האינסולין‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫אינסולין מעלה את רמת הגלוקוז בדם‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫אינסולין מגביר את כניסת הגלוקוז לתאים‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫אצל אדם בריא ריכוז האינסולין בדם יורד לאחר ארוחה‪.‬‬

‫‪ .6‬אילו הורמונים מופרשים מההיפופיזה?‬ ‫א‪ADH, FSH, LH .‬‬ ‫ב‪ .‬אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון‬ ‫ג‪ ,LH .‬טסטוסטרון‬ ‫ד‪ .‬אדרנלין‪ADH ,‬‬ ‫‪ .7‬עלייה גבוהה וקבועה בריכוז הסוכר בדם מרמזת על‬ ‫א‪ .‬ליקויים בהפרשת מיצי העיכול‪.‬‬

‫ב‪ .‬ירידה בלחץ הדם‪.‬‬

‫ג‪ .‬ליקויים בהפרשת האינסולין‪.‬‬

‫ד‪ .‬אכילה מופרזת של פחמימות‪.‬‬

‫‪ .8‬מה נכון לומר על הורמונים?‬ ‫א‪ .‬כל הורמון משפיע על סוג אחד של תאי מטרה‪ ,‬וכל תא מושפע מהורמון יחיד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הורמון אחד יכול להשפיע על סוגים שונים של תאי מטרה‪ ,‬ותא אחד יכול להיות מושפע‬ ‫מהורמונים שונים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הורמון אחד יכול להשפיע על סוגים שונים של תאי מטרה‪ ,‬אך כל תא מושפע מהורמון יחיד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כל הורמון משפיע על סוג אחד של תאי מטרה‪ ,‬אך תא אחד יכול להיות מושפע מהורמונים שונים‪.‬‬ ‫‪ .9‬מעבר של מידע במסלול עצבי כרוך בהתרחשות של תהליכים כימיים ושל תהליכים חשמליים‪.‬‬ ‫מידע יכול לעבור דרך סינפסות רבות בזו אחר זו או דרך סינפסות מעטות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מידע יעבור מהר יותר כאשר‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫יש סינפסות רבות‪ ,‬כי תהליכים כימיים הם אטיים מתהליכים חשמליים‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫יש סינפסות רבות‪ ,‬כי תהליכים כימיים הם מהירים מתהליכים חשמליים‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫יש סינפסות מעטות‪ ,‬כי תהליכים כימיים הם אטיים מתהליכים חשמליים‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫יש סינפסות מעטות‪ ,‬כי תהליכים כימיים הם מהירים מתהליכים חשמליים‪.‬‬

‫‪ .10‬מה מאפיין משוב שלילי?‬ ‫א‪.‬‬

‫התהליך נמשך בלי הגבלה‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫הצטברות התוצר היא שמגבירה את התהליך‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫הצטברות התוצר היא שמפסיקה את התהליך‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫רעילות התוצר היא שמפסיקה את התהליך‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫‪63‬‬ ‫‪ .11‬אצל אדם בריא‪ ,‬רמת הגלוקוז בדם לאחר לילה של שינה מוּוסתת על ידי הורמונים ונשמרת‬ ‫פחות או יותר קבועה‪ .‬הוויסות ההורמונלי גורם ל‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫דיכוי צריכת האנרגיה של התאים‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ניצול מאגרי העמילן‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫ניצול מאגרי החלבונים‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫ניצול מאגרי הגליקוגן‪.‬‬

‫‪ .12‬כיצד פועל הורמון מעכב השתנה (‪ )ADH‬בכליה?‬ ‫א‪ .‬מגביר ספיגת המים חזרה לדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מגביר את ספיגת הסוכר חזרה לדם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מגביר את ספיגת הנתרן חזרה לדם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מווסת את ריכוז השתנן העובר מהכליה לשתן‪.‬‬ ‫‪ .13‬מהו הסדר הנכון בעליה הכמותית של ההורמונים הקשורים במחזור החודשי של האישה?‬ ‫א‪ .‬אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון‪F.S.H ,‬‬

‫ג‪ , F.S.H .‬פרוגסטרון‪ ,‬אסטרוגן‪.‬‬

‫ב‪ , F.S.H .‬אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון‪.‬‬

‫ד‪ .‬פרוגסטרון‪ ,‬אסטרוגן‪. F.S.H ,‬‬

‫‪ .14‬רמת האסטרוגן מווסתת על‪-‬ידי מנגנון משוב בין‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרחם‪ ,‬ההיפופיזה‪ ,‬הגופיף הצהוב‪.‬‬

‫ג‪ .‬השחלה‪ ,‬ההיפופיזה‪ ,‬ההיפותלמוס‪.‬‬

‫ב‪ .‬השחלה‪ ,‬ההיפותלמוס‪ ,‬צינור הביצית‪.‬‬

‫ד‪ .‬הרחם‪ ,‬ההיפופיזה‪ ,‬השיליה‪.‬‬

‫נימוק‪ :‬האסטרוגן מופרש מביצית מבשילה מהיום הראשון לתחילת הבשלתה בזקיק שבשחלה ועד היום ה‪ 14-‬בו היא מוכנה לצאת‬ ‫לקראת הפריה בצינור הביצים ( ביוץ ) ‪ .‬ההיפופיזה הפרישה את ההורמון ‪ F.S.H‬שהשפיע על הבשלת הביצית להבשלה בשחלה‪.‬‬ ‫ההיפותלמוס מעורר יצירת ‪ F.S.H‬בהיפופיזה‪.‬‬

‫***שאלות על הורמוני הרבייה יופיעו בפרק על הרבייה‬

‫‪.1‬‬

‫תאר והסבר את תפקידי הורמון אדרנלין‪ .‬מה הקשר בין הפרשת אדרנלין לבין מערכת העצבים‪.‬‬ ‫הורמון האדר נלין ("המרץ") הוא הורמון חשוב המופרש מבלוטת יותרת הכליה‪ .‬הורמון זה מכין את הגוף למצבי לחץ (מאפיין מצב של‬ ‫תגובת לחימה או בריחה)‪ .‬הוא משפיע על חלוקת זרימת הדם לאיברים השונים‪ ,‬על השרירים‪ ,‬ועל חילוף החומרים של סוכרים ‪:‬‬ ‫השפעתו מגבירה את פעולת הלב‪ ,‬את קצב ועומק הנשימה‪ ,‬את קצב חילוף החומרים‪ ,‬ואת כוח ההתכווצות של השרירים‪ .‬באותו זמן‬ ‫פוחתת זרימת הדם אל המעי ואל שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫במצב רגיל‪ ,‬יש הפרשה שוטפת של אדרנלין לדם מיותרת הכליה‪ .‬כאשר מגיע אל המוח מידע המתפרש כסכנה‪ ,‬מועברים דחפים‬ ‫עצביים דרך עמוד השדרה‪ ,‬בתדירות גבוהה מן הרגיל‪ ,‬אל יותרת הכליה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מופרשת כמות גדולה יחסית של אדרנלין‬ ‫לדם‪ .‬הדם מוביל את האדרנלין במשך שניות ספורות לכל חלקי הגוף וכל תא רגיש לאדרנלין מגיב בצורה האופיינית לו‪ .‬מכאן‬ ‫שהפרשת האדרנלין מבוקרת ע"י מערכת העצבים‪ .‬דוגמא זו ממחישה את הקשר ההדוק הקיים בין העצבים להורמונים‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪64‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מהו ההבדל המהותי בין הורמון האינסולין לבין הורמון האדרנלין?‬ ‫אינסולין = הורמון המשפיע באותו אופן על כל התאים בגוף‪.‬‬ ‫אדרנלין=הורמון המשפיע בצורה אחת על תאים מסוג מסוים ובצורה אחרת על תאים אחרים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫אדם מסוים שם לב שריח ורדים גורם אצלו להאצת קצב הלב‪ .‬לאחר זמן מה נזכר שחברתו הראשונה‬ ‫נהגה להשתמש בבושם ורדים‪.‬‬ ‫א ‪.‬תאר את המסלול העצבי וההורמונאלי מן הגירוי ועד האצת קצב הלב‪.‬‬ ‫עצב תחושתי קולט את הריח‪ ,‬התגובה מועברת דרך המוח לבלוטת יותרת הכליה‪ ,‬שמפרישה בתגובה‬ ‫אדרנלין‪ ,‬המאיץ את קצב הלב‪.‬‬ ‫ב ‪.‬האם תגובתו של האדם לריח הוורדים היא דוגמא לרפלקס מותנה ?נמק את תשובתך ‪.‬‬ ‫כן זוהי דוגמת רפלקס מותנה ‪.‬הגירוי המקורי הוא החברה עצמה ‪,‬והגירוי הוא גירוי חלופי ‪,‬המעורר‬ ‫את התגובה שעוררה במקור החברה‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫תאר דרך שבאמצעותה הורמונים נקשרים אל תא המטרה‪.‬‬ ‫יש מספר דרכים להתקשרות הורמון לתא המטרה‪:‬‬ ‫הורמונים מסיסים במים נקשרים לקולטנים על גבי קרום התא‪ ,‬ויוצרים תצמיד המשפיע על ויסות תהליכים בתא (תהליכים אנזימטיים)‬ ‫או על חדירות קרום התא‪.‬‬ ‫ישנם הורמונים סטרואידים המסיסים בשומן שחודרים את קרום התא וקרום הגרעין ומפעילים גנים בתא (הורמוני המין) ראה‬ ‫סרטונים מצורפים‪:‬‬ ‫‪http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1747&incat=1428&article_id=3506&act=forumPrint‬‬

‫‪.5‬‬

‫במערכת העצבים מידע מועבר באמצעות אותות חשמליים ובאמצעות תקשורת כימית‪.‬‬ ‫א ‪.‬ציין היכן במערכת העצבים מידע מועבר באמצעות אותות חשמליים ‪,‬והיכן במערכת זו מידע‬ ‫מועבר באמצעות תקשורת כימית‪.‬‬ ‫ב ‪.‬ציין הבדל אחד בין שני סוגי העברת המידע ותכונה אחת משותפת לשניהם‪.‬‬ ‫א‪ .‬אותות חשמליים – בתא עצב‪.‬‬ ‫תקשורת כימית – בסינפסה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הבדלים בין תקשורת כימית ובין העברת אותות חשמליים במערכת העצבים‪:‬‬ ‫תקשורת כימית אטית יותר ממעבר אותות חשמליים‪.‬‬ ‫בתקשורת כימית יש מגוון של נוירוטרנסמיטורים ומגוון של קולטנים ‪.‬ההעברה החשמלית פועלת בדרך אחת‪.‬‬ ‫בתקשורת כימית יכולים לעבור מסר מורכב וגם מסר כמותי ‪.‬בהעברה חשמלית – או שעובר אות או שלא‪.‬‬ ‫תכונות משותפות לשני סוגי העברת המידע‪:‬‬ ‫כיווניות‪.‬‬ ‫העברת האות כרוכה בשינוי בחדירות קרום התא‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪65‬‬

‫כבד‬ ‫‪ .15‬לכבד תפקודים רבים‪ ,‬איזה תפקיד מסייע לתהליכים הומאוסטטים?‬ ‫א‪ .‬יצירת שתנן מאמוניה‬ ‫ב‪ .‬יצירת גליקוגן מעודף גלוקוז‬ ‫ג‪ .‬נטרול רעלים כמו אלכוהול‬ ‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬ ‫‪ .16‬צבעה החום של הצואה נקבע אבדרך כלל כתוצאה מ‪-‬‬ ‫א‪ .‬מחזור של המוגלובין מתאי הדם האדומים‬ ‫ב‪ .‬כתוצאה מערבוב של מיצי המרה המיוצרים בכבד מפירוק ההמוגלובין של תאי דם אדומים "זקנים" ומופרשים למעי‬ ‫ג‪ .‬כתוצאה מפירוק של עודפי הגליקוגן בכבד‬ ‫ד‪ .‬כתוצאה מנוכחותם של סיבים שלא מתעכלים‬ ‫‪ .17‬התחנה הראשונה של המזון המעוכל שנספג מהמעי הדק לדם היא הכבד‪ .‬אחרי ארוחה עשירה בפחמימות‪,‬‬ ‫יהיה ריכוז הגלוקוז בדם הנכנס לכבד גבוה במידה ניכרת מריכוז הגלוקוז בדם היוצא מהכבד‪ .‬הסיבה לכך היא‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הגלוקוז מתפרק בכבד ומנוצלת על ידי תאי הכבד‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫בכבד מתפרקות הפחמימות לאבני הבנין שלהן‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫הגלוקוז הופך ברובו לגליקוגן הנאגר בכבד‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫הגלוקוז נאגר בכבד כחד סוכר ומשתחרר לדם בהתאם לצורכי הגוף‪.‬‬

‫דוגמאות להומאוסטזיס תקין בגוף האדם ולהפרתו‬ ‫‪ .1‬מתי מותר לנו לדבר על מנגנון הומאוסטטי באורגניזם חי? אם המנגנון מסוגל‪:‬‬ ‫א‪ .‬לשמור על "סביבה פנימית" קבועה למרות שינויים בסביבה החיצונית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לשמור על "סביבה פנימית" קבועה למרות שזו נוטה להשתנות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לשמור על "סביבה פנימית" קבועה‪ ,‬גם כאשר מופעלת על האורגניזם אנרגיה מבחוץ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כל הנ"ל נכונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬איזה מבין המצבים הבאים מעיד על קיום הומאוסטזיס באורגניזם החי?‬ ‫א‪ .‬כל תפקודי הגוף מופעלים באותה מידה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כמות המזון הנכנסת לאורגניזם זהה לכמות החומרים המופרשים מהגוף באותו פרק זמן‪.‬‬ ‫ג‪" .‬הסביבה הפנימית" אינה זהה לסביבה חיצונית‪.‬‬ ‫ד‪" .‬הסביבה הפנימית" בלתי תלויה יחסית בסביבה החיצונית‪.‬‬ ‫‪ .3‬גוף האדם יגיב לטמפרטורה חיצונית נמוכה על‪-‬ידי‪-‬‬ ‫א‪ .‬התכווצות כלי הדם ההיקפיים‪.‬‬

‫ג‪ .‬התרחבות כלי הדם בכל אזורי הגוף‪.‬‬ ‫‪65‬‬

‫‪66‬‬ ‫ב‪ .‬התרחבות כלי הדם ההיקפיים‪.‬‬

‫ד‪ .‬התכווצות כלי הדם בכל אזורי הגוף‪.‬‬

‫‪ .4‬איזו תכונה אינה משותפת לאדם ולעופות?‬ ‫א‪ .‬ויסות חום יעיל על‪-‬ידי אידוי מים מהשטח החיצוני של הגוף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ויסות הורמונאלי של התפתחות תאי הביצית בשחלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לב בעל מחיצה שלמה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תאי דם אדומים‪.‬‬ ‫נימוק‪ :‬להבדיל מהאדם‪ ,‬לעופות אין בלוטות זיעה על פני העור‪.‬‬ ‫‪ .5‬האדם שומר על טמפרטורת גוף קבועה למרות שהסביבה החיצונית משתנה‪ ,‬מכיוון שהוא מסוגל ‪-‬‬ ‫א‪ .‬לצמצם או להגביר את איבוד המים לסביבה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להגביר את יצור החום לסביבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לצמצם את איבוד החום לסביבה אך לא להגבירו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לצמצם ולהגביר את איבוד החום מגופו ואת יצור החום‪.‬‬

‫‪ .1‬נבדקו שתי דגימות שתן במעבדה‪ .‬בדגימה א' נמצא גלוקוז בשתן ודגימה ב' נמצאה חסרת גלוקוז בשתן‪.‬‬ ‫על סמך בדיקה זו‪:‬‬ ‫א‪ .‬מי מבין שני הנבדקים בריא ומי חולה בסוכרת? נמק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כיצד נוצר שתן חסר גלוקוז וכיצד נוצר שתן המכיל גלוקוז? הסבר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדוע אצל אדם חולה סוכרת‪ ,‬קיימת הפרשה מוגברת של שתן?‬ ‫א‪ .‬נבדק א' חולה בסוכרת‪ ,‬כי בשתנו נמצא גלוקז‪.‬‬ ‫נבדק ב' בריא‪ ,‬מפני שאין גלוקוז בשתנו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היווצרות שתן חסר גלוקוז ‪ -‬בתהליך הספיגה החוזרת של התסנין (הנעשה באבובית)‪,‬‬ ‫מולקולות הגלוקוז חוזרות אל הדם בתהליך אקטיבי (‪ .)10%‬תהליך זה מבוצע כהלכה בתנאי שריכוז‬ ‫הגלוקוז בדם מגיע עד רמה מסוימת‪.‬‬ ‫היווצרות שתן עם גלוקוז ‪ -‬כאשר רמת הגלוקוז בדם גבוהה מהרמה המסוימת‪,‬‬ ‫האבובית אינה יכולה לבצע את תהליך הספיגה החוזרת ולכן הגלוקוז נשאר בתסנין ומופרש בשתן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אצל אדם חולה בסוכרת כמויות השתן גדולות מפני שהגלוקוז מעלה את ריכוז המומסים (הלחץ האוסמוטי)‬

‫ולכן יש כניסה של‬

‫מים לאבובית ועלייה בכמות השתן‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפניך שלבים במנגנון ויסות רמת הגלוקוז בדם‪ .‬סדר אותם לפי סדר התרחשותם‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫פירוק גליקוגן בכבד‬

‫‪-‬‬

‫הפרשת אינסולין‬

‫‪-‬‬

‫עליה ברמת גלוקוז בדם‬

‫‪-‬‬

‫הפרשת גלוקגון‬

‫‪-‬‬

‫הגברת הקליטה של גלוקוז לתאים‬ ‫‪66‬‬

‫‪67‬‬

‫רמת נורמלית של גלוקוז בדם ‪ ----------------------------------------------‬רמת נורמלית של גלוקוז בדם‬

‫ירידה ברמת‬ ‫גלוקוז בדם‬ ‫עליה ברמת גלוקוז בדם‬

‫הפרשת אינסולין‬

‫הגברת הקליטה של גלוקוז לתאים‬ ‫רמה נורמלית של גלוקוז בדם‬

‫ירידה ברמת גלוקוז בדם‬

‫הפרשת גלוקגון‬

‫פירוק גליקוגן בכבד‬

‫‪ .3‬כחצי שעה לאחר אכילת כריך רמת הגלוקוז בדם עולה‪ ,‬כשעה אחר הארוחה רמת הגלוקוז בדם חוזרת לרמתה‬ ‫המקורית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הסבר את התהליך המתרחש בגוף מזמן אכילת הכריך עד לספיגת המרכיבים בדם‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫הסבר מדוע רמת הגלוקוז בדם עולה?‬

‫ג‪.‬‬

‫הסבר את ירידת רמת הגלוקוז בדם כשעה לאחר הארוחה‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫תהליך העיכול – הכריך עובר בפה תהליך של פירוק כימי(רוק) ופירוק מכאני (ריסוק המזון)‪ .‬עמילאז‬

‫המופרש ברוק מתחיל בפירוק העמילן הנמצא בכריך‪ .‬מהושט הכריך המרוסק עובר לקיבה ושם ממשיך‬ ‫הפירוק המכאני‪ ,‬העיסה עוברת לתריסריון‪ .‬בתריסריון נמשך הפירוק הכימי של העמילן בעזרת מיצי‬ ‫התריסריון המופרשים אליו‪ ,‬עיכול העמילן מסתיים במעי הדק בעזרת מיצי עיכול במעי‪.‬‬ ‫בסופו של התהליך העמילן יתפרק ליחידות של גלוקוז‪ ,‬הגלוקוז נספג בהמשכו של המעי הדק לדם ‪ .‬ספיגת‬ ‫הגלוקוז לדם נעשית בחלקה באופן פסיבי ובחלקה באופן אקטיבי ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעקבות עיכול הכריך העמילן שנמצא בכריך התפרק בתהליך העיכול ליחידות הבניין שלו – גלוקוז‪.‬‬ ‫הגלוקוז נספג ממערכת העיכול לדם ולכן רמתו בדם עלתה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רמה גבוהה של גלוקוז בדם (מעוררת את תאי בטא בלבלב) להפרשת הורמון אינסולין‪.‬‬ ‫הורמון זה גורם להגברת החדירות של הגלוקוז בדם לתאים‪ ,‬לכן רמת הגלוקוז בדם יורדת‪.‬‬ ‫‪ .4‬בדיקות דם ושתן מאפשרות לרופא לקבוע האם אדם בריא או שיש בעיה בגופו‪.‬‬ ‫א‪ .‬הסבר כיצד תוצאות של בדיקות מאפשרות לרופא לקבוע את מצבו הבריאותי של האדם‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫תהליכי ההומיאוסטזיס מגיבים לשינויים סביבתיים ופנימיים ובזכותם התנודות בהרכב דם ושתן מאד קטנות‪ .‬המדדים‬ ‫של מצב ההומאוסטזיס ידועים ‪ .‬במצבים פתולוגים יש חריגות מאותם גבולות צרים והדבר עשוי להשתקף בבדיקות‬ ‫הדם והשתן‪ .‬הטיפול במצבים אלה מטרתו להחזיר את הערכים לגבולות הנורמלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רשום שני מדדים שנבדקים בבדיקת דם וכיצד הם יכולים להצביע על מצבו הבריאותי של האדם‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫‪67‬‬

‫‪68‬‬ ‫רמת גלוקוז בדם‪ :‬רמת גבוהה מדי של גלוקוז מרמזת על מחלת הסוכרת‪.‬‬ ‫רמת כולסטרול‪ :‬רמה גבוהה מרמזת על סכנה של סתימות בעורקים‪.‬‬ ‫ערכים גבוהים של תאי דם לבנים יכולים להצביע על זיהום‪.‬‬ ‫‪ .5‬על מנת לבדוק האם ישנה הפרה במצב היציב של הגוף ‪ ,‬בודקים את הדם‪ ,‬מדוע?‬ ‫הדגם תוך התייחסות לשינוי בשניים ממרכיבי הדם‪.‬‬ ‫כיוון שבדם של אדם בריא יש בדרך כלל ריכוז קבוע יחסית של חומרים מומסים ומספר קבוע יחסית של תאי הדם לבנים ותאי דם‬ ‫אדומים‪ ,‬הפרה של ערכים אלו מעידה על סטייה מהמצב התקין‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫ עליה במספר תאי דם לבנים מעידה על חדירת גורם זר לגוף ועל תגובת הגוף לגורם זה‪.‬‬‫ עודף גלוקוז בדם מעיד על בעיות במערכת ההפרשה או בהורמונים המאזנים את ריכוז הסוכר בדם‪ :‬אינסולין וגלוקגון‪.‬‬‫‪ .6‬בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על כמות הדם (במ"ל) הזורמת במשך דקה בחלקי גוף שונים באדם‪ ,‬כשהגוף נמצא בשלושה‬ ‫מצבים שונים‪.‬‬ ‫מנוחה‬

‫פעילות קלה‬

‫פעילות נמרצת‬

‫חלקי הגוף‬ ‫!‬

‫‪750‬‬

‫‪750‬‬

‫‪750‬‬

‫שריר הלב‬

‫‪250‬‬

‫‪350‬‬

‫‪750‬‬

‫שרירי השלד !‬

‫‪1200‬‬

‫‪4500‬‬

‫‪12500‬‬

‫עור !‬

‫‪600‬‬

‫‪1500‬‬

‫‪1800‬‬

‫מעיים ואיברים פנימיים‬

‫‪1400‬‬

‫‪1100‬‬

‫‪600‬‬

‫מוח‬

‫ענה על השאלות הבאות על פי הטבלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬תאר את מגמת ההשתנות של כמות הדם באיברים השונים בזמן פעילויות שונות‪.‬‬ ‫במוח –אין שינוי בכמות הדם הזורמת במשך בשלושת מצבי הפעילות השונים של האדם‪.‬‬ ‫בשריר הלב‪ -‬יש עלייה בכמות הדם הזורמת אליו ממצב של מנוחה עד לפעילות נמרצת הכמות עולה פי ‪.3‬‬ ‫בשרירי השלד‪ -‬יש עלייה מהירה מאוד בכמות הדם הזורמת אל שרירי השלד ממצב מנוחה לפעילות קלה‬ ‫פי ‪ 4‬לערך וממצב של פעילות קלה לנמרצת העלייה היא פי ‪ 3‬לערך‪.‬‬ ‫בעור‪ -‬יש עלייה גדולה בכמות הדם הזורמת אל העור ממצב של מנוחה לפעילות קלה פי ‪ 2.5‬לערך וממנה לפעילות‬ ‫נמרצת יש עלייה מתונה בזרימת הדם לעור ‪.‬‬ ‫במעיים ואיברים פנימיים‪ -‬יש ירידה מתונה בכמות הדם הזורמת אליהם במעבר ממצב של מנוחה למצב של פעילות‬ ‫קלה וירידה גדולה בכמות הדם הזורמת אליהם במעבר ממצב של פעילות קלה לנמרצת‬ ‫פי ‪ 2‬לערך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר את מגמות ההשתנות של כמות הדם ‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫בשריר הלב‪.‬‬

‫(‪)2‬‬

‫בשרירי השלד‪.‬‬

‫(‪)3‬‬

‫במעיים ובאיברים פנימיים‪.‬‬

‫(‪)4‬‬

‫בעור‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪69‬‬ ‫(‪)5‬‬

‫במוח‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסבר למגמת ההשתנות בהזרמת הדם לאיברים השונים‪ -‬באמצעות בקרה מרכזית ובקרה מקומית‪:‬‬ ‫במעבר ממנוחה למצב של מאמץ מועבר מידע למרכז הבקרה המרכזית של מערכת הדם בגזע המוח‪ ,‬על השינויים ברמת הפחמן‬ ‫הדו חמצני בדם‪ .‬המידע נקלט ע"י חיישנים הרגישים לשינויים ברמת החומציות בדם‪( ,‬ממוקמים בדופנות עורקי הצוואר ובקשת אבי‬ ‫העורקים)‪ .‬מהחיישנים יוצאים תאי עצב של מערכת העצבים האוטונומית [הלא רצונית] אל המוח‪.‬‬ ‫המידע מעובד והמוח מגיב – שולח דחפים עצביים אל‪:‬‬ ‫א ‪ .‬קוצב הלב המגביר את קצב הפעילות שלו [לדוגמא מדופק של ‪ 70‬פעימות בדקה ל‪ 100 -‬פעימות בדקה]‬ ‫ב‪ .‬שריר הלב – עוצמת ההתכווצות וההרפיה עולה – הדבר מגדיל את נפח הפעימה ‪,‬כמות הדם המוזרמת בו גדלה מאוד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שרירי העורקים – הם מתכווצים‪ ,‬לחץ הדם בהם עולה ומהירות הזרימה עולה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שרירים טבעתיים בקצות העורקיקים ברקמות הפעילות שהם שרירי הרגליים מתרחבים‪ ,‬יותר דם יגיע אליהם‬ ‫כאיבר הפעיל‪ .‬במצב מנוחה דם כמות הדם הזורמת בשרירים פחותה בהרבה‪ .‬התרחבות הסוגרים מאפשרת‬ ‫הזרמת דם מוגברת לרקמות בשעת מאמץ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬במקביל‪ ,‬סגירת סוגרים חלקית ברקמות פנימיות שהן פחות פעילות כמו המעיים והאיברים הפנימיים (כמו‬ ‫כליות)‪ ,‬הצרות זו של כלי הדםלרקמות הפנימיות מאפשרת חלוקת דם שונה במצב מאמץ‪.‬‬ ‫ו‪ .‬במקביל הרחבת הסוגרים בקצות העורקיקים בעור‪ ,‬מזרימה כמות גדולה יותר של דם אל היקף הגוף – הדבר‬ ‫מאפשר פיזור חום שנוצר בגוף והסעתו אל הסביבה החיצונית [שהינה קרה יותר בדרך כלל]‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יותרת הכליה – מפרישה הורמון אדרנלין המגביר את פעילות קוצב הלב‪ .‬השפעת האדרנלין מתמשכת והיא‬ ‫תשפיע עד להעלמות ההורמון מהדם‪.‬‬ ‫בקרה מקומית קשורה לרגישות הסוגרים בקצות העורקיקים לרמת הפחמן הדו חמצני בסביבתם‪:‬‬ ‫– רמה גבוהה שלו גורמת להרפייתם‪ .‬גם תגובה זו מגבירה את זרימת הדם לאיבר הפעיל‪.‬‬

‫אחריות האדם לבריאותו‬ ‫‪ .1‬הפתרון להשמנת יתר הוא‬ ‫א‪ .‬דיאטה דלת אנרגיה ללא שומנים ופעילות גופנית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דיאטה דלת אנרגיה הכוללת את כל אבות המזון והויטמינים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דיאטה דלה בשומנים ופחמימות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דיאטה דלה בחלבונים ושומנים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה מבין הבאים מהווה חומר הגורם להתמכרות בעשן סיגריה?‬ ‫א‪ .‬עיטרן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פחמן חד חמצני‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ניקוטין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פיח‪.‬‬ ‫‪69‬‬

‫‪70‬‬

‫‪ .3‬אדם המשתמש בגלולת מרץ כדי להתרכז בבחינה מגלה לאחר מספר התנסויות חוזרות שהגלולה כבר אינה‬ ‫משפיעה על עירנותו כבעבר‪ .‬הסיבה לכך קשורה ב‬ ‫א‪ .‬תופעת "ההתרגלות" של תאי העצב ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תופעת התלות הגופנית בגלולה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הרס של תאי עצב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פגיעה ביצור של נוירוטרנסמיטר ים בתאי העצב‪.‬‬ ‫‪ .4‬סמים מעוררים גורמים ל‪-‬‬ ‫א‪ .‬מגבירים מעבר נוירוטרנסמיטרים בסינפסות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מאטים מעבר נוירוטרנסמיטר ים בסינפסות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חוסמים מעבר דחפים שמקורם בתאי חישה הרגישים לכאב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מגרים תאים במרכז הראייה או השמיעה במוח‪.‬‬ ‫‪ .5‬מהו המשפט שאינו נכון לגבי האלכוהול‬ ‫א‪ .‬פוגע באופן ישיר בתאי העצב ומגדיל את שיעור התמותה שלהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גורם לתת תזונה אצל אנשים מכורים מעיון שהם אינם מרגישים תחושת רעב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדכא פעולות של מרכזי הבקרה במוח הכרוכים בשליטה על התנהגות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬גורם לנזק מצטבר בכבד בכל רמה של צריכת אלכוהול‪.‬‬ ‫‪ .6‬התמכרות היא מצב שבו‬ ‫א‪ .‬דחף כפייתי לצריכה של חומר מסוים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הופעת תופעות גופניות כאשר לא משתמשים בחומר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התפתחות סבילות לחומר‪ ,‬במובן זה שדרושה כמות הולכת וגדלה של החומר כדי להשיג את אותו האפקט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .1‬דיאטה בה הרכב החלבון איננו מאוזן עלולה לפגוע בתפקוד מערכות הגוף לדוגמא מערכת הרבייה‪.‬‬ ‫התשובה צריכה להתייחס לנקודות הבאות‪ :‬חלבון מורכב מהחומצות אמיניות חלקן חיוניות‪ .‬תהליך בניית החלבון בגוף פועל על‬ ‫פי עקרון "הכל או לא כלום"‪ .‬מחסור בחומצה אמינית חיונית יפגע בתפקוד מערכות הגוף‪ .‬במערכת הרבייה עלולה להיות פגיעה‬ ‫ב‪ :‬בניית תאים‪ ,‬אנזימים‪ ,‬הורמוני רבייה‪.‬‬ ‫חובה להתייחס לקשר בין העיכול כמקור לחומצות אמיניות לתאים וכן את הקשר בין המערכות ובין החלבונים להורמוני הרבייה‪.‬‬

‫‪ .2‬בזמן עישון משתחררים מן הסיגריות עטרן (השוקע על דפנות הריאה) והגז ‪ , CO‬הגורמים לכך‬ ‫שחייל מעשן יתקשה יותר באימונים בשדה לעומת מצב שבו הוא לא היה מעשן‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫‪71‬‬ ‫העטרן השוקע בריאות מקטין את פני שטח הנאדיות ומקטין את חילוף הגזים‪ .‬כתוצאה מכך פחות חמצן נקלט‪,‬‬ ‫נקשר ומובל לתאים‪ .‬ל ‪ CO‬יש אפיניות (זיקה) גבוהה להמוגלובין שבתאי דם אדומים יותר מאשר לחמצן‪,‬‬ ‫התקשרותו להמוגלובין חוסמת את אתרי הקישור של המוגלובין לחמצן ולכן נקשר פחות חמצן‪ .‬התוצאה‬ ‫ממחסור בחמצן‪ ,‬החייל יסבול מקשיי נשימה‪ ,‬תהיה ירידה בכושר הגופני שלו ‪,‬תתבצע בתאים שלו פחות נשימה‬ ‫תאית והוא יפיק פחות אנרגיה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אצל אנשים במצב רעב מתקדם אנו עדים לתופעה של התנפחות הבטן כתוצאה מירידה ברמת החלבונים בדם‪( .‬ההתנפחות היא‬ ‫בצקת הנובעת מהצטברות נוזלים ברקמות)‬ ‫א‪ .‬על פי הידוע לך על החזרת מים מהרקמות אל נימי הדם‪ ,‬הסבר את המתרחש בבטן כתוצאה מירידה ברמת‬ ‫החלבונים בדם?‬ ‫ב‪ .‬מהו הפתרון הרצוי למצב זה ? הסבר‪.‬‬ ‫א‪ .‬ברעב‪ ,‬בהיעדר פחמימות ושומנים האדם משתמש בחלבונים המצויים בדם לצורך הפקת אנרגיה‪.‬‬ ‫בגלל מחסור בחלבונים בדם הריכוז האוסמוטי של הדם יורד‪ ,‬תמיסת הדם נעשית היפוטונית יחסית‬ ‫לרקמות ומים עוברים מהדם לנוזל הבינתאי הנמצא ברקמות‪ .‬זוהי תופעת הבצקת‪ .‬הצטברות זו של‬ ‫נוזלים ניכרת במיוחד באזור הבטן מכיוון שאין בבטן צלעות המגבילות את גודלה כמו בגב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפתרון הוא דיאטה מאוזנת‪ ,‬צריכת פחמימות שומנים וחלבונים תקינה‪ ,‬כך ריכוז החלבונים בדם‬ ‫יחזור להיות תקין‪.‬‬

‫מערכת הרבייה באדם‬ ‫‪.1‬‬

‫תאי ביצית המכילים כמות קטנה יחסית של חלמון‪ ,‬נמצאים בדרך‪-‬כלל בבעלי‪-‬חיים שהעובר שלהם‪:‬‬ ‫א‪ .‬נוצר בהפריה חיצונית‪.‬‬

‫ג‪ .‬מתפתח מחוץ לגוף האם‪.‬‬

‫ב‪ .‬מתפתח בגוף האם‪.‬‬

‫ד‪ .‬מתפתח בדרך אל‪-‬מינית‪.‬‬

‫נימוק‪ :‬עובר המתפתח בגוף האם מקבל את מזונו מדם האם באופן שוטף‪ ,‬ולא מחומרי אגירה‪ .‬כמות החלמון הקטנה בביצית‬ ‫מספיקה להזין את העובר מרגע ההפריה( המתרחשת ב"חצוצרה" ) ועד השתרשותו ברחם ( בערך ‪ 5‬ימים )להתפתחות עוברית ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫לאחר שביצית מופרית מגיעה אל הרחם‪:‬‬ ‫א‪ .‬היא נשתלת בדופן הרחם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היא ממשיכה להתחלק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מתחילים להתפתח קרומי המגן של העובר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מתרחשים כל התהליכים האלה‪.‬‬ ‫נימוק‪ :‬ביצית מופרית מגיעה לרחם ‪,‬נצמדת לכלי דם ברחם‪ ,‬מהם יפעפע מזון וחמצן מדם האם לדם העובר‪ ,‬חומרי פסולת יורחקו‬ ‫מהעובר‪ .‬הביצית החלה את התחלקותה מיד לאחר ההפריה‪ ,‬עוד בצינור הביצים‪ .‬חלוקה זו ממשיכה כדי לאפשר את גדילת העובר‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫תאומים זהים מתפתחים כאשר‪:‬‬

‫‪71‬‬

‫‪72‬‬ ‫א‪ .‬שני תאי ביצית מופרים על‪-‬ידי תא זרע אחד‪ ,‬ומכל אחד מתפתח עובר שלם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שני תאי זרע חודרים לאותו תא ביצית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תא ביצית מתחלק לשני תאי בת לפני ההפריה ומכל אחד מתפתח עובר שלם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שני תאי הבת של התא המופרה ( הזיגוטה ) נפרדים ומכל אחד מתפתח עובר שלם‪.‬‬ ‫נימוק‪ :‬תאומים זהים מוצאם מאותה ביצית מופרית‪ .‬מיד בחלוקת התא הראשונה של הזיגוטה ( תא עוברי ראשון) נפרדים שני‬ ‫התאים החדשים זה מזה וכל תא מתרבה ויוצר עובר עצמאי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מהו הרצף של מהלך הרבייה?‬ ‫א‪ .‬גמטה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬

‫ג‪ .‬מיוזה‪ ,‬גמטה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מיטוזה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬גמטה‪.‬‬

‫ד‪ .‬זיגוטה‪ ,‬גמטה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬

‫נימוק‪ :‬קודם כל מתרחש תהליך מיוזה המביא ליצירת תאי מין ( גמטה ) ‪ .‬תאי מין שונים ( זכר ונקבה ) עוברים הפרייה‪ .‬התא‬ ‫העוברי ( זיגוטה ) מתרבה על‪-‬ידי חלוקת מיטוזה לתאים רבים חדשים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫הופעתו של איזה מהתהליכים הבאים קשור למעבר מחיים במים לחיים ביבשה‪:‬‬ ‫א‪ .‬רבייה זוויגית ( מינית )‪.‬‬

‫ג‪ .‬רבייה אל‪-‬זוויגית ( אל‪-‬מינית )‪.‬‬

‫ב‪ .‬הפריה פנימית ‪.‬‬

‫ד‪ .‬הפריה חיצונית‪.‬‬

‫נימוק‪ :‬ביבשה יש סכנת התייבשות תאי המין ‪ ,‬ולכן‪ ,‬צריך להפרות ללא מגע של תאי המין עם האוויר ה"יבש" ‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫הסבר שתי דרכים בהן תהליך המיוזה מגדיל את השונות הגנטית‪ 8 ( .‬נק' )‬ ‫‪ .)1‬התפלגות ‪ /‬הפרדה בלתי תלויה בין זוגות כרומוזומים הומולוגיים‬ ‫‪ )2‬בשחלוף ‪ /‬קרוסינג אובר – החלפת קטעי כרומוזום בין כרומוזומים הומולוגיים‬ ‫‪ .)3‬התקבלה גם תשובה‪ :‬במיוזה חלה הפחתה של מספר הכרומוזומים לחצי‪ .‬העובר מקבל ‪n‬‬ ‫כרומוזומים מהורים שונים‪ .‬העובר בעל צירוף גנים חדש והוא שונה משני הוריו‪.‬‬ ‫( ‪ 2‬דרכים ‪ 4 X‬נק' = ‪ 8‬נק')‬ ‫הערה‪ :‬תלמיד שכתב מוטציות – יפסיד ‪ 4‬נקודות‪ .‬מוטציה היא נדירה ולא קשורה לתהליך המיוזה‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬מה היתרונות ומה החסרונות ברבייה מינית להמשך קיום המין?‬ ‫ברבייה מינית נוצרים פרטים מאותו המין השונים במידה מסוימת אחד מהשני כאשר יש שינוי בבית הגידול יש סיכוי שחלקם‬ ‫יהיו מותאמים לבית הגידול החדש וישרדו בו‪ .‬החיסרון הוא שההורים הצליחו לגדול בבית הגידול‪ ,‬הצאצאים השונים שיתקבלו‬ ‫ברבייה מינית יכול להיות שחלקם יהיו פחות מותאמים לבית הגידול הקיים והסיכוי לשרוד יהיה קטן יותר‪.‬‬ ‫בנוסף לרבייה מינית חייבים להיות לפחות שני פרטים במצב שיש הכחדה של מין מסוים לפעמים לא תתקיים רבייה מינית כי‬ ‫מספר הפרטים קטן מאוד והסיכוי שהם יגיעו אחד לשני נמוך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרונות ומה החסרונות ברבייה מינית לתועלת האדם?‬

‫‪72‬‬

‫‪73‬‬ ‫אדם מגדל צמחים ובעלי חיים לתועלתו כאשר יש רביה מינית נוצרים פרטים שונים שחלקם מוצלחים מבחינת האדם כמו‬ ‫הוריהם וחלקם פחות ולכן זה חסרון שלא כולם אחידים כמו ההורים ( לדוגמא כמות חלב בפרות כמות פרי עגבניות על צמח‬ ‫מסוים) היתרון שיש שונות בין הפרטים מאותו המין שהאדם יכול לבחור את המתאמים לו ביותר מהצאצאים ואותם להמשיך‬ ‫להכליא ולבחור שוב את המתאימים ביותר וכל האדם לאורך שנים עשה אבולוציה בבעלי חיים וצמחים לתועלתו‪.‬‬ ‫‪ .3‬מהי התוצאה העיקרית של תהליך המיטוזה? ומה התהליך שגרם לתוצאה זו ?‬ ‫במיטוזה מקבלים שני תאים שבכל אחד מספר דיפלואידי של כרומוזומים ושני התאים זהים גנטית‪.‬‬ ‫בתחילת המיטוזה בכל תא מספר דיפלואידי של כרומוזומים כל כרומוזום בנוי משתי כרומטידות זהות‪ .‬בזמן המיטוזה כרומטידות‬ ‫האחיות (שה ן בעלות מטען גנטי זהה)נפרדות כל כרומטידה הולכת לקוטב נגדי ולכן בסוף התהליך בכל תא יש מספר שווה של‬ ‫כרומוזומים והמטען הגנטי זהה‪.‬‬ ‫‪ .4‬נ יתן להסיק שתאומים שהם בן ובת לא נוצרו מהפריה של ביצית אחת על ידי תא זרע אחד‪ .‬הסבר‪ 12 .‬נק'‬ ‫קיימים שני סוגים של תאומים‪ :‬תאומי זהים הנוצרים מביצית אחת ותא זרע אחד שלאחר ההפריה הביצית המופרית מתפצלת לשני‬ ‫עוברים נפרדים‪ .‬שני העוברים הם בעלי מידע גנטי זהה‪ .‬ולכן תאומים זהים הם תמיד בני אותו הזוויג‪.‬‬ ‫הסוג השני של תאומים הם תאומים אחאים – אלו תאומים שנוצרו משתי ביציות ושני תאי זרע ולכן הם יכולים להיות מזוויגים שונים‪.‬‬ ‫יכול להיות שתא ביצה אחד יופרה על ידי תא זרע המכיל כרומוזום ‪ X‬ואז תתקבל בת ויכול גם להיות שתא זרע המכיל כרומוזום ‪Y‬‬ ‫יפרה את תא הביצה השני ואז יתקבל בן‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫כיצד נוצרים תאומים זהים‪ ,‬וכיצד נוצרים תאומים לא זהים?‬


‫תאומים זהים נוצרים מביצית אחת (שמופרת על ידי זרע אחד‪ ,‬ולאחר מכן מתפתחים ממנה שני עוברים)‪.‬‬ ‫תאומים לא זהים נוצרים משתי ביציות (שמופרות על ידי שני תאי זרע בעת ובעונה אחת‪ ,‬ומכל אחת מהביציות מתפתח עובר)‪.‬‬ ‫‪ .6‬תאי הזרע הנוצרים במהלך המיוזה (חלוקת הפחתה) באותו פרט‪ ,‬אינם זהים זה לזה בהרכב הגנטי שלהם‪.‬‬ ‫א‪ .‬הסבר כיצד נוצרים תאי הזרע שאינם זהים זה לזה בהרכבם הגנטי‪ .‬בהסברך פרט שני‬ ‫תהליכים המתרחשים במיוזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר את היתרון של השונות המתקבלת ברבייה זוויגית להישרדות הצאצאים‪ 13( .‬נק')‬ ‫א‪ .‬יצירת תאי זרע‪ .‬שני תהליכים במהלך המיוזה הגורמים ליצירת שונות גנטית בגמטות‪/‬תאי הרבייה‪/‬תאי‬ ‫הזרע‪:‬‬ ‫תהליך ‪ : 1‬התפלגות‪ /‬הפרדות אקראית‪ ,‬בלתי תלויה‪ ,‬בין זוגות כרומוזומים הומולוגיים שכל אחד מקורו בהורה אחר‪)4( .‬‬ ‫תהליך ‪ :2‬שחלוף‪ /‬קרוסינג אובר ‪ -‬החלפת קטעי כרומוזום בין זוגות כרומוזומים הומולוגיים (כתוצאה מכך נוצרים צירופים‬ ‫חדשים של אללים בכל הומולוג)‪)4( .‬‬ ‫ב‪( .‬שונות גנטית פירושה צירופי גנים שונים באוכלוסיה‪ /‬מגוון גנוטיפים) כאשר יחול שינוי בתנאי הסביבה‪ ,‬קיים סיכוי גדול‬ ‫שצירופי גנים מסוימים יהיו יותר מותאמים לתנאי הסביבה החדשים (‪ )2‬בעלי גנוטיפים אלה ישרדו (‪ )1‬ויעמידו צאצאים ותהיה‬ ‫המשכיות למין (‪ .)1‬כלומר סיכויי הישרדות גדולים יותר‪.‬‬ ‫תזכורת‪( :‬לרבייה אל‪-‬זוויגית יתרון בתנאי סביבה יציבים‪ .‬גנוטיפים מוצלחים‪ /‬מותאמים לסביבה שרדו‪ ,‬התכונות יעברו במדויק‬ ‫לצאצאים וכך גם הם יותאמו לתנאי הסביבה הקיימים)‪.‬‬ ‫‪73‬‬

‫‪74‬‬

‫‪.7‬‬ ‫‪ .8‬לפניך שרטוט של הבקרה ההורמונלית במערכת הרבייה באדם (בזכר ובנקבה)‬

‫היפותלמוס‬

‫היפופיזה‬ ‫הורמון ב‬ ‫הורמון א‬

‫בלוטת מין‬

‫רמת ההורמון בפלזמה‬

‫א‪ .‬אילו הורמונים מופרשים מן ההיפופיזה בזכר ובנקבה ומהי השפעתם בכל אחד מן הזוויגים? התייחס‬ ‫להשפעת כל אחד מן ההורמונים‪ 51/3(.‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬התייחס לזכר וציין מהו מנגנון המשוב המתקיים וכיצד ישתנה מאזן ההורמונים בחיה מסורסת‬ ‫(התייחס לכל ההורמונים במערכת הזכרית)‪ 5( .‬נקודות)‬ ‫* חיה מסורסת היא חיה שעברה כריתה של בלוטות המין‪.‬‬ ‫א‪ .‬ההורמונים המופרשים הם ‪ FSH‬ו – ‪.LH‬‬ ‫בנקבה – הפרשת ‪ FSH‬גורמת להתפתחות זקיק בשחלה והפרשת אסטרוגן מהשחלה‪ LH ,‬גורם לביוץ והפיכתו הזקיק לגוף‬ ‫צהוב מפריש הורמונים‪.‬‬ ‫בזכר גורם ‪ LH‬ליצור טסטוסטרון בתאים באשך‪ FSH ,‬ביחד עם הטסטוסטרון גורמים לייצור תאי זרע באשך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מנגנון המשוב בזכר – ההורמון טסטוסטרון יוצר משוב שלילי על ההיפופיזה (היפותלמוס)‪ .‬ברמות‬ ‫גבוהות של הטסטוסטרון יש דיכוי וירידה ברמות הגונדוטרופינים ולכן בחיה מסורסת אין ייצור הטסטוסטרון‬ ‫ולכן רמת הטסטוסטרון בפלזמה תהיה נמוכה ולכן עם פעולת המשוב רמת הגונדוטרופינים מההיפותלמוס‬ ‫עולה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫תאר בקצרה משוב חיובי ומשוב שלילי במחזור הווסת‪ .‬לכל אחד מן המשובים ציין‪:‬‬ ‫‪74‬‬

‫‪75‬‬ ‫ אילו הורמונים מעורבים במשוב‪.‬‬‫ מאין מופרש כל אחד מהם‪.‬‬‫ מהו איבר המטרה של כל הורמון‪ 13( .‬נקודות)‬‫משוב חיובי‪ FSH :‬שמופרש מההיפופיזה מעודד התפתחות זקיק בשחלה‪ ,‬הזקיק מפריש אסטרוגן‪ ,‬שמעודד‬ ‫עוד הפרשה של ‪ FSH/LH‬מההיפופיזה‪.‬‬ ‫משוב שלילי‪ :‬לאחר הביוץ‪ ,‬פרוגסטרון וגם אסטרוגן המופרש מהגופיף הצהוב מעכב הפרשת ‪ LH‬ו‪FSH-‬‬ ‫מההיפופיזה וכך נמנעת התפתחות זקיקים נוספים‪.‬‬ ‫‪ .10‬אצל ספורטאים שנוהגים לקחת הורמונים סטרואידים (כגון טסטוסטרון) נפגעים תאי הזרע‪.‬‬ ‫הסבר מדוע רמה גבוהה של טסטוסטרון בדם פוגעת בייצור תאי זרע‪ .‬בתשובתך העזר בתוצאות הניסוי‪.‬‬ ‫רמה גבוהה של טסטוסטרון פוגעת בייצור תאי הזרע משום שטסטוסטרון מעכב במשוב שלילי הפרשת ‪FSH‬‬ ‫מההיפופיזה‪ ,‬ולפי תוצאות הניסוי ניתן לראות כי ל‪ FSH -‬יש השפעה של העלאת אחוז יצירת תאי הזרע‬ ‫בכ‪ ,45% -‬ירידה ברמת ‪ FSH‬אם כך תפגע ביצירת תאי הזרע‪.‬‬ ‫‪ .11‬א‪ .‬מהן היתרונות ומה החסרונות של הפריה פנימית?‬ ‫• מאפשרת שמירה טובה על תאי הזרע והביצה שהתלכדו לזיגוטה ומבטיחה התפתחות מוגנת של הצאצאים;‬ ‫• מספר תאי הזרע ותאי הביצה בהפריה פנימית קטן יחסית להפריה חיצונית‪ ,‬ומשמעותו מספר קטן של גמטות נקביות‬ ‫וזכריות וחיסכון במשאבים ליצירת הגמטות;‬ ‫• הפריה פנימית יכולה להתקיים במקומות מגוונים יותר מאשר הפריה חיצונית‪ ,‬שיכולה להתקיים רק בסביבה מימית‪.‬‬ ‫החסרונות בהפריה פנימית‪:‬‬ ‫•‬

‫משאבים רבים מושקעים על ידי כל אורגניזם ובייחוד על ידי הנקבות‪ ,‬כדי ליצור מערכת מין מורכבת ומוגנת שתקלוט את‬ ‫הגמטות הזכריות‪ ,‬תאפשר הפריה יעילה‪ ,‬תכיל את העובר המתפתח ותאפשר התפתחות מוגנת של הצאצא;‬

‫•‬

‫הפריה פנימית‪ ,‬כמו הפריה חיצונית‪ ,‬מחייבת אף היא תיאום מדויק בזמן ובמקום בין הפרשת תאי המין של הזכר ושל‬ ‫הנקבה‪ ,‬מאחר שאם תאי הזרע ותאי הביצה לא ישתחררו באותו הזמן ויהיו מרוחקים אלה מאלה לא תתרחש הפריה‪.‬‬

‫•‬

‫בדרך כלל‪ ,‬לבעלי חיים המתרבים בהפריה פנימית יש פחות צאצאים;‬

‫•‬

‫במינים רבים יש השקעה הורית גם בטיפוח הצאצא לאחר בואו לעולם בדרך זו או אחרת‪.‬‬

‫•‬

‫במקרים רבים יש צורך להשקיע רבות בהתנהגות של חיזור‪ ,‬וזאת כדי ליצור אינטראקציה עם בן‪/‬בת הזוג‪ :‬צריך לפתח‬ ‫הורמונים‪ ,‬צבעים‪ ,‬ריחות‪ ,‬קולות‪ ,‬ריקוד חיזור ועוד‪.‬‬

‫‪ .12‬מהם התנאים הדרושים כדי שתתקיים הפריה פנימית ?‬ ‫כדי שתתקיים הפריה פנימית‪ ,‬תאי המין של הזכר ושל הנקבה צריכים להגיע לבשלות מינית באותו הזמן המושג באמצעות‬ ‫שינויים ההורמונליים‪ .‬תהליך הרבייה מוסדר באמצעות מנגנוני תקשורת בתוך הייצור‪ ,‬בין הזוויגים ובינם לסביבה‪.‬‬

‫אקולוגיה‬ ‫‪75‬‬

‫‪76‬‬ ‫מבט על‬ ‫נושא האקולוגיה מייצג את רמת הארגון המערכתית‪.‬‬ ‫לנושא כמה היבטים ייחודיים‪:‬‬ ‫• מזמן שילוב של לימוד נושאים תיאורטיים עם הוראת הטבע בשדה והיכרות עם מגוון בתי גידול ומינים בארץ‪.‬‬ ‫• מזמן עיסוק בנושאים רלוונטיים הנוגעים למעורבות האדם בסביבתו‪ ,‬ברמה הגלובלית‪ ,‬האזורית והמקומית‪.‬‬ ‫• מאפשר פיתוח מודעות לדילמות הקשורות לאחריות האדם לסביבה ולסוגיות של שימור מול פיתוח הסביבה‪.‬‬ ‫מומלץ ל למד את הנושא בשילוב מעקב אחרי אחד מבתי הגידול הסמוכים לבית הספר לאורך זמן‪.‬‬ ‫אחת התופעות המעניינות הנגלות לעיני המתבונן בסביבה היא ההתאמה של היצורים‪ ,‬במבנה ובאורח החיים‪ ,‬לתנאים בסביבתם‬ ‫וליצורים שעמם הם מקיימים יחסי גומלין‪ .‬התאמה זו היא תוצאה של תהליכים אבולוציוניים שהתקיימו במהלך העידנים ונמשכים‬ ‫גם כיום‪.‬‬ ‫יחסי הגומלין בין היצורים לבין סביבתם (האביוטית והביוטית) נובעים מכך שכל היצורים החיים זקוקים לקיומם לחומרים‪ ,‬לאנרגיה‬ ‫ולתנאי גידול‪ ,‬כגון טמפרטורה מתאימה‪ .‬היצורים קולטים חומרים ואנרגיה מהסביבה ופולטים לסביבה חומרים ואנרגיית חום‪.‬‬ ‫ִמחזור של יסודות הכרחיים ליצורים‪ ,‬כמו פחמן‪ ,‬חנקן וחמצן‪ ,‬הוא חיוני לחיי היצורים‪ ,‬שכן כמות היסודות בביוספרה היא סופית‪.‬‬ ‫(למחזור)‪ .‬לפיכך‪ ,‬הביוספרה היא מערכת אקולוגית פתוחה לאנרגיה‪ ,‬שבה‬ ‫בניגוד לחומרים‪ ,‬האנרגיה אינה זמינה לשימוש חוזר ִ‬ ‫זרימת האנרגיה חד‪ -‬כיוונית‪ ,‬אך היא מערכת סגורה מבחינת החומרים שבה‪.‬‬ ‫גודל האוכלוסיות של המינים השונים בטבע מושפע לא רק מהמשאבים ומהתנאים שבסביבתם אלא גם מיחסי הגומלין‬ ‫המתקיימים בין פרטים באותה אוכלוסיה (בעיקר תחרות) ומיחסי הגומלין בין פרטים השייכים לאוכלוסיות שונות בחברה‪ ,‬כמו‬ ‫יחסי הזנה וטריפה‪ ,‬יחסי תחרות ויחסי שיתוף (סימביוזה לסוגיה)‪.‬‬ ‫כיום ניכרת מאוד ההשפעה של מעורבות האדם בטבע‪ ,‬הנובעת מהגידול המהיר של אוכלוסיית העולם ומניצול בלתי מבוקר של‬ ‫המשאבים‪ .‬מעורבות האדם גורמת לשינויים בסביבה‪ ,‬שחלק מהם בלתי הפיכים ועלולים לסכן את המשך קיומם של מינים רבים‬ ‫ובכלל זה קיומם של בני אדם‪ .‬בשנים האחרונות מעוררת מעורבות האדם בטבע בעיות ודילמות חברתיות ואתיות ומחייבת אימוץ‬ ‫התנהגויות שמבוססות על גילוי אחריות כלפי הסביבה וכלפי הדורות הבאים‪.‬‬ ‫שינויים עיקריים‪:‬‬ ‫• היקף לימוד הסעיפים הנוגעים לגורמים אביוטיים וביוטיים צומצם מכוון שנושאים אלו נלמדים בחטיבת הביניים‪.‬‬ ‫• ניתן משקל רב יותר לנושא תהליכים אבולוציוניים והתערבות האדם בתהליכים אלה‪.‬‬ ‫• הוספה התייחסות מצומצמת למחזור החיים של צמח‪.‬‬ ‫המלצות להוראה‪:‬‬ ‫•‬

‫ספרי לימוד‪:‬‬

‫ פרקים באקולוגיה‪ ,‬מהדורה שנייה מורחבת‪ ,‬רות אמיר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬המרכז להוראת המדעים‪ ,‬משרד‬‫החינוך‪ ,‬המזכירות הפדגוגית‪ ,‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬מטה מל"מ‪.2007 ,‬‬

‫בערבית ‪ -‬קישור‬

‫ אבולוציה איך זה קורה‪ ,‬גלית חגי‪ ,‬חן צור‪ ,‬סמדר רייספלד‪ ,‬לולי שטרן‪ ,‬הטכניון המחקר להוראת הטכנולוגיה והמדעים‪,‬‬‫משרד החינוך התרבות והספורט‪ ,‬המזכירות הפדגוגית‪ ,‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬מטה מל"מ‪,2005 ,‬‬ ‫קישור‪ ,‬קישור‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫‪77‬‬ ‫אקולוגיה‬ ‫מפרט תכנים (‪ 50-60‬שעות)‬ ‫רעיון ‪ /‬תופעה‬


‫הסביבה מאופיינת על ידי גורמים מאפייני הסביבה (‪ 4‬שעות)‬ ‫אביוטיים וגורמים ביוטיים‪,‬‬ ‫גורמים אביוטים‪ :‬מים‪ ,‬קרקע‪,‬‬ ‫כל‬ ‫המשפיעים אלו על אלו‪.‬‬ ‫אור וקרינה‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬רוח‪,‬‬ ‫המאפיינים של בית הגידול‬ ‫חמצן‪ ,‬ו‪.CO2-‬‬ ‫יוצרים יחד את התנאים בבית‬ ‫גורמים ביוטיים‪ :‬צמחים‪ ,‬בעלי‬ ‫הגידול‪ ,‬וחלק מהם מהווים‬ ‫חיים‪ ,‬פטריות חיידקים‬ ‫משאבים הנחוצים לחיי היצורים‪.‬‬ ‫כל אחד מהגורמים יכול להוות‬ ‫גורם מגביל של גודל אוכלוסיות‬ ‫היצורים בבית הגידול ויחד הם‬ ‫קובעים את כושר הנשיאה של‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫יחסי גומלין (‪ 6‬שעות)‬ ‫בין פרטים של אותה אוכלוסיה‬ ‫ובין פרטים של אוכלוסיות שונות‬ ‫• יחסי ההזנה בין יצרנים לבין‬ ‫באותה חברה מתקיימים יחסי‬ ‫צרכנים‬ ‫גומלין מסוגים שונים‪.‬‬ ‫יחסי הגומלין בתוך האוכלוסיות‬ ‫• טריפה‪ ,‬הימלטות מטריפה‪.‬‬ ‫וביניהן משפיעים על גודלן‪.‬‬ ‫• תחרות בתוך אוכלוסיות ובין‬ ‫אוכלוסיות‪.‬‬ ‫• יחסי שיתוף (סימביוזה)‬ ‫מסוגים שונים‪.‬‬ ‫• השפעת יחסי הגומלין על‬ ‫גודל האוכלוסיה‪.‬‬ ‫מקורות אנרגיה‪ ,‬מעברי‬ ‫כל היצורים החיים זקוקים‬ ‫לחומרים ולמקור אנרגיה לקיומם‪ .‬אנרגיה ומעברי חומרים‬ ‫במערכת אקולוגית (‪10-8‬‬ ‫הם קולטים חומרים ואנרגיה‬ ‫שעות)‬ ‫מהסביבה ומשחררים לסביבה‬ ‫חומרים ואנרגיית חום‪.‬‬ ‫• השמש מקור האנרגיה‬ ‫הראשוני והעיקרי במרבית‬ ‫הביוספרה היא מערכת אקולוגית‬ ‫המערכות האקולוגיות‪.‬‬ ‫סגורה לחומרים ופתוחה‬ ‫• מעברי אנרגיה בין גורמים‬ ‫לאנרגיה‪.‬‬ ‫ביוטיים לבין הסביבה‬ ‫האביוטית‪.‬‬ ‫למיקרואורגניזמים יש תפקיד‬ ‫• זרימת אנרגיה בין גורמים‬ ‫חיוני במיחזור החומרים בטבע‬ ‫ביוטיים נעשית באמצעות‬ ‫הזנה‪.‬‬ ‫• דרכים לייצוג מעברי אנרגיה‬ ‫וחומרים במערכת‬ ‫האקולוגית‪ :‬שרשרת מזון‪,‬‬ ‫מארג מזון ופירמידה‬ ‫אקולוגית‪.‬‬ ‫• מחזורי חומרים בטבע‪:‬‬ ‫מחזור חנקן (ללא פירוט‬ ‫תהליכים כימיים ומחזור‬ ‫הפחמן‪.‬‬ ‫תהליכים אבולוציוניים‬ ‫תהליכים האבולוציוניים משפיעים (‪10-8‬שעות)‬ ‫על מגוון המינים‬ ‫• תיאוריית האבולוציה‬ ‫מתבססת על שלוש עובדות‪:‬‬ ‫‪ ‬בכל אוכלוסיה קיימת‬

‫מונחים‬ ‫ומושגים‬ ‫נוספים‬ ‫גורם מגביל‬

‫הערות‪,‬‬ ‫הסברים‬ ‫חלק מהתכנים‬ ‫המופיעים בסעיף זה‬ ‫נלמד בחטיבת הביניים‪.‬‬ ‫מומלץ לערוך בירור‬ ‫תכנים במסגרת הסיור‬ ‫האקולוגי‪.‬‬ ‫על המורה ללמד על‬ ‫השפעתם של לפחות ‪3‬‬ ‫גורמים אביוטים מתוך‬ ‫הרשימה‪.‬‬

‫אוטוטרופים‪ ,‬הטרוטרופים‪,‬‬ ‫יצרנים‪ ,‬צרכנים ראשונים‪,‬‬ ‫צרכנים שניונים‬ ‫הדדיות (מוטואליזם)‪,‬‬ ‫טפילות‪ ,‬קומנסליזם‪.‬‬

‫אנרגיה כימית‪ ,‬אנרגיית‬ ‫חום‪ ,‬ביומסה‪ ,‬זמינות‪,‬‬ ‫חומר אורגני‪ ,‬חומר אי‪-‬‬ ‫אורגני‪ ,‬טורף‪-‬על‪ ,‬יחסי‬ ‫הזנה‪ ,‬יצרנים‪ ,‬מפרקים‬ ‫(חיידקים ופטריות)‪,‬‬ ‫נשימה‪ ,‬פוטוסינתזה‪,‬‬ ‫צרכנים (ראשוניים‪,‬‬ ‫שניוניים)‪ ,‬קיבוע חנקן‪.‬‬

‫נדרשת הבנה כללית של‬ ‫מחזור החנקן‪ .‬אין צורך‬ ‫לפרט תהליכים כימיים‪.‬‬ ‫כשירות‪ ,‬מין (‪,(species‬‬ ‫מגוון ביולוגי‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫‪78‬‬ ‫רעיון ‪ /‬תופעה‬

‫קיימת התאמה בין המבנה‬ ‫והתפקוד של יצורים חיים לבין‬ ‫התנאים בסביבתם‪.‬‬


‫שונות‪ ,‬שחלקה‬ ‫תורשתית‪.‬‬ ‫‪ ‬מספר הצאצאים‬ ‫הנוצרים גדול מממספר‬ ‫הצאצאים השורדים‪.‬‬ ‫‪ ‬קיים קשר בין תכונות‬ ‫הפרט לבין הסיכויים שלו‬ ‫לשרוד ולהתרבות בתנאי‬ ‫סביבה מסוימים‪ .‬עם‬ ‫הזמן תעלה באוכלוסיה‬ ‫שכיחותם היחסית של‬ ‫פרטים בעלי תכונות‬ ‫המקנות להם יתרון‪.‬‬ ‫• התאמה‬ ‫‪ ‬ההתאמה היא תוצר של‬ ‫תהליכי ברירה טבעית‪.‬‬ ‫• שונות‬ ‫‪ ‬שונות בין פרטים בתוך‬ ‫המין מתבטאת‬ ‫בהבדלים‪ :‬התנהגותיים‪,‬‬ ‫פיזיולוגיים אנטומיים‬ ‫וברמה התאית‬ ‫מולקולרית‪.‬‬ ‫‪ ‬מקורות השונות‪:‬‬ ‫ צירופים שונים של‬‫אללים‬ ‫ רביה זוויגית‬‫ מוטציות אקראיות‬‫בתאי הזוויג‬ ‫• ברירה טבעית‬ ‫‪ ‬שונּות בטבע כחומר גלם‬ ‫לברירה טבעית‪ ,‬תחרות‬ ‫על משאבים‪ ,‬הישרדות‬ ‫והתאמה‪.‬‬ ‫‪ ‬תהליכי ברירה טבעית‬ ‫משפיעים על המגוון‬ ‫בתוך המינים‪ ,‬ועל‬ ‫המגוון של המינים‪.‬‬ ‫• הרכב אוכלוסיות מושפע גם‬ ‫מאירועים אקראיים‬ ‫‪ ‬אירועים אקראיים‬ ‫מתקיימים במקביל‬ ‫לתהליכי ברירה טבעית‪.‬‬ ‫‪ ‬השפעת אירועים‬ ‫אקראיים ומוטציות‬ ‫אקראיות גדולה במיוחד‬ ‫באוכלוסיות קטנות‪,‬‬ ‫ועשויה לגרום לעליה‬ ‫בשכיחות של תכונות‬ ‫שאין להן יתרון בסביבה‪.‬‬ ‫התאמה לבתי גידול (‪10-8‬‬ ‫שעות)‬ ‫• סוגים שונים של התאמות‪:‬‬

‫מונחים‬ ‫ומושגים‬ ‫נוספים‬

‫הערות‪,‬‬ ‫הסברים‬

‫מחסום רבייתי‪ ,‬מינים‬ ‫אנדמיים‪.‬‬

‫תהליכים שונים‪ ,‬כמו‬ ‫טריפה‪ ,‬שרפה יכולים‬ ‫להיות אקראיים‪ ,‬בנוסף‬ ‫לאקראיות המוטציות‪.‬‬

‫הומאותרמים‬ ‫(אנדותרמים)‪,‬‬ ‫פויקילותרמים‬

‫על התלמיד להכיר‬ ‫התאמות של צמחים‬ ‫והתאמות של בעלי חיים‬ ‫‪78‬‬



‫מורפולוגית‪ ,‬פיזיולוגית‪-‬‬ ‫ביוכימית‪ ,‬התנהגותית‪.‬‬ ‫מחזור חיים של צמחים‬ ‫• מחזור חיים של חד‪-‬שנתיים‬ ‫וגיאופיטים כהתאמה‬ ‫לאקלים ים תיכוני ולאקלים‬ ‫מדברי‪.‬‬

‫האדם משפיע על סביבתו ומשנה השפעת האדם‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫על הסביבה (‪12‬‬ ‫שעות)‬ ‫• פעילות לתועלת האדם‬ ‫‪ ‬חקלאות אינטנסיבית‪:‬‬ ‫גורם מייצר מזון‪,‬‬ ‫ותוצרים רבים נוספים‬ ‫לרווחת האדם‬ ‫‪ ‬לדוגמה‪ :‬שינוי מעוד‬ ‫פריחה‪ ,‬השפעה על‬ ‫קצב הטלת ביצים‪,‬‬ ‫פיתוח זנים עתירי יבול‪,‬‬ ‫פיתוח זנים עמידים‬ ‫למזיקים‪.‬‬ ‫‪ ‬תעשייה‬ ‫‪ ‬בינוי‬ ‫• המחיר הסביבתי‬ ‫‪ ‬זיהום ודלדול משאבים‬ ‫‪ ‬הרס בתי גידול‬ ‫‪ ‬הכחדת מינים וכניסת‬ ‫מינים פולשים‬ ‫• דרכים להקטנת המחיר‬ ‫הסביבתי‬ ‫‪ ‬בחקלאות‪ :‬הדברה‬ ‫ביולוגית‬ ‫‪ ‬בבינוי ותעשייה‪ :‬פיתוח‬ ‫בר‪-‬קיימא‬ ‫‪ ‬צמצום צריכת משאבים‪.‬‬ ‫‪ ‬חקיקה סביבתית‬ ‫‪ ‬חינוך והסברה‪.‬‬


‫הערות‪,‬‬ ‫הסברים‬

‫בארץ ל‪ 3-‬סביבות‪:‬‬ ‫(אקטותרמים)‬ ‫סביבה מימית‪ ,‬אקלים‬ ‫בצל‪ ,‬דיות‪ ,‬האבקה‪ ,‬הפצת ים תיכוני ואקלים מדברי‬ ‫יש להתייחס לחשיבות‬ ‫זרעים‪ ,‬זרע‪ ,‬נביטה‪,‬‬ ‫פיונית‪ ,‬פקעת‪ ,‬פרח‪ ,‬פרי‪ .‬יחס שטח פנים לנפח‬ ‫והשפעתו על‬ ‫האורגניזם‪ .‬זהו עיקרון‬ ‫מרכזי שנלמד ברמות‬ ‫ארגון שונות וגם כאן‪.‬‬ ‫חד שנתיים וגאופיטים‬ ‫הן שתי אסטרטגיות‬ ‫לבריחה מעונה יבשה‪.‬‬ ‫אפקט החממה‪ ,‬דישון‪,‬‬ ‫דלדול האוזון‪ ,‬הדברה‬ ‫ביולוגית‪ ,‬הדברה כימית‪,‬‬ ‫הרס בתי גידול‪ ,‬זיהום‬ ‫אוויר‪ ,‬זיהום מים‪ ,‬זיהום‬ ‫קרקע‪ ,‬מי קולחין‪ ,‬מים‬ ‫מליחים‪ ,‬מים שפירים‪,‬‬ ‫מינים בסכנת הכחדה‪,‬‬ ‫מינים פולשים‪ ,‬קומפוסט‪.‬‬

‫‪79‬‬


‫האדם משפיע על תהליך‬ ‫האבולוציה של מינים‪.‬‬



‫הכחדת מינים‪ ,‬הכנסת‬ ‫השפעה אפשרית של האדם‬ ‫מינים‪ ,‬טביעת רגל‬ ‫על תהליכים אבולוציוניים‬ ‫אקולוגית‪ ,‬מחסומים‬ ‫• דוגמאות‪:‬‬ ‫גאוגרפיים‪,‬‬ ‫‪ ‬עמידות לתרופות‪ ,‬לקוטלי קיימות‪.)sustainability( ,‬‬ ‫חרקים ולקוטלי עשבים‪.‬‬

‫הערות‪,‬‬ ‫הסברים‬ ‫יש לבחור ‪ 3‬דוגמאות‬ ‫מבין הדוגמאות‬ ‫המוצגות‪.‬‬

‫‪ ‬מלניזם תעשייתי‬ ‫‪ ‬חיים בסביבה מוגנת‬ ‫(היעדר לחץ סביבתי)‬ ‫‪ ‬הרפואה המודרנית‬ ‫מקטינה את לחץ הברירה‬ ‫הטבעית‬

‫מעורבות האדם בטבע מעוררת‬ ‫בעיות ודילמות חברתיות ואתיות‪.‬‬

‫‪ ‬השפעה על מגוון המינים‬ ‫בטבע‪ :‬שימור מינים‪,‬‬ ‫הכחדת מינים‪ ,‬ביטול‬ ‫מחסומים גיאוגרפיים‪,‬‬ ‫מינים פולשים‬ ‫‪ ‬השבחה וטיפוח‬ ‫• דילמות הקשורות לשמירת‬ ‫הסביבה‪:‬‬

‫דוגמאות מתאימות לדיון‬ ‫בדילמות הקשורות‬ ‫לסביבה‪ :‬כביש חוצה‬ ‫ישראל‪ ,‬תחנות להפקת‬ ‫חשמל לאורך חופי הים‪.‬‬ ‫ניתן להשתמש‬ ‫בדוגמאות אחרות‪ ,‬על פי‬ ‫שיקול דעתו של המורה‪.‬‬

‫‪ ‬שימור לעומת פיתוח‬ ‫‪ ‬עלות תועלת מול‬ ‫שיקולים אתיים‬

‫מאפייני הסביבה ע"י גורמים אביוטיים וגורמים ביוטיים‬ ‫‪ .1‬מערכת אקולוגית היא‪:‬‬ ‫א‪ .‬כלל הגורמים הפיזיים בסביבה מוגדרת המשפיעים על האורגניזמים החיים בה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חברה שכוללת כמה אוכלוסיות של אורגניזמים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כלל האורגניזמים החיים והגורמים הפיזיים בסביבה מוגדרת ומכלול יחסי הגומלין ביניהם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בית גידול שבו נפגעו האורגניזמים עקב זיהום שנגרם על ידי האדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬האוויר המצוי בקרקע חשוב כיוון שהצמחים קולטים ישירות ממנו את ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הפחמן הדו חמצני ( ‪ )CO2‬הדרוש לפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החמצן הדרוש לנשימת השורשים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬החנקן הדרוש לגידו הצמחים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המימן הדרוש לויסות חומציות התאים‪.‬‬ ‫‪ .3‬איזה משפט‪ ,‬הוא הנכון ביותר? ‪-‬‬ ‫א‪ .‬עודף ‪ CO2‬עלול לעכב פוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪81‬‬ ‫ב‪ .‬עודף ‪ CO2‬עלול לעכב נשימה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עודף ‪ CO2‬עלול לגרום לעלייה של הטמפרטורה על פני כדור הארץ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עודף ‪ CO2‬עלול לגרום לירידה של הטמפרטורה על פני כדור הארץ‪.‬‬ ‫‪ .4‬הרוח היא גורם חשוב המשפיע באופן ישיר על הגורמים הביוטיים ע"י‬ ‫א‪ .‬האבקה של צמחים מסוימים‪ ,‬הפצה של זרעיהם ובהגברת ההתאדות של המים מצמחים ובעלי חיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האבקה של צמחים והפצת פירותיהם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גובה הגלים בים והפצת המדוזות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הסעת חול ואבק ממקום למקום‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגז פחמן דו חמצני‬ ‫א‪ .‬נחוץ כמקור פחמן לתהליך הפוטוסינתזה המייצר מזון אורגני לכל היצורים ההטרו טרופים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נחוץ הן לתהליך הפוטוסינתזה והן לתהליך פירוק החומר האורגני הנעשה ע"י המפרקים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נמצא בעלייה מתמדת בגלל בירוא יערות‪ ,‬שריפות והגברת השימוש בדלק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תשובות א ו‪-‬ג נכונות‪.‬‬

‫‪ .1‬לתמיסת סוכרוז הוסיפו תרחיף שמרים‪ .‬את התרחיף (עם הסוכרוז) שמרו בטמפרטורה של ‪ .25°C‬לאחר‬ ‫שבוע הוסיפו לתרחיף כמות קטנה של סנדליות‪ .‬במהלך ‪ 16‬ימים נבדקו דגימות מן התרחיף ונספרו השמרים‬ ‫והסנדליות‪ .‬תוצאות הבדיקות מתוארות בעקומות שלפניך‪.‬‬

‫מבין האפשרויות הבאות סביר ביותר שהעקומות מייצגות‪:‬‬ ‫א‪ .‬יחסי טורף‪-‬נטרף בין הסנדליות לבין השמרים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יחסי תחרות בין השמרים לבין הסנדליות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חיי שיתוף מסוג קומנסליזם בין הסנדליות לבין השמרים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מצב שבו הסנדליות והשמרים ניזונים מסוכר‪.‬‬ ‫‪ .2‬יחסי הגומלין בין טורף לנטרף הם הבסיס הביולוגי העיקרי ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬חישוב כושר הנשיאה של בית גידול‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫‪82‬‬ ‫ב‪ .‬הכרת התפוצה של שני האורגניזמים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תכנון הדברה ביולוגית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הכרת התנאים האביוטיים הדרושים לשני האורגניזמים‪.‬‬ ‫‪ .3‬במשך כמה שנים עקבו באזור מסוים אחר מספר השועלים ומספר הארנבות‪.‬‬ ‫תוצאות המעקב מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬ ‫מהגרף אפשר להסיק ש‪:‬‬

‫א‪ .‬גודל אוכלוסיית הארנבות הוא הגורם היחיד המגביל את גודל אוכלוסיית השועלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גודל אוכלוסיית השועלים הוא הגורם היחיד המגביל את גודל אוכלוסיית הארנבות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אוכלוסיית הארנבות ואוכלוסיית השועלים אינן משפיעות זו על זו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬גודל אוכלוסיית הארנבות אינו הגורם היחיד המגביל את גודל אוכלוסיית השועלים‪.‬‬ ‫‪ .4‬שני מינים של יצורים‪ ,‬א'‪-‬ב'‪ ,‬חיים בבתי גידול דומים‪.II-I ,‬‬ ‫לבית גידול ‪ ,I‬שהיו בו יצורים ממין א' ולא היו בו יצורים ממין ב'‪ ,‬הכניסו יצורים ממין ב';‬ ‫לבית גידול ‪ ,II‬שהיו בו יצורים ממין ב' ולא היו בו יצורים ממין א'‪ ,‬הכניסו יצורים ממין א'‪.‬‬ ‫העקומים שלפניך מתארים את מספר הפרטים כתלות בזמן‪ ,‬לפני הכנסת המין האחֵ ר לבית הגידול ולאחַּ ר הכנסתו‬

‫סביר להניח שיחסי הגומלין בין שני המינים הם‪:‬‬ ‫א‪ .‬סימביוזה מסוג הדדיות (מוטואליזם) (שבה שני המשתתפים מפיקים תועלת)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סימביוזה מסוג קומנסליזם (שבה משתתף אחד מפיק תועלת‪ ,‬והשני אינו ניזוק)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬טריפה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תחרות‪.‬‬ ‫‪ .5‬לבית גידול מסוים שחי בו יצור א' הוכנס בזמן מסוים יצור ב‪ ./‬העקומות שלפניך מתארות את מספר‬ ‫הפרטים של יצור א' ושל יצור ב' לאורך זמן‪ .‬סביר לומר שיחסי הגומלין בין היצורים הם‪:‬‬ ‫‪82‬‬

‫‪83‬‬

‫א‪ .‬טורף – נטרף‪ ,‬יצור א' טורף את יצור ב'‪.‬‬

‫יצור א‬

‫ב‪ .‬טורף – נטרף‪ ,‬יצור ב' טורף את יצור א'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬טורף – נטרף‪ ,‬אי אפשר לדעת מי טורף את מי‪.‬‬

‫מספר‬ ‫פרטים‬

‫יצור ב‬

‫ד‪ .‬סימביוזה מסוג הדדיות (מוטואליזם)‪.‬‬ ‫זמן‬

‫הכנסת יצור‬ ‫ב‬

‫‪ .6‬הימצאות חיידקים בקיבתם של בעלי חיים צמחוניים היא עדות ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬סימביוזה מסוג הדדיות (מוטואליזם) בין החיידקים לבעל החיים המסייעת לבעל החיים בפרוק התאית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קיבה לא יעילה אצל בעלי החיים הצמחוניים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מזון מזוהם הנאכל על ידם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מעי גס ( גם הוא מכיל חיידקים) פחות פעיל‪.‬‬

‫תהליכים אבולוציונים‬ ‫‪ .1‬על איזו עובדה תיאוריית האבולוציה אינה מתבססת?‬ ‫א‪ .‬בכל אוכלוסיה קיימים פרטים בעלי תכונות חזקות‬ ‫ב‪ .‬בכל אוכלוסיה קיימת שונות‪ ,‬שחלקה תורשתית‬ ‫ג‪ .‬מספר הצאצאים הנוצרים גדול ממספר הצאצאים השורדים‬ ‫ד‪ .‬קיים קשר בין תכונות הפרט לבין הסיכויים שלו לשרוד ולהתרבות בתנאי סביבה מסוימים‪ .‬עם הזמן‬ ‫תעלה שכיחותם היחסית של פרטים בעלי תכונות המקנות להם יתרון‪.‬‬ ‫‪ .2‬בשגר של כלבים הגורים דומים זה לזה אך אין ביניהם זהות על אף שהם צאצאים לאותם הורים‪.‬‬ ‫מהן הסיבות העיקריות לשונות הזאת?‬ ‫א‪ .‬מוטציות‬ ‫ב‪ .‬שונות רבה במטען הגנטי של תאי הרבייה של כל אחד מן ההורים‬ ‫ג‪ .‬אקראיות במפגש בין תא הזרע ותא הביצית‬ ‫ד‪ .‬ב ו‪-‬ג נכונים‬ ‫‪ .3‬איזו קבוצה מתאימה להגדרה של מין ביולוגי ?‬ ‫א‪ .‬קבוצת פרטים הזהים זה לזה‪ ,‬המסוגלים להתרבות ולהעמיד צאצאים פוריים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קבוצת פרטים הדומים זה לזה‪ ,‬המסוגלים להתרבות באופן טבעי ולהעמיד צאצאים פוריים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קבוצת פרטים שנוצרו ברבייה מינית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קבוצת פרטים שנוצרו ברבייה מינית ואל מינית‪.‬‬ ‫‪ .4‬בניית אילן ‪ -‬יוחסין אבולוציוני מתבססת ‪ ,‬בין השאר ‪ ,‬על ‪:‬‬ ‫‪83‬‬

‫‪84‬‬ ‫א‪ .‬אנטומיה משווה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בדיקת ממצאי מאובנים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השוואה בין חומצות גרעין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫‪ .5‬כיצד פועלת הבררה הטבעית ‪ ,‬באוכלוסיות ‪ ,‬לפי תורת דרווין ?‬ ‫א‪ .‬הרכבים גנטים שונים מגיבים בצורה דומה לשינויים סביבתיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כל פרט מסתגל במשך חייו לשינויים בסביבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הפרטים השונים זה מזה בהרכבם הגנטי ‪ ,‬ורק הרכבים גנטיים מסוימים שורדים בעקבות שינויים בסביבה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רק פרטים באוכלוסיה המפתחים בהדרגה הסתגלות לשינויים בסביבה ‪ ,‬מעבירים את תכונותיהם בתורשה‪.‬‬ ‫‪ .6‬תרסיסים קוטלי חרקים לפני כ‪ 25 -‬שנה‪ .‬תרסיסים אלו היו בעלי יעילות גבוהה בקטילת זבובים ויתושים‪.‬‬ ‫כיום (לאחר ‪ 25‬שנה)‪ ,‬רק חלק קטן מחרקים אלו מתים כאשר מרססים‪ .‬מדוע רק חרקים מעטים יחסית נקטלים כיום?‬ ‫א‪ .‬החרקים נשארים בחיים לאחר הריסוס מפתחים חסינות לקוטלי חרקים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הריסוס המקורי גרם למוטציה‪ ,‬שהעניקה עמידות תורשתית כנגד הריסוס‪.‬‬ ‫ג‪ .‬החרקים התרגלו לשינוי המלאכותי שחל בסביבתם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חרקים רבים כיום הם צאצאים של חרקים בעלי כושר עמידות בפני קוטלי חרקים‪.‬‬

‫התאמה לבתי גידול‬ ‫‪ .1‬כאשר משווים את מיני הצמחים בישראל למיני הצמחים באזורים גשומים‪ ,‬אך לא מושלגים באירופה‪ ,‬סביר למצוא‪:‬‬ ‫א‪ .‬בארץ פחות עצים ויותר גיאופיטים( צמחי בצל ופקעת)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בארץ יותר עצים ופחות גיאופיטים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בארץ פחות עצים ופחות גיאופיטים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אין הבדל מובהק בין מיני הצמחים בשני האזורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬איזה מבין המשפטים שלהלן מתאר את אופן הפיקוח על הטמפרטורה של גוף הלטאה?‬ ‫א‪ .‬קרינת החום מגוף הלטאה עולה עם עליית טמפרטורת הסביבה וכך נמנעת עליית הטמפרטורה של‬ ‫גוף הלטאה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלטאה נמלטת למקומות מחבוא המגנים עליה מפני שינויים קיצוניים בטמפרטורת הסביבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ללטאה שכבת בידוד המונעת פליטה של חום אל הסביבה כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הפיקוח נעשה באמצעות בלוטות הזיעה שבעור הלטאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסתגלות היא‪:‬‬ ‫א‪ .‬שינוי ביצור החי כתגובה לשינוי בסביבה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תכונה תורשתית שעוברת מדור לדור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תוצר של תהליך אבולוציוני וברירה טבעית‪.‬‬ ‫‪84‬‬

‫‪85‬‬ ‫ד‪ .‬תהליך שינוי של תכונה שנמשך מספר דורות‪.‬‬ ‫‪ .1‬אצל חלק מהצמחים הגדלים בקרבת החוף ישנה הצטברות של מלחים בתוך התאים‪ .‬הצטברות זו גורמת ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬איבוד מים מתאי הצמח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצטברות של מים בתאי הצמח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התפוצצות תאי הצמח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הרס האברונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה בין התאמה להסתגלות?‬ ‫א‪ .‬התאמה היא מצב שבו האורגניזם מתאים עצמו לתנאים משתנים בבית הגידול במשך חייו‪ ,‬בעוד‬ ‫שהסתגלות היא מצב סטטי המאפיין את אוכלוסיות האורגניזמים השונות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התאמה היא תוצר של תהליך אבולוציוני וברירה טבעית ארוכה שעבר המין לתנאי הסביבה‪ ,‬בעוד‬ ‫שהסתגלות היא השתנות של אורגניזם בודד‪ ,‬בטווח הזמן של חייו‪ ,‬לתנאי סביבה משתנים בבית הגידול‬ ‫בו הוא חי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התאמה היא מצב של שינוי פיזיולוגי בעוד שהסתגלות היא מצב של שינוי מורפולוגי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תשובות א ‪ +‬ג נכונות‪.‬‬ ‫‪ .3‬בבית גידול חם ויבש צפוי למצוא בעיקר‪:‬‬ ‫א‪ .‬בעלי חיים פעילי יום וצמחים בעלי שורשים מסועפים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעלי חיים פעילי לילה וצמחים בעלי שורשים מסועפים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעלי חיים גדולים וצמחים בעלי ענפים רבים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בעלי חיים בעלי פרווה דלילה‪ ,‬וצמחים בעלי עלים גדולים ורחבים‪.‬‬

‫‪ .1‬שתי קבוצות של עכברים בני אותו גיל ומשקל הוכנסו לשני כלובים זהים ללא מזון‪ .‬קבוצה א' שהתה בטמפרטורה של ‪20 OC‬‬ ‫וקבוצה ב' שהתה בטמפרטורה של ‪ .5 OC‬לאחר ‪ 12‬שעות נשקלו העכברים וחושב משקלם הממוצע‪ .‬התברר שמשקלם ירד‪.‬‬ ‫(הנח שאף אחד מבעלי החיים לא מת)‪.‬‬ ‫א‪ .‬מדוע ירד משקל העכברים?‬ ‫משקל העכברים ירד מכיוון שהם נושמים נשימה תאית ולשם כך מפרקים חומר אורגני‪ .‬העכברים הוכנסו לכלוב ללא מזון‪,‬‬ ‫כלומר‪,‬הם לא קיבלו חומר אורגני מהסביבה החיצונית‪,‬ולכן הם נאלצו לפרק תרכובות אורגניות מגופם‪ ,‬דבר אשר הביא לירידה‬ ‫במשקל ‪ (.‬יש לציין שקבוצת העכברים שהייתה בכלוב שבו הטמפרטורה הייתה ‪ 5‬מעלות פירקו יותר חומרים אורגנים מגופם‬ ‫ביחס לקבוצה שהייתה בכלוב של ה‪ 30-‬מעלות מכיוון שנדרשה עוד אנרגיה לשם וויסות הטמפרטורה בגופם )‪.‬‬ ‫ב‪ .‬באיזו משתי הקבוצות הייתה ירידה גדולה יותר במשקל? נמק‪.‬‬ ‫בקבוצת העכברים בכלוב שבו הטמפרטורה הייתה ‪ 5‬מעלות הייתה ירידת משקל גדולה יותר מכיוון שעכברים אלו משקיעים‬ ‫אנרגיה גם לויסות הטמפרטורה וגם לנשימה תאית(העכברים הם הומאותרמים –יצורים השומרים על טמפרטורת גוף קבועה)‬ ‫‪85‬‬

‫‪86‬‬ ‫ולכן הם השתמשו ביותר חומר אורגני יחסית לעכברים שהיו בכלוב בו הטמפרטורה הייתה ‪ 30‬מעלות שזוהי טמפרטורה‬ ‫הקרובה לטמפרטורה האופטימלית בגופם של העכברים (קבוצה זו השקיעה פחות אנרגיה בויסות הטמפרטורה‪,‬ורוב האנרגיה‬ ‫שהשקיעו הייתה לתהליכי הנשימה התאית)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם יחזרו על אותו הניסוי‪ ,‬אך יחליפו את העכברים בחרגולים‪ ,‬וחרגולים א' יהיו ב‪C -‬‬

‫‪O‬‬

‫‪ 20‬ואילו חרגולים ב' יהיו ב‪,5 OC -‬‬

‫איזה קבוצה תאבד יותר ממשקלה? נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫החרגולים בכלוב א' איבדו משקל רב יותר מכיוון שחרגולים הם פויקילותרמים‪,‬כלומר בעלי חיים בעלי חום גוף משתנה בהתאם‬ ‫לסביבה‪ .‬יכולתם לוו סת את חום גופם בעזרת תהליכים פיזיולוגיים בגופם היא מוגבלת מאוד‪ .‬לשם כך יצורים פויקילותרמים‬ ‫שומרים על חום גופם בעזרת מנגנונים התנהגותיים‪.‬זמן פעילותם של הפויקילותרמים תלוי בטמפרטורת הסביבה‪,‬כאשר‬ ‫טמפרטורת הסביבה נמוכה‪ ,‬כל תהליכי החיים נמוכים‪ ,‬וביניהם גם קצב הנשימה התאית מאוד נמוך‪ .‬כלומר‪,‬החרגולים בכלוב ב'‬ ‫לא עשו דבר חוץ מלנוח ולישון‪,‬לעומת החרגולים בכלוב א' שהיו בטמפרטורה קרובה לאופטימלית‪ ,‬ביצעו את כל תהליכי החיים‬ ‫בקצב קרוב לאופטימלי‪ ,‬ולכן גם הוציאו יותר אנרגיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסבר מדוע באזורים קרים סביר שנמצא יונקים בעלי גוף גדול יותר מאלה שנמצא באזור חם?‬ ‫כל היונקים הם יצורים הומיאותרמיים‪ ,‬כלומר הם בעלי מנגנונים לשמירה על חום גופם‪ .‬ביצורים בעלי גוף גדול‪ ,‬היחס בין שטח‬ ‫הפנים לבין נפח גופם קטן יחסית‪ ,‬ולכן איבוד החום דרך שטח הפנים לסביבה הקרה תהיה קטנה יחסית‪ .‬הדבר מקל על היונקים‬ ‫ה גדולים לשרוד‪ ,‬שכן הם מצליחים בנשימה תאית להפיק חום בקצב גדול משהם מאבדים חום אל הסביבה הקרה‪ .‬לעומת זאת‬ ‫יונקים בעלי גוף קטן יאבדו חום רב יחסית אל הסביבה הקרה דרך שטח גופם והדבר מקשה עליהם לשרוד בסביבה זו‪ .‬מכאן‬ ‫שיונקים גדולים מותאמים יותר לחיים בסביבה קרה מאשר יונקים קטנים‪.‬‬ ‫‪ .3‬המשפטים הבאים מבטאים את הקשר בין גודל היצור לבין צריכת החמצן שלו‪:‬מהו המשפט הנכון ומה ההסבר לו ?‬ ‫א‪ .‬בהומאותרמים ‪-‬ובפויקילותרמים ככל שהיצור קטן יותר צריכת החמצן ליחידת משקל גדולה יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רק בהומותרמים ‪ -‬ככל שהיצור קטן יותר צריכת החמצן ליחידת משקל גדולה יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רק בפויקילותרמים ‪ -‬ככל שהיצור קטן יותר צריכת החמצן ליחידת משקל גדולה יותר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אין קשר בין גודל היצור לבין צריכת החמצן ליחידת משקל‪.‬‬ ‫יצור הומאותרמי שומר על טמפרטורת גוף בתחום קבוע‪ .‬ככול שהיצור קטן יותר‪,‬שטח הפנים שלו יחסית לנפח גדול יותר‪.‬‬ ‫לכן יצור הומיאותרמי קטן מאבד יותר חום לסביבה מיצור הומיאותרמי גדול‪ .‬ככל שמאבדים יותר חום לסביבה קצב הנשימה‬ ‫התאית גבוה יותר‪ ,‬מה שמחייב צריכת חמצן מוגברת‪.‬‬ ‫(ליצורים פויקילוטרמים אין יכולת לווסת את חום גופם בעזרת תהליכים פיזיולוגיים בגוף לכן גם כאשר מאבדים חום לסביבה‬ ‫הם לא מגבירים קצב נשימה תאית)‬ ‫‪ .4‬תרדמת חורף בבעלי‪-‬חיים הומיאותרמיים‪ ,‬היא התאמה פיסיולוגית והתנהגותית של בעלי חיים‬ ‫בארצות קרות‪ .‬הסבר‪.‬‬ ‫חורף בארצות קרות ומושלגות טמפרטורת הסביבה מאד נמוכה והקרקע מכוסה שלג‪ .‬בתנאים‬ ‫כאלו קשה מאד למצוא מזון והגוף מאבד חום רב אל הסביבה‪.‬‬ ‫התאמה התנהגותית – חיפוש או חפירה של מאורה לחורף וכניסה לתקופת תרדמה‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫‪87‬‬ ‫התאמה פיסיולוגית‪ -‬צבירת מאגר שומן רב בקיץ‪ .‬במהלך התרדמה מואט מאוד קצב המטבוליזם‪ :‬קצב‬ ‫הלב‪ ,‬טמפרטורת הגוף וקצב הנשימה יורדים במידה ניכרת (כך אין צורך באספקה מתמדת של מזון‪ .‬קצב‬ ‫הנשימה התאית ויצור החום קטן מאד)‪.‬‬ ‫‪ .5‬יצורים חסרי חוליות‪ ,‬בעלי המוגלובין מסוגלים לחיות במים עומדים חסרי צמחים למשך תקופה מסוימת‪ .‬הסבר‪.‬‬ ‫מים עומדים להבדיל ממים זורמים הם דלים בחמצן כי דיפוזיית החמצן מן האוויר נמוכה למדי כי אין ערבול של המים‪ .‬תכולת‬ ‫החמצן במים אלו נמוכה מאחר שאין בהם צמחים שיפלטו חמצן בפוטוסינתזה‪ .‬הודות לנוכחותו של המוגלובין בגופם‪ ,‬המשמש‬ ‫כנשא חמצן הם מצליחים להתקיים במים דלי החמצן‪ .‬להמוגלובין יש זיקה לחמצן הוא נקשר אליו ומועבר לתאי הגוף ‪.‬‬ ‫‪ .6‬א‪ .‬בזוחלים ( נחש‪ ,‬לטאה) ובעופות ההפריה וגם התפתחות עובר מותאמות לחיים על פני היבשה‪.‬‬ ‫תאר התאמתם של זוחלים ועופות להפריה על פני היבשה ותאר התאמה אחת של מקום התפתחות עובר לתנאים‬ ‫על פני היבשה‪ 6 ( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הסבר כיצד ההפריה והתפתחות הדגים מותאמות לחיים במים‪ 6 ( .‬נק')‬ ‫א‪ .‬בהפריה על פני היבשה חלה הפריה פנימית כלומר הביצים מופרות עוד בהיותן בתוך גוף נקבה (לזכר יש איבר הזדווגות‬ ‫והוא מחדיר את תאי הזרע לגוף הנקבה וכך אין להם סכנת התייבשות)‪ 3 ( .‬נק')‬ ‫העובר של הזוחלים והעופות מתפתח בתוך ביצה‪ .‬זו‬ ‫‪ )1‬מוקפת בקליפה קשה המגנה על העובר‪.‬‬ ‫‪ )2‬כל צרכי העובר מסופקים לו בתוך הביצה – מזון מהחלמון בעיקר‪ ,‬מים מהחלבון‪ ,‬חמצן מפעפע פנימה דרך‬ ‫הקליפה ו‪ CO2 -‬מפעפע החוצה דרכה‪.‬‬ ‫‪ )3‬חומרי הפסולת החנקנית הם בצורה של חומצת שתן שאינה מסיסה במים ומתגבשת בשק האלנטואיס‪.‬‬ ‫( לציין התאמה אחת – ‪ 3‬נק')‬ ‫ב‪ .‬במים לדגים יש הפריה חיצונית – הנקבה מטילה את ביציה למים והזכר מפרה אותן שם (אין‬ ‫סכנת התייבשות)‪ 3 ( .‬נק')‬ ‫עובר הדג מתפתח במים כמובן‪ .)1 .‬קליפת הביצה דקה‪ .‬החלמון הוא מקור המזון‪ ,‬מים יש בשפע‬ ‫והגזים ( חמצן ו‪ )CO2 -‬מפעפעים בהתאם למפל הריכוזים שלהם‪ 3 ( .‬נק')‬

‫‪ .7‬ההופעה של הפריה פנימית אצל בעלי חיים וצמחים קשורה למעבר מחיים במים לחיים ביבשה‪.‬‬ ‫א‪ .‬הסבר מדוע הופעת ההפריה הפנימית קשורה למעבר לחיים ביבשה‪ 6(.‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬הסבר מהו הקשר בין סוג ההפריה (חיצונית או פנימית) למספר הצאצאים? (‪ 5‬נקודות)‬ ‫א‪ .‬תהליך ההפריה יכול להתקיים רק הסביבה רטובה בה הגמטות לא מתייבשות ותאי הזרע יכולים לשחות לעבר הביצית‪.‬‬ ‫בהפריה חיצונית‪ :‬תאי הזרע שוחים לעבר הביצית במי הים או האגם‪ .‬עם המעבר ליבשה ‪ ,‬הדרך היחידה בה תאי זרע‬ ‫יכולים להגיע אל הביצית היא ההפריה הפנימית בה הזרע מוצא אל גוף הנקבה וממשיך להיות בסביבה רטובה‬ ‫המאפשרת לו לשחות לעבר הביצית‪( )6(.‬יש להדגיש שהפריה פנימית אינה מחייבת התפתחות ברחם‪ .‬כל בח"ע‬ ‫היבשתיים מטילי הביצים מפרים בהפריה פנימית)‬

‫‪87‬‬

‫‪88‬‬ ‫ב‪ .‬בהפריה חיצונית מספר הצאצאים גדול מאד ושרידותם נמוכה מאד‪ .‬הצאצאים מתפתחים במים‪ ,‬ללא קשר להורים‬ ‫ולהגנתם‪)3(.‬‬ ‫בהפריה פנימית מוטלות הרבה פחות בימים והן יותר מועטות אבל יותר מוגנות‪)3(.‬‬ ‫או בהפריה חיצונית מוטלות הרבה מאד ביציות למים אך סיכויי הפגישה עם הזרע קטנים יותר‬ ‫מאשר בהפריה פנימית‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫א‪ .‬ציין בעיה אחת‪ ,‬הנוגעת להתפתחות העובר אצל יצורים החיים ביבשה ומשותפת לבעלי חיים ולצמחים החיים ביבשה‪.‬‬ ‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬תאר פתרון אחד לבעיה זו אצל בעל חיים‪ 7( .‬נקודות)‬ ‫א‪ .‬הבעיה – סכנה של התייבשות העובר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פתרון‪:‬‬ ‫ התפתחות העובר בתוך גוף האם‪.‬‬‫‪ -‬התפתחות העובר בתוך ביצה הכוללת קרומים עובריים השומרים על סביבה נוזלית‪.‬‬

‫‪ .9‬פרומונים הם חומרים המשמשים לתקשורת כימית בין בעלי חיים ולכל אחד תפקיד ייחודי‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהו המשותף להורמונים הפועלים בגוף האדם ולפרומונים? (‪ 5‬נק')‬ ‫ב‪ .‬מהו ההבדל העקרוני בין אופן פעילותם של הפרומונים לעומת הורמונים? (‪ 5‬נק')‬ ‫א‪ .‬גם הורמונים וגם פרומונים מופרשים ממקום אחד ומשפיעים במקום אחר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההורמונים עוברים עם זרם הדם ופועלים בתוך הגוף‪ .‬הפרומונים מופרשים אל מחוץ לגוף‬ ‫ופועלים על פרט אחר‪.‬‬ ‫‪ .10‬לתהליך הרבייה דרושה סביבה מימית למניעת התייבשות תאי הרבייה ולצורך העברת תא הזרע לביצית‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציין אילו פתרונות קיימים לכל אחת מן הבעיות הללו בבעלי חיים מימי ובצמחים‪ .‬פרט לגבי כל אחת מן‬ ‫הקבוצות‪ 6(.‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬אילו אמצעים להגנה על העובר קיימים בעופות‪ ,‬ביונקים ובצמחי יבשה‪ .‬פרט‬ ‫לגבי כל אחת מן הקבוצות את אמצעי ההגנה‪ 5(.‬נקודות)‬ ‫‪ .10‬א‪ + .‬ב‬ ‫מימיים‬

‫עופות‬

‫יונקים‬

‫צמחים‬

‫מניעת התייבשות‬

‫מוטלים‬

‫תאי הזרע מצויים‬



‫תאי הרבייה‬

‫לסביבה שהיא‬

‫במערכת הרבייה‬

‫במערכת הרבייה‬

‫בתוך גרגרי‬

‫מימית‬

‫בה סביבה מימית‬

‫בה סביבה מימית‬

‫האבקה בסביבה‬

‫ומועברים‬

‫ומועברים באמצעות‬

‫מימית ומועברים‬

‫באמצעות איבר‬

‫איבר הזדווגות לתאי‬

‫באמצעות נחשון‬

‫הזדווגות לתאי‬

‫הביצה המצויים גם‬

‫לתוך השחלה‬

‫הביצה המצויים‬

‫הם בסביבה מימית‬

‫שגם בה סביבה‬

‫‪88‬‬

‫‪89‬‬ ‫מימית‬

‫גם הם בסביבה‬ ‫מימית‬ ‫העברת תא הזרע‬

‫מוטלים למים‬

‫לתא הביצה‬

‫איבר הזדווגות‪,‬‬

‫איבר הזדווגות‬

‫נחשון הנובט על‬

‫נרתיק וצוואר‬

‫הצלקת‬

‫רחם‬

‫ובאמצעותו חודר‬ ‫תא המין הזכרי‬ ‫בתוך סביבה‬ ‫מימית לשחלה‬

‫הגנה על העובר‬

‫התפתחות בתוך‬

‫התפתחות בתוך גוף‬

‫זרע עטוף קליפות‬

‫ביצה המכילה‬

‫האם בתוך רחם‬

‫לעיתם בתוך פרי‬

‫קרומים וקליפה‬

‫שבו נוזל‬

‫סידנית להגנה‬

‫‪ .11‬ישנם גורמים סביבתיים המשפיעים על עונת הרבייה כמו משך שעות ההארה היומיות‪.‬‬ ‫מה היתרון הביולוגי בהשפעת האור על עונת הרבייה? הסבר‪.‬‬


‫הצאצאים יתפתחו בעונה שבה תנאים מתאימים‪ :‬טמפ' נוחות‪ ,‬המצאות מזון בשפע‪ ,‬וכו' וסיכוייהם לשרוד‬ ‫גדולים יותר (‪.)5‬‬ ‫‪ .12‬אצל הדו‪ -‬חיים ‪ ,‬עונת הרבייה מתקיימת כאשר מגיע מועד הגשמים והטמפרטורה יורדת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מיני‬ ‫זוחלים החיים באזורים טרופיים מתרבים כל השנה‪ .‬מה ניתן להסיק מנתונים אלה ? הסבר‪.‬‬

‫(‪ 9‬נקודות )‬

‫הרבייה בדו‪-‬חיים מתקיימת כאשר התנאים הסביבתיים מתאימים להפריה (חיצונית) ולהתפתחות הראשן‪ ,‬כלומר כאשר‬ ‫הגשמים מגיעים ( בחורף לכן גם הטמפרטורה יורדת)‪ 5( .‬נק' )‬ ‫באזור טרופי אין שינויים בולטים בין העונות לכן הטמפרטורה וכמות הגשמים די קבועים‪ .‬באזור זה‪,‬‬ ‫הרבייה יכולה להתקיים בכל העונות‪4(.‬נק')‬ ‫להתרּבּות במים‪.‬‬ ‫ְּ‬ ‫‪ .13‬א‪ .‬הסבר כיצד דו‪-‬חיים מותאמים‬


‫ב‪ .‬יונקים ועופות נחשבים לחולייתנים יבשתיים מובהקים‪.‬‬ ‫הצג שתי תכונות משותפות ליונקים ולעופות‪ ,‬שמתאימות אותם לרבייה ביבשה‪ 7( .‬נקודות)‬ ‫א‪ .‬הנקבה מטילה למים מספר גדול של ביצים‪ ,‬ובו‪-‬זמנית הזכר מפריש למים תאי זרע המצוידים בשוטון‬ ‫ומפרים את הביצים‪.‬‬ ‫או‪ :‬הראשן הבוקע מן הביצה מותאם לחיים במים‪ :‬יש לו זימים וזנב עם קרום שחייה‪ ,‬והוא חסר גפיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תכונות משותפות ליונקים ולעופות‪ ,‬שמתאימות אותם לרבייה ביבשה‪:‬‬ ‫‪ -‬הפריה פנימית‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪ -‬קרומי הגנה לעובר ‪ /‬העובר מתפתח בתוך נוזל שפיר (אמניון)‪.‬‬

‫דוגמאות לשאלות עמ"ר‬ ‫שאלת ערך מעורבות ורלוונטית לחיי הלומד‪.‬‬

‫‪ 50 % .14‬מזני התירס בארה"ב הם מהונדסים גנטית*‪ ,‬בעלי עמידות לקוטלי עשבים או חרקים ומשמשים לתעשיות‬ ‫השונות בארה"ב‪ ,‬כולל תעשיית המזון‪ .‬ישנן מדינות שמונעות הכנסת זנים אלו לשטחן‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציין את השלבים העיקריים בתהליך הפיכתו של צמח התירס שאינו עמיד בפני חרקים לצמח לצמח מהונדס‬ ‫גנטית‪ ,‬עמיד בפני חרקים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציין טיעון אחד בעד השימוש בצמח מהונדס גנטי וטיעון אחד נגד השימוש בצמח מהונדס גנטי‪ ,‬שאינם מופיעים‬ ‫בפתיח השאלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם לדעתך יש להתיר אכילה של מזון שהונדס גנטית? נמק דעתך בעזרת טיעון נוסף לטיעון שרשמת בסעיף ב' של‬ ‫השאלה‪.‬‬ ‫* הנתונים מעודכנים ל ‪ 8.2016‬באתר משרד הבריאות‬ ‫א‪ .‬חיתוך ‪ DNA‬מאורגניזם אחר שאחראי על תכונת רעילות לחרקים בעזרת אנזימי הגבלה ובידוד הקטע האחראי‬ ‫על רעילות‪ .‬חדרת קטע ה ‪/DNA‬הגן נגד רעילות ל(גרעין) תא תירס‪ ,‬שילוב הקטע נגד רעיות בגנום תא התירס‬ ‫גידול צמח תירס שתאיו מכילים את הגן הרצוי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טיעונים בעד השימוש בהנדסה גנטית בצמחים (על התלמיד לציין אחד)‬ ‫ שיפור תכונות (גידול מהיר יותר‪/‬זמן מדף ארוך יותר‪/‬כולל ויטמינים‪/‬זקוק לפחות מים ‪)...‬‬‫ שמירה על איכות הסביבה‪/‬בריאות האוכלוסיה בכך שמדשנים פחות‪/‬מדבירים פחות‪/‬מרססים פחות ופחות‬‫חומרים מזיקים יגיעו למי תהום‪/‬למארג המזון‬ ‫ הקניית עמידות למחלות‪/‬עקות סביבתיות תגדיל את היבול ‪ /‬צמצום הפסד יבול ואף קבלת יותר יבול ‪ -‬פתרון‬‫לבעיות רעב‬ ‫ גיוון ושיפור מוצרי מזון ע"י שינוי טעם‪ ,‬צבע‪ ,‬מרקם‬‫ שימוש בצמחים מהונדסים לטיהור קרקע ומים מזוהמים‬‫ מהיר יותר מהשבחה "קלאסית"‬‫טיעונים נגד השימוש בהנדסה גנטית בצמחים (על התלמיד לציין אחד)‬ ‫ חשש מפני הפרת שיווי המשקל הקיים בטבע (עמידות שתעבור לצמחי בר‪ /‬דחיקת מינים)‪.‬‬‫ חשש מפני פגיעה עתידית בבריאות האדם (חלבונים שעלולים לגרום לאלרגיות‪ /‬הצטברות רעלנים*‪.‬‬‫‪-‬‬

‫טכנולוגיה חדשה יחסית ואין מספיק מידע להבטחת בטיחות האדם והסביבה‬

‫ טיעון אידיאולוגי‪ :‬לא תפקידנו לברוא יצורים חדשים‪.‬‬‫כל טיעון נכון יתקבל‬

‫‪90‬‬

‫‪91‬‬ ‫ג‪ .‬על התלמיד לקבוע עמדה (בעד‪/‬נגד) ולהוסיף טיעון שלא רשם בסעיף ב‪.‬‬

‫‪ .15‬מדענים חיפשו דרך להדביר יתושים מבלי להשתמש בחומרים כימיים‪ .‬אחת הדרכים שהציעו הייתה לבצע שינוי‬ ‫בגנום הגורם לעקרות אצל זכר ים של יתושים‪ ,‬שינוי שיכול להכחיד את אוכלוסיית היתושים בעולם במספר דורות קטן‬ ‫יחסית‪ .‬הצעה זו עוררה ויכוח גדול בקהילות של מדענים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציין שני הבדלים בין הדברה כימית להדברה ביולוגית‬ ‫ב‪ .‬רשום שני טיעונים שיעלו המצדדים בביצוע השינוי ושני טיעונים של המתנגדים לביצוע השינוי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬באיזה צד תבחר? הוסף נימוק נוסף‪ ,‬לטיעונים שהעלאת בסעיף קודם כדי לבסס דעתך‪.‬‬ ‫א‪ .‬על התלמיד לציין שני הבדלים המתייחסים לדרכים השונות‪ :‬הדברה כימית‪ :‬שימוש בחומרים כימיים‪,‬‬ ‫נחשבת להדברה זולה יותר‪ ,‬פוגעת בקרקע‪/‬מי תהום‪/‬באורגניזמים נוספים‪ ,‬לרוב רעילה לאדם‪.‬‬ ‫הדברה ביולוגית‪ :‬שימוש באויב טבעי או טפיל שהם בד"כ ספציפיים‪ ,‬נחשבת להדברה יקרה יותר‪,‬‬ ‫לא פוגעת באיכות הקרקע‪/‬מי התהום‪ ,‬לא רעילה לאדם‪ .‬לרוב נשמר האיזון באקולוגי והמדביר‬ ‫הביולוגי לא מתפשט‬ ‫ב‪ .‬בעד ביצוע השינוי והשמדת היתושים‪:‬‬ ‫•שינוי כזה עשוי להציל מיליוני בני אדם מהידבקות במחלות שמועברות על ידי יתושים‪– .‬‬ ‫• שינוי כזה יכול לעזור בהכחדת מינים מזיקים‪/‬לשלוט במינים פולשים‬ ‫• שמירה על איכות הסביבה‪/‬בריאות האוכלוסיה בכך שמדבירים פחות‪/‬מרססים פחות ופחות‬ ‫חומרים מזיקים יגיעו למי תהום‪/‬למארג המזון‬ ‫נגד ביצוע השינוי‪:‬‬ ‫•חשש מפני הפרת שיווי המשקל הקיים בטבע‪ :‬קשה לצפות את השפעת השינוי על המערכת‬ ‫האקולוגית במקומות שונים בעולם‪ ,‬השינוי עשוי לגרור הכחדת מינים והתפרצות מינים אחרים‬ ‫הגורמים מחלות‬ ‫•טכנולוגיה חדשה יחסית ואין מספיק מידע להבטחת בטיחות האדם והסביבה‬ ‫•טיעון אידיאולוגי‪ :‬לא תפקידנו להשמיד יצורים כל טיעון נכון יתקבל‬ ‫ג‪ .‬על התלמיד לבחור באחד הצדדים ולהוסיף נימוק נוסף התומך בצד שבחר‪.‬‬ ‫הנדסה גנטית‪ -‬העמקה‬

‫‪91‬‬

‫‪92‬‬

‫רעיונות מרכזיים ומושגי יסוד בביולוגיה‬ ‫הביולוגיה עוסקת בתחומים רבים והידע בהם גדל בהתמדה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין אפשרות ואין צורך‪ ,‬במסגרת הוראת הביולוגיה‬ ‫בחטיבה העליונה של בית הספר העל‪-‬יסודי‪ ,‬להתייחס לכל התחומים שבהם עוסקת הביולוגיה‪ .‬ולכן‪ ,‬התכנית מבוססת על רעיונות‬ ‫מרכזיים בביולוגיה כפי שאנו מבינ ים אותם היום ואלה משמשים כיסודות מארגנים של תכנית לימודים זו‪ .‬רעיונות אלה עשויים לסייע‬ ‫בארגון ההוראה והלמידה ולשמש כלי עזר בידי התלמיד בהתמודדות עם הידע הרב ובהבנתו‪ ,‬וליצירת תמונת עולם רחבה בביולוגיה‪.‬‬ ‫♦‬

‫ארגון במערכות ביולוגיות‬

‫מערכות חיות הן מערכות מאורגנות‪ ,‬שמתקיימת בהן סביבה פנימית יציבה יחסית‪ ,‬המופרדת מן הסביבה החיצונית באמצעות‬ ‫קרומים‪.‬‬ ‫הארגון המורכב של מבנים ותהליכים ביצורים החיים ניכר ברמות ארגון שונות‪ ,‬החל ברמה המולקולרית (למשל הסליל הכפול של‬ ‫‪ ,)DNA‬דרך רמת האברון‪ ,‬התא‪ ,‬הרקמה‪ ,‬האיבר‪ ,‬מערכת האיברים‪ ,‬היצור‪ ,‬המין‪ ,‬האוכלוסיה‪ ,‬החברה ועד לרמת המערכת‬ ‫האקולוגית‪ .‬ב"רמות ארגון" אלה עוסקת הביולוגיה‪ .‬מבנה מאורגן דורש השקעת אנרגיה לקיומו‪.‬‬ ‫♦‬

‫ויסות והומאוסטזיס‬

‫מערכות ביולוגיות הן בעלות יכולת לשמור על סביבה פנימית יציבה בגבולות מוגדרים (הומאוסטזיס)‪ ,‬השונה מן הסביבה החיצונית‬ ‫שבה התנאים משתנים‪.‬‬ ‫לקיום סביבה פנימית יציבה‪ ,‬השונה מן הסביבה החיצונית ונבדלת ממנה‪ ,‬נחוצה השקעת אנרגיה ונחוצים מנגנוני בקרה וויסות‪.‬‬ ‫♦‬

‫יחסי גומלין וקיום שיווי משקל דינמי‬

‫מערכות ביולוגיות הן מורכבות‪ ,‬בין אם מדובר בתא‪ ,‬ביצור שלם או במערכת אקולוגית‪ .‬מרכיביהן מקיימים יחסי גומלין אלה עם אלה‬ ‫והמערכות עצמן מקיימות יחסי גומלין עם מערכות אחרות בסביבתן‪ .‬יחסי גומלין אלו מתבטאים בקליטת חומרים ואנרגיה מהסביבה‬ ‫ובהפרשת חומרים ואנרגיה אל סביבתן‪ ,‬וכן בקליטה של גירויים ובתגובה עליהם‪ .‬המערכות קולטות גירויים (מידע) ומגיבות על‬ ‫שינויים פנימיים וחיצוניים בסיוע מנגנוני בקרה‪ ,‬ויסות ותיאום‪ .‬פעולותיהם של מנגנונים אלה מסייעות בשמירה על שיווי המשקל‬ ‫הדינמי במערכות עצמן ובינן לבין סביבתן‪.‬‬ ‫♦‬

‫אחידות בעקרונות המבנה והתפקוד ושוני בצורה‬

‫בעולם היצורים החיים קיימת אחידות רבה בבסיס הכימי של פעולות החיים (למשל נשימה תאית‪ ,‬סינתזת חלבונים)‪ ,‬המבנה‬ ‫והתפקוד (כגון תאים‪ ,‬אברונים‪ ,‬מערכות הובלה‪ ,‬אנזימי נשימה)‪ .‬בצד האחידות קיים גם שוני רב בצורה ברמת תא‪ ,‬איבר ויצור שלם ‪.‬‬ ‫(לדוגמה‪ :‬קיים מגוון צורות של תאים ברקמות שונות ‪ -‬תאי דם לבנים‪ ,‬תאי עצב‪ ,‬תאי שריר;‪ ,‬קיים שוני איברים שונים – ריאות‪ ,‬לב‪,‬‬ ‫מוח; וכמובן קיים מגוון של יצורים – עץ אלון‪ ,‬צמח כלנית‪ ,‬שממית ולווייתן)‪.‬‬ ‫♦‬

‫התאמה בין מבנה לתפקוד‬

‫בעולם היצורים החיים קיימת התאמה בין המבנה לתפקוד בכל רמות הארגון‪( .‬לדוגמה‪ :‬התאמת מבנה ה‪ DNA-‬כחומר תורשתי‬ ‫לתפקודו בהורשת תכונות (ברמה מולקולרית)‪ ,‬התאמת מבנה השיניים של בעלי חיים לסוג המזון הנאכל‪ ,‬התאמת הסנפיר לשחייה‪,‬‬ ‫התאמת מבנה הכלורופלסטים לביצוע הפוטוסינתזה‪ ,‬התאמת מבנה הפרח לדרך ההאבקה)‪.‬‬ ‫‪92‬‬

‫‪93‬‬ ‫♦‬

‫המשכיות תורשתית ורבייה‪ ,‬העברת מידע מדור לדור‬

‫קיימת המשכיות בקיומם של היצורים החיים‪ .‬הביטוי הבולט של המשכיות זו הוא העברת מידע תורשתי‪ ,‬לרוב בצורה מדויקת‪ ,‬מתא‬ ‫לתא ומדור לדור בתהליך הרבייה‪ .‬המידע הקובע את התכונות התורשתיות מוצפן בחומצות הגרעין‪ ,‬בדרך כלל ב‪ .DNA-‬מכלול‬ ‫תכונותיהם של היצורים (ובהן התנהגות) מבטא את ההשפעה המשולבת של התורשה ושל הסביבה‪.‬‬ ‫בתהליך הרבייה הזוויגית נוצרים בצאצאים צירופים חדשים של מידע תורשתי‪ .‬צירופים חדשים אלה מגדילים את השונות בין הפרטים‬ ‫באוכלוסיה‪ ,‬ומשפיעים על כשירותם של הצאצאים לשרוד ולהעמיד צאצאים בעצמם‪.‬‬ ‫♦‬

‫גדילה והתפתחות‬

‫יצורים חיים גדלים ומתפתחים תוך תהליכי התמיינות של תאיהם‪ ,‬על פי המידע הגנטי שלהם ובשילוב השפעת הסביבה‪.‬‬ ‫♦‬

‫תאוריית האבולוציה‬

‫המינים השונים של יצורים חיים משתנים בהדרגה במשך זמן (עידנים)‪ ,‬עקב שינויים החלים במידע התורשתי בהשפעת גורמים‬ ‫סביבתיים וגורמים פנימיים‪ .‬לפי ההסבר המקובל כיום‪ ,‬השונות התורשתית בין פרטים ותהליך הברירה הטבעית הם הגורמים‬ ‫העיקריים לקיום המגוון העצום של היצורים שחיו בעבר ושל אלה הקיימים כיום‪.‬‬

‫‪93‬‬

הכנה לשאלון , רוב השאלות מבוססות על בחינות הבגרות

Recommend Documents